ערב שבת פרשת ראה – שבת מברכים חודש אלול ה'תשע"ג
לעילוי נשמת אבי מורי הכ"מ
ר' חיים יהודה לייב בן ר' נחום יצחק שמעון
ז"ל פראנק
פנינים מתוך 'באר בשדה'
על פרקי אבות פרק ו' מחזור
ג'
השבת הקרובה הוא שבת שמברכים ומכריזים
בו חודש אלול!
בעלי המוסר היו רגילים לציין, שמיד, בכל
עת, שהיו מזכירים ומכריזים את חודש אלול, בשבת שלפני חודש אלול, היו מקבלים רעד
ופחד מאימת יום הדין!
נודה על האמת, שלצערנו, לרובנו
כהיום, אין את המדרגה הזאת לקבל חיל ורעדה מאימת יום הדין! אין לנו את המוח והלב
כפי שהיה רגיל להית אצל בעלי היראה בדורות הקודמים!
אבל בכל אופן יום הדין הרי מגיע! ולכן
מוטל גם עלינו, לכל הפחות במשהו, להתכונן ליום הדין הזה הקרב ובא! להכניס את
היום הדין הקרב ובא גם למחשבתנו והרגשתנו!
הרב ר' לוי יצחק בנדר
ז"ל היה רגיל לציין בימים הללו שלפני חודש אלו:
כל עניין ההכנה שצריך להכין עצמינו
בימים הללו לקראת יום הדין של ראש השנה ועשרת ימי התשובה ויום הכיפורים, כל עניינו
הוא, שמבקשים מכל אדם, שיעשה מעשה מסוימת בכדי שבאמצעות מעשה זה, יראו, במשהו,
לפחות חיצונית, במעשיו דיבוריו ומחשבותיו, שהוא בכל זאת שם לב! לוקח ללב במשהו!
שהנה הנה מתקרב ובא מחדש יום הדין של השנה החדשה!
כי הרי גם בגשמיות, כאשר יש לאדם
איזה משפט, או איזה דין-תורה, הוא הרי ודאי מכין עצמו לזה כל אחד כפי עניינו!
אם זה בלקיחת עורך דין! אם זה בלקיחת טוען-רבני! אם זה בלימוד החומר שעליו הוא נשפט
ונידון! הוא מראה איזה שהוא שינוי חיצוני לקראת המשפט והדין שעליו! כמו כן,
משמים רוצים לראות על האדם לקראת יום הדין המתקרב ובא, שהוא מכין את עצמו, לפחות,
במשהו לזה, שהוא מתכונן! שהוא משנה עצמו! שהוא לוקח לו איזה עורך דין לקראת המשפט!
זה בעצם שורש העניין של מנהגי
ישראל בכל מקומות מושבותיהם שמכינים עצמם בארבעים ימי רצון הללו לקראת יום הדין של
השנה החדשה!
משה רבנו כבר סלל דרך זה לרבים,
בעלותו למרומים בכדי לקבל לוחות אחרונים, והיה זה בארבעים יום האחרונים, מראש חודש
אלול עד יום הכיפורים, ועשה אותם לארבעים ימי רצון עד היום הזה! וכלשונו של רבנו
הקדוש ר' נחמן מברסלב (בליקו"מ ח"ב תורה פ"ב):
"עיקר התשובה הוא
בחודש אלול, שהם ימי רצון, שעלה משה לקבל לוחות אחרונות, ומשה פתח דרך כבושה לילך
בה"!
כי משה רבנו סלל דרך לרבים לעשות
את הימים הללו לימי רצון!
ואחינו הספרדים, רגילים על סמך זה,
לקום בכל לילה באשמורת הבוקר, ולשפוך נפשם באמירת הסליחות והתחנונים! ולא רק כמנהג
האשכנזים, שרגילים לקום באשמורת רק כשבוע לפני ראש השנה!
בספרים הקדושים מבואר, שיש עניין
גדול להרבות באמירת הרבה דברי קדושה בימים הללו! כגון אמירת כל ספרי התנ"ך!
אמירת כל ספר ה'תיקוני זוהר'!
ובספרי רבנו מובא שיש עניין גדול
לומר בימים אלו את כל ספרי רבנו הקדוש: ליקוטי
מוהר"ן, שיחות הר"ן, ספר המידות, סיפורי מעשיות!
ואכן, אנשים יראים ושלמים, כך
מנהגם מתחילת חודש אלול, להרבות באמירות דיבורים קדושים וטהורים, להרבות במליצי
יושר! כי כל זה, כפי אשר אמרנו, תכליתו, להראות, לפחות חיצונית, הנה הנה יום
הדין מתקרב ובא!
ולכן, גם כאשר אין לנו את המדרגות
הגדולות של רעד ופחד מיום הדין! צריך על כל פנים, לעשות במהלך החיים של חודש
אלול זה איזה שהוא שינוי חיצוני! להראות בזה: הנה, גם אני מתכונן! גם אני שם
לב למה שמתקרב ובא!
כי ארבעים ימים הללו הם כמו
ארבעים סאה של מי מקווה המטהרים! צריך להשתדל להיכנס בימים הללו בלי חציצה,
לטבול במימי הדעת מימי המקווה, על ידי שמרבים לדבר בהם באמירת הרבה דיבורים קדושים!
* * *
והנה, בשבוע זה שמכריזים חודש
אלול בכל בתי הכנסיות של כלל ישראל, בשבת זו גם ילמדו את הפרק השישי של מסכת
אבות, ובכך יסיימו בפעם השלישית כל מסכת אבות בלימוד של שבתות הקיץ!
לפלא לציין, שבכל פעם שמסיימים
מסכת זו, הרי זה יוצא בזמן מיוחד של חודשי הקיץ! כמו בערב חג השבועות, ובערב
הימים של הכניסה לימי בין המצרים, ובערב ראש חודש אלול, ולקראת ראש השנה!
כי הרי פרק זה, הפרק השישי, שהוא
בעצם ברייתא, וכלשון הפתיחה: שנו חכמים בלשון המשנה! היא כולה מדברת על
ענייני חשיבות לימוד התורה! ולכן, גם שמו הוא פרק קניין התורה!
כי בעצם כל מסכת אבות הוא
כעניין דרך ארץ שקדמה לתורה! ולכן כל החמשה פרקים של מסכת אבות שמדברים מכל
ענייני המוסר והדרך ארץ, הם קודמים לפרק השישי הזה, שהוא פרק קניין התורה
שבו מוזכרים כל הארבעים ושמונה קניינים שבהם התורה נקנית! כי לפני קניין התורה
צריך להתעסק תחילה בקניין המידות והדרך ארץ!
כי בכל הזמנים הללו אנו מתכוננים
לקבל על עצמנו מחדש קבלת עול תורה!
כמו בערב חג השבועות לקראת מתן
תורה מחדש! ובערב הכניסה לימי בין המצרים, שזה כל תוקף הכוח של כלל ישראל לסבול עול
מרירות צרת הגלות! ולקראת חודש אלול, חודש התשובה! שעיקר התשובה הוא לחזור שוב
לתורה הקדושה!
ולכן, מה נעים ומה יפה ללמוד פרק
זה, פרק קניין התורה, בפרשה זו, פרשת ראה, שבת שמברכים ומכריזים בו על חודש אלול
הקרב ובא!
* * *
לקראת שבת זו אנחנו נתמקד במשנה
הראשונה של הפרק:
ר' מאיר אומר כל העוסק
בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו!
ניגון מפורסם יש בכלל ישראל על
אותו משנה מופלאה!
ניגון מעורר לב! ניגון שהיו רגילים
לשיר אותו ולנגן אותו הרבה בריקודים המלהיבים בל"ג בעומר במירון, בזמן
ההילולא של הרשב"י!
סבי מורי, הרב הצדיק ר' שמואל
שפירא זצ"ל, היה אוהב מאוד את הניגון הזה! והיה שר מנגן אותו הרבה הרבה
בימי חייו!
גם ביומו האחרון עלי אדמות,
ביום שביעי של פסח ה'תשמ"ט, כאשר היה שוכב כבר בלי הכרה בבית החולים שערי צדק,
ואחי, יוסף שיחי', שמר עליו, והתחיל לפזם לידו, בין היתר, גם את הניגון הקדוש הזה!
ומיד ראה איך שר' שמואל מזיז את עפעפי עיניו!
* * *
לפני שנתחיל לבאר מהו תורה לשמה?!
איך זוכים לזה?! והאם כל אחד יכול לזכות לכך?!! הרי בראש וראשונה נשתדל לבאר בקיצור
ובתמצית את כל פרטי ה'דברים הרבה' שהתורה לשמה מזכה את האדם כלשונו של ר'
מאיר.
זוכה לדברים הרבה!
מפירוש רש"י משמע שה'דברים
הרבה' שר' מאיר אומר כאן, זה סובב על
כל הדברים המנויים בהמשך דברי המשנה: נקרא ריע, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את
הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות!
אלה הם ששת העניינים
המסמלים חיבור, קשר, להקב"ה ולכל העולם כולו!
כי לימוד התורה לשמה גורמת לו לאדם
להיות נקרא ריע! שהוא מתרועע עם כולם! ומחזיק קשר עם כולם! ולכן הוא גם אהוב,
שכולם אוהבים אותו! ומתוך הריעות שלו הוא מגיע גם למצב של אוהב את המקום! ואוהב
את הבריות! משמח את המקום! ומשמח את הבריות! כל ששת העניינים הללו סובבים
הולכים על מתנות נפלאות של חיבור וקשר שהאדם הלומד תורה לשמה זוכה לזה!
ומלבשתו ענווה ויראה!
מדברי המהר"ל מפראג
מובן שלכן ר' מאיר מדייק על עניין הענווה והיראה שהתורה לשמה רק מלבשתו
להאדם את הענווה והיראה, כי היא רק בחינת לבוש מרוב ועוצם גודל מעלת הענווה
והיראה! כי היראה היא בעצם תולדה של הענווה כמאמר הכתוב: 'עקב ענווה יראת ד'!
והענווה אינה נעשית עצם עצמיותו של
האדם! כי האדם במציאותו הוא 'יש'! ולכן אינו יכול להיהפך ל'אין'
המוחלט! שזה רק מדרגת הבורא ברוך הוא!
וכל מה שהאדם יכול וצריך לזכות
לזה, הוא עניין הביטול! שהוא כעניין 'ביטול האיסור בשישים'! שהאיסור
בעצם אינו נהפך ל'אין'! כי במציאות הוא נשאר מעורב בהיתר! אבל הוא מתבטל להיתר!
וכפי המבואר גם בספרי רבנו הקדוש ר'
נחמן מברסלב (ליקו"מ ח"א תורה קל"ה) שהענווה האמיתית היא בעצם בכוח מידת החכמה והבינה שהאדם
זוכה לזה! ולכן זכה משה להיות ה'עניו מאוד מעל כל האדם אשר על פני האדמה'! כי הוא
זכה בשלמות להשיג מ"ט שערי בינה! כי טבע הקטנות שמתבטל לפני הגדלות! ואור
הנר אינו נראה כלל מול אור השמש על אף שאינו נכבה! אבל הוא מתבטל! וזה עומק
מידת הענווה, שהאדם זוכה להתבטל לאור הגדול ממנו! ולכן התורה לשמה מזכה את
הלומדה להלביש אותו בענווה ויראה!
ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר נאמן!
התורה לשמה מכשיר את האדם להיהפך
בעצמיותו להיות צדיק! לעשות כל מה שצריך לעשות ולהתרחק מכל מה שצריך להתרחק!
ועוד מכשיר אותו להיהפך בעצמיותו להיות גם חסיד המתחסד עם קונו! לעשות גם
דברים שלפנים משורת הדין!
וגם נהפך להיות, בכוח לימוד התורה
לשמה, לישר ונאמן! להיות ישר כמו בתחילת הבריאה שהפסוק אומר: 'אנוכי
בראתי את האדם ישר'! והוא נהפך להיות גם נאמן לבורא כל עולמים, כפי שנאמר על
משה רבנו עליו השלום: 'בכל ביתי נאמן הוא'!
מרחקתו מן החטא ומביאו לידי זכות!
כי בלימוד תורה לשמה זוכה האדם
שהתורה בעצמה משמרתו! והיא מרחיקה ממנו כל דבר חטא! והיא גם המקרבת אליו כל דבר
זכות!
ונהנין ממנו עצה תושייה בינה
וגבורה!
כל הסובבים אותו מקבלים ממנו עצה
טובה! הוא כמלאך המושיע בעיתות עת צרה כי הוא מתגלה מלא תושייה! כי הוא
יודע לשית עצות לנפשו ולכל הסובבים אותו! בכל דבר ובכל עניין! כי יש לו את כוח הבינה
להתבונן היטב בכל דבר ולהבין דבר מתוך דבר! ויש לו גם את הכוח והגבורה
להוציא מכוח אל הפועל כל מידה טובה וכל מעשה טוב!
ונותנת לו מלכות וממשלה וחיקור דין!
ועיקר המלכות, שזוכה האדם הלומד
תורה לשמה, הוא על עצמו! כי הוא מקבל כוח למלוך על עצמו ולמשול על
עצמו ולחקור עצמו הדק היטב בכל עניין! לא להיכשל, חלילה, בשום תחום! ולכן
ממילא יש לו את כוח המלכות והממשלה וחיקור הדין גם כלפי כל הבריות! באופן
שלא ייכשל ולא יכשילו אותו!
ומגלים לו רזי תורה!
כי מתגלה לו סודות התורה! וטעמי
התורה האמיתיים! הן בלימוד הנגלה ופסקי ההלכה! והן בלימוד הנסתר ודרכי ההנהגה של
ההשגחה הפרטית בהנהגת העולם בכלל ובפרט!
ונעשה כמעיין המתגבר וכנהר שאינו
פוסק!
מהתענוגים הגדולים בעולם זה לשבת
ליד מעיין שמתגבר להוציא מימיו וליד נהרות שלא פוסקים את זרימת מימיהם! והאדם הזוכה ללמוד תורה
לשמה הרי הוא זוכה שבכל עת, מקורות מחשבתו חכמתו ובינתו מושכים תמידים כסדרם מים
עמוקים ממעיינות החכמה ונמשכים ממנו נהרות של ים החכמה והבינה והדעת! וממילא כל
הסובבים אותו נהנים להימצא סביבות מעיינותיו ונהרותיו!
והוי צנוע!
לימוד תורה לשמה מזכה את לומדה
להיות צנוע אמיתי! כי זכה לדברים יקרים ביותר אשר בדרך כלל מצניעים אותו מעין כל
חי! ולא, חלילה, מטעמי קמצנות! אלא מטעמי גודל יקר ערך הזכייה שזכה! ואדרבה,
הוא בעין טובתו מכניס את כל מי שרק רוצה לטעום ממעיינותיו הוא מכניס אותו לבית
גנזיו! אבל הדברים נשארים צנועים! וחתומים מעין כל חי מגדול עוצם יקרות המתנות
שזכה להם! איך אמר רבנו ר' נחמן על עצמו: אני אוצר של יראת שמים! יקרה
היא מפנינים! אוצר המנוצר! גנזייא דמלכא! כי דברים יקרי ערך שומרים בדרך כלל
בתוך כספות חזקות! כי זכו להם ביגיעה עצומה!
וארך רוח!
הלומד תורה לשמה זוכה לקבל אריכות
אפיים נפלא ביותר! כוח עצום של סבלנות לכל הסובבים אותו! מאריך אף! סובל את
כולם! מדבר עם כולם! מקשיב לכולם! עוזר לכולם!
ומוחל על עלבונו!
לא רק שהוא ארך רוח, אלא גם זוכה
לכוח עצום למחול על עלבונו! כי על אף שפוגעים בו ומבזים אותו ומחרפים אותו בכל
זאת יש בו את הכוח העצום של למחול ברגע שבאין לבקש מחילה! ברגע שבאים להתפייס
הוא, חלילה, לא שומר טינא כמלוא נימא, והוא מיד מוחל על עלבונו!
ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים!
כי התורה לשמה מזכה אותו להיות
הרבה יותר גדול והרבה יותר גבוה ממעשיו! כי היא עצמה מגדלת אותו ומרוממת אותו
להיות גבוה מעל גבוה! הרבה יותר מכל מעשיו הטובים! כי כל מעשיו הטובים נובעים
אצלו ממקור עצום של מחשבות זכות טהורות ונקיות!
הנה לפניך ידידי, רשימה מכובדת של עשרים
ושמונה מעלות גדולות ונפלאות שזוכה לו האדם הזוכה לעסוק בתורה לשמה!
ואם נצרף לזה גם את 2
המעלות הראשונות של : זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא
לו, הרי זה יחד שלושים מעלות גדולת ונפלאות שזוכה לה האדם בכוח עסק
התורה לשמה!
כי לפירש"י, כאמור, ה'זוכה
לדברים הרבה' זה אותם הדברים הנמנים בהמשך המשנה עצמה! אבל הלשון של המשנה,
וכך אכן יש הרבה ממפרשי המשנה שמפרשים, הרי ה'זוכה לדברים הרבה' סובב הולך
כדבר בפני עצמו!
וזה שהמשנה לא מפרטת את 'הדברים
הרבה', הרי זה בשני אופנים:
או בגלל שכוונת המשנה שהאדם הזוכה
ללמוד תורה לשמה יזכה גם לכל הצרכים הגשמיים שלו! כי הרי 'סוף הכבוד לבוא'!
ו'המקיים את התורה מעוני סופה לקיימה מעושר'! וכפי שאכן מצאנו ראינו אצל הרבה
מגדולי ישראל, שבסופו של יום, זכו לכלל כל הצרכים החיוניים שלהם בלי שום דאגה
וטרדה! זוכה לדברים הרבה! ולכן גם לא פירטו בפרטיות את כל ההצטרכויות, כי הרי לכל
אחד ואחד יש הצטרכויות שונים ואחרים!
או בדרך אחרת, שזוכה ל'דברים
הרבה' דווקא סובב הולך על עניינים רמים ורוחניים בעולמות העליונים! ודווקא
בגלל כן לא מפרטים אותם כאן! כי הם מהדברים העומדים ברום רומו של עולם!
'ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי
הוא לו'!
כל העולם לא נברא אלא בשבילו! הוא תכלית ומטרת בריאת כל העולם כולו!
הרי לנו כאן 30 מעלות גדולות
ורמות שזוכה להם כל מי שזוכה ללמוד תורה
לשמה!
השאלה הגדולה שנשאלת א"כ מיד:
איך זוכים לזה? וכי לכל אחד יכול להיות שייכות לכל העניין הזה של לימוד תורה ועסק
התורה לשמה?!!
ומכאן ניכנס לבאר במקצת מהו
עניין תורה לשמה! ומתוך כך יתברר גם עד כמה זה דבר בעתו מה טוב לקראת חודש
אלול הבא לקראתנו לשלום! ויתבאר גם, עד כמה כל אחד מאתנו יכול לזכות, לפחות
למשהו, ליצור חיבור וקשר לכלל העניין של תורה לשמה!
הן אמת, שר' חיים וויטאל
זצ"ל כותב, בהקדמה ל'עץ חיים', שר' מאיר בא ומוכיח לכל אחד מאתנו שתורתו
עדיין איננה תורה לשמה! כי אם אכן היה עוסק בתורה לשמה, היכן, א"כ, כל
הדברים הגדולים הללו, שר' מאיר אומר שהתורה לשמה מזכה את האדם, וכי למה לא זכה
גם הוא עדיין לכלל כל המעלות שלמדנו זה עתה?!!
* * *
זה נכון, שיש הרבה דרכים לבאר את
עניין עסק התורה לשמה!
חלק ממפרשי הגמרא פירשו (ומקור דבריהם הוא על פי
דברי ה'נפש החיים' שער ד' פרק ג') על מה שאמרו במסכת נדרים (סב.): 'דבר בהן לשמן'! ומסבירים,
שלימוד תורה לשמה זה לשמה של תורה!
ויסוד דבריהם בנוי על פי
דברי הרא"ש שם: 'כל דיבורך ומשאך בדברי תורה יהיה לשם התורה, כגון לידע
ולהבין ולהוסיף לקח ופלפול, ולא לקנטר ולהתגאות'!
ויסוד הדברים, לפי שיטה זו, גם
בנויים על דברי ר' חיים וויטאל ז"ל ב'שערי קדושה' שפירש: תורה לשמה
– לשמה של התורה! כי התורה כולה שמותיו של הקב"ה!
ולדבריהם הרי הכוונה אחת היא: ללמוד
תורה – כי כך צריך להיות! זהו מצוותו של כל אדם לעסוק בדברי תורה! ללמוד תורה לשמה
– לשמה של תורה! ללמוד תורה – כי צריך ללמוד תורה!
הן אמת, שודאי הדברים הללו גם
נכונים, ואמת ויציב! כי הרי 'ותלמוד תורה כנגד כולם'! ומצווה על כל אחד
מישראל לקבוע לעצמו עיתים ללמוד בהן תורה בכל מצב ובכל גיל! וכמבואר הדק היטב
בלשונו הזהב של רבנו הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה, והובאו הדברים גם בטור
ושו"ע (יו"ד סימן רמ"ו) הלכות תלמוד תורה! ועיין היטב באריכות בגדרי ההלכה בספר שולחן
ערוך הרב בעל התניא בעניין זה!
* * *
אבל, בספרי חסידות מבואר, שעיקר
כוונת הפירוש של תורה לשמה – לשמה של תורה, הכוונה היא: למהות שם תורה!
כי תורה זה מלשון הוראה!
ואשר על כן, כאשר כל אדם מתיישב
ללמוד תורה, צריך שכוונתו יהיה לשמה של תורה, דהיינו, לשם ידיעה ברורה מה עליו
לעשות בעולם הזה. לדעת במדויק מהו ההוראות שהתורה נותנת לו בכל תחום מתחומי
החיים, במחשבה, בדיבור, ובמעשה!
וניסיון קשה יש בדבר זה, כי בודאי
התורה כולה חכמה היא! והחכמה הזאת נותנת תענוג ללומדה! ואז אפשר להישאר 'רק' עם
ההנאה הנפלאה של הלימוד מבלי לחשוב כלל על התכלית של העשייה! ואכן, זה ודאי שמותר
לו לכל אדם ליהנות מהתענוג הזה של חכמת התורה! ולכן הלשון של ר' מאיר היא כל
העוסק בתורה לשמה, ודייק לומר 'העוסק'! כי זה כמו 'עסק' שמכניס
רווחים! ולא רק לימוד! ובכל זאת, גם אחרי הרגשת ה'רווחים' עדיין צריך
להיזהר להישאר גם עם טהרתה של ה'לשמה'! (ואין בכל זה שום סתירה למבואר בדברי
הב"ח והט"ז באו"ח סי' מז' עיי"ש היטב בדבריהם! ועיין
בעניין זה דברים ערבים נכונים וברורים בהקדמה לספר 'אגלי טל').
ולכן, גם כאשר כל מחשבתו ממתמלא
בתענוג הלימוד! הרי גם אז צריך הוא לחדד לעצמו בכל עת: כן כן, אכן יש תענוג גם
מעצם לימוד התורה! כי הוא כולה חכמה ורעיונות נשגבים! בפרט כאשר זוכה לפעמים
להרגיש גם את התענוג הפנימי, הרוחני, שפורצת ממעמקי עליונות התורה! אשרי לו ואשרי
חלקו!! אבל, בכל זאת, יודע אני שכל מטרת תענוג זה, כי כך היה רצונו יתברך שמו
בנתנו את התורה כלי חמדתו לעם בני סגולה! ומטרת תכלית כוונתו, בנתינת חמדתו, לעם
סגולתו, הייתה בכדי שנזכה על ידה לדעת היטב מה עלי לעשות בהאי עלמא! ואיך להתדבק
מתוך גדרי העולם הזה למי שאמר והיה עולם!
כי כל מטרת הלימוד הוא איך להגיע
על ידי זה לקיום התורה.. להיות בבחינת: 'הלומד על מנת לעשות'!
ולכן, אחרי כל החמשה פרקים של מסכת
אבות שהם בבחינת: ה'דרך ארץ שקדמה לתורה'! בא ר' מאיר, ומתחיל פרק 'קניין
התורה' שהתורה צריכה להילמד מתוך לשמה! שהכוונה היא: איך לזכות לחבר את עצמי,
בחיצוניות ובפנימיות, במעשים חיצוניים ובמחשבות והשקפות פנימיות, לנותן התורה! איך
לחבר ולקשר את גופי נפשי רוחי ונשמתי לנותן התורה!
הן אמת, שמפרשי המשנה מדייקים
בלשונו של ר' מאיר באומרו: 'כל העוסק בתורה לשמה', שתיבת 'כל', בא
לרבות, שגם כאשר עדיין לא הגיע למדרגת שלמות 'לשמה', אלא הוא עדיין בתחילת
דרכו, שאז במצב זה, הרי אמרו חז"ל: 'לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה
שמתוך שלא לשמה בא ללשמה'! (למעט מי שלימודו רק על מנת לקנטר ולהתנצח עם חבריו! ועיין
היטב ההגדרות בעניין זה בתוס' פסחים נ: תענית ז. ברכות יז. סוטה כב: ועיין
עוד באריכות שולחן ערוך הרב בעל התניא הלכות תלמוד תורה).
ולכן, כל דרגה שהיא, שהיא קשורה
באיזה שהיא אופן לעניין של 'לשמה', כבר נאמר עליה, לפחות במשהו, 'זוכה
לדברים הרבה'! ובודאי, שכל כמה שיזכה בהמשך לימודו ועיסוקו בתורה לפשוט מעליו
את ההרגשים וההנאות של ה'שלא לשמה', בודאי זה יזכה אותו שיתגשם ויתקיים ביותר אצלו
ה'זוכה לדברים הרבה'!
* * *
והנה, כאשר ניכנס קצת ביתר עמקות,
על פי גדרי הקבלה והחסידות, בעניין ה'לשמה', נשכיל ונבין שעומק
הכוונה בזה הוא, שהאדם צריך להשתדל שעיסוקו בתורה ובמצוות יהיה לשם השכינה
הקדושה! שהיא מרומזת באות ה' של תיבת 'לשמה'! דהיינו, לשם ה'!
כי ה'לשמ"ה' נחלקת כאילו לב' תיבות, לשם ה'!
כך הם גם תוכן דברי קדשו של רבנו
הקדוש ר' נחמן מברסלב (ליקו"מ ח"א תורה קנ"ט):
ומי שזוכה ללמוד לשם
השכינה, שלימודו עולה להשכינה, אזי השכינה מקבלת את לימוד תורתו והיא מעלה את
לימודו להשם יתברך, ומזה נמשך שפע, שפע רוחנית ושפע גשמית, כי בהתורה יש שני כוחות
אש ומים, וכשהשכינה מקבלת את התורה, אזי עולה כוח האש למעלה, וממנו נמשך שפע
רוחנית לכל העולמות העליונים! ומכוח המים שיש בתורה מזה נמשך שפע גשמית שיורד לכל
העולמות התחתונים! שזה סוד הפסוק: 'אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד'!
אך לא כל אדם זוכה לזה
שיהיה לימודו עולה להשכינה, כי לזה צריך שיהיה אדם יקר ושיהיה לימודו רק להשכינה,
היינו לאוקמא שכינתא מעפרא! ולא כל אדם זוכה ללימוד זה! ואף אם לומד ביראת שמים,
וגם כאשר הוא אומר שלימודו לאוקמא שכינתא מעפרא! עם כל זה, מי יודע אם הוא באמת
ראוי לזה שיהיה לימודו להשכינה!
וכאשר אין לימודו רק
להשכינה, אזי כשתורתו עולה למעלה, והיא לא מצליחה לעלות בשלמות לעולמות העליונים,
ולא נעשה ממנו שפע רוחנית ושפע גשמית! הרי היא מתפזרת באוויר העולם, ונעשה ממנה
ט"ל! וגם הטל הזה מתחלקת לשניים, כי יש אנשים שמקבלים את הטל הזה ונעשה מהם
ט"ל תורה! חידושי תורה והתחדשות וחשק חדש ללימוד התורה! ויש אנשים שמהטל הזה
נעשה אצלם ט"ל מלאכות! חשק חדש לעסוק בט"ל מלאכות של עולם הזה!
כלל היוצא מתוך דבריו הנפלאים
שתורה לשמה זה לימוד לשם השכינה! ובוודאי שצריך סייעתא דשמיא מיוחדת לזכות
לכך, וכלשונו: שלאו כל אדם זוכה לזה שיהיה לימודו עולה להשכינה, כי לזה צריך
שיהיה אדם יקר ושיהיה לימודו רק להשכינה, היינו לאוקמא שכינתא מעפרא! ולא כל אדם
זוכה ללימוד זה!
ודאי שלהבין כל זה בעומק ובפנימיות
צריך לזה כלים רוחניים! להבין בכלל מהו שכינה?! ומהו 'לאוקמא שכינתא מעפרא'?! בכדי
לדעת מה זאת! ואיך עושים זאת!
אבל בכל אופן, היות שאנחנו מאמינים
בני מאמינים שבכל אחד מאתנו מסתתרת גם נשמה טהורה שהיא לקוחה מהעולמות העליונים!
והיא ודאי שמבינה ומרגישה כלל העניינים הרוחניים הללו! לכן, מוטל עלינו חובה,
כל אחד כפי מיעוט דרגתו, להתבונן על כל פנים קצת, על מנת להבין במקצת מן המקצת,
איזה שהיא ידיעה, גם בעניינים הללו! כי הידיעה עצמה היא היא הקשר הראשון של כל אדם
למדרגות הרוחניים הללו! כי ברגע שיש כבר ידיעה מסוימת, שקיים גם דבר כזה בעולם!
הרי אז כבר אפשר להפוך ידיעה זו לתפלה ובקשה, רצונות וכיסופים! מתי גם אני
אזכה להבין ולהשכיל בעניינים רוחניים הללו! ותפלה כזאת, כבר מכין את האדם להיות
כלי ראוי להבנת הדברים ביתר עומק וביתר הבנה!
הרי העולם שלנו כהיום מלא בכל ארבע
כנפות תבל עם תרבות הניו אייג'! (העידן החדש!) כולם מחפשים את הרוחני! את המיסטי!
את העונג שמחוץ לחומר! והנה כל זה עומד לנו מול העיניים! רק צריך לטעום! טעמו וראו
כי טוב ד'!
ולכן, ידידי, גם אם עדיין לא
הורגלת, אולי, לקרוא, ללמוד, להסתכל, להתבונן, במילים והגדרות קבליות! כדאי לך
לקחת, כרגע, כמה דקות חופש מכל העיסוקים הבוערים שסביבך! ותתחיל להתבונן בדברים
דלהלן! האמן לי! זה לא יזיק לך! זה רק יתרום לך הרבה ומעבר למה שאתה רק יכול
לדמיין!
קדימה! לעבודה!
* * *
כזכור, עומדים אנחנו כעת בשבת
מברכים חודש אלול! חודש התשובה! מהו תשובה? מה כוונת המילה, שקרוב
לודאי, נשמע עליה הרבה, בתקופה הקרובה?!
טוב, אז בפירוש הראשוני, הפשוט
ביותר, הרי מילת תשובה אומרת, שכאשר האדם עושה רצון בוראו הוא קרוב אליו!
וכאשר הוא לא עשה רצון בוראו, ודאי כאשר, חלילה,
עשה ההיפך מרצונו, הוא התרחק ממנו! ואז הוא צריך לעשות משהו שיחזיר
אותו להיות שוב קרוב לבוראו! שישיב אותו לבוראו! תשובה! מלשון: להשיב!
תשיב את עצמך להיות שוב קרוב אליו יתברך!.
וכלשון רבנו הקדוש ר' נחמן מברסלב (ליקו"מ תורה
ל"ה – שהיא תורה שנאמרה בראש השנה):
'תשובה' – זה להשיב את
הדבר ממקום שנלקח משם! וזה סוד: 'זרקא', מטעמי המקרא, שאומר על זה הזוהר: 'דאיזדריקת
לאתר דאיתנטילת מתמן'! על ידי התשובה – הוא נזרק שוב לאותו מקום שנלקח ממנו!
ובאופן אחר, אולי ביתר פירוט וביתר
עמקות, מתבאר עוד מתוך דבריו (ליקו"מ ח"א תורה ק"ה):
על ידי דבר עבירה, הרי כל
חלקי נפש רוח ונשמה ששייכים אליו, נכנסים לגלות! כי כל אדם יש בו כלליות ושייכות
לכלל כל העולמות ולכל הצירופים שבהם! ולכל מקום שהוא מדבק עצמו הרי בכך הוא מדבק
כל חלקיו לאותם המקומות!
וכאשר הולך האדם אחר
שרירות לבו, לפי תאוות לבו, הרי הוא מכניס בכך כל חלקיו לגלות! וזהו 'גלות השכינה'!
כי הוא הכניס כל חלקי נפשו רוחו ונשמתו לתוך מקום טמא! ו'תשובה' הכוונה, להשיב
אותם! להחזיר אותם שוב למקום טוב! להחזיר כל העולמות וכל הצירופים של כל חלקי הנפש
רוח ונשמה שלו, ש'נשבו' בתוך הסטרא אחרא, צריך להוציא אותם מה'שבי'! ולהחזירם
הביתה! 'תשובה' – הכוונה: שהוא מחזיר כל חלקי הנפש רוח ונשמה שלו למקום טוב יותר!
ומכאן, מתברר לנו קצת, הגדרות
המילים 'גלות השכינה'!
כי כל אחד מאתנו, מאחורי גופו
הנראה ומורגש לכולנו! עומדת לה ישות נוספת! והישות הרוחנית הזאת כלולה מחמשה חלקים
שנקראים בשם: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה! וכל אלו החמשה חלקים, הם חלק
מחלקי השכינה! כי 'שכינה' היא מלשון 'שכן'! 'שכן טוב'! כי
התאווה לו השי"ת שיהיה לו דירה בתחתונים! ורצונו יתברך היה לשכון בינינו!
רצונו יתברך היה לברוא עולם שבו אנחנו נמליך אותו שם! ונגלה כי הוא שוכן אתנו!
* * *
והנה, השכינה הזאת, שהיא
גילוי מלכותו יתברך שמוטלת על כל אחד מאתנו כאן בעולם הזה! עולם העשייה! היא נרמזת
באות ה' אחרונה של שם הוי"ה! שהוא שמו הכולל של האין סוף יתברך
שמו! כי האותיות י' ה' ו' מרמזים על העולמות העליונים שמעלינו!
כי קוצו של אות י' שבשם
הוי"ה מרמז על עולם האדם הקדמון,
שהוא גם נקרא בשפת הקבלה בשם: ספירת הכתר! והוא נקרא בשפת הקבלה גם בשם: סבא!
ובנפש האדם זה בא לידי ביטוי בדרגת: יחידה! שהוא כוח הרצון!
והאות י' שבשם הוי"ה
מרמז על עולם האצילות, שהוא נקרא בשפת הקבלה בשם: ספירת החכמה, והוא
נקרא בשפת הקבלה גם בשם: אבא! ובנפש האדם זה בא לידי ביטוי בדרגת חיה!
שהוא כוח המחשבה!
ואות ה' ראשונה שבשם
הוי"ה מרמז על עולם הבריאה, שהיא נקראת בשפת הקבלה בשם: בינה!
והיא נקראת בשפת הקבלה גם בשם: אמא! ובנפש האדם זה בא לידי ביטוי בדרגת
נשמה! שהוא כוח הכוונה!
ואות ו' שבשם הוי"ה
מרמז על עולם היצירה! שהוא נקרא בשפת הקבלה בשם: זעיר אנפין! והוא
נקרא בשפת הקבלה גם בשמות: קודשא בריך הוא! בעל! חתן! בן! ובנפש האדם זה בא
לידי ביטוי בדרגת רוח! שהוא כוח הדיבור!
ואות ה' אחרונה שבשם
הוי"ה היא המרמזת על עולם העשייה, כאן עלי אדמות יחד עם כל הגלקסיות
של כלל כל היקום כולו! היכן שאנחנו מסתובבים במשך שבעים שמונים שנה יחד עם כל
ניסיונות החיים! והיא נקראת בשפת הקבלה בשם: מלכות! והיא נקראת בשפת
הקבלה גם בשמות: שכינה, אישה, כלה, בת! ובנפש האדם זה בא לידי ביטוי בדרגת נפש!
שהוא כוח המעשה!
דע לך, ידידי, שהשי"ת ברוך
הוא וברוך שמו, הוא הרי בעצם אור אין סוף, אבל הוא עצמו כביכול מצמצם עצמו בתוך
כל אחד ואחד מברואי תבל! ובפרט בתוך כל אחד ואחד מבני ישראל אשר בחר לו לעם! וכל
אחד ואחד מאתנו הוא חלק מחלקי השכינה בעולם! וכאשר זוכה האדם לעמוד בניסיונות
החיים, כפי אשר גזרה עליו חכמתו יתברך, הרי הוא מגלה בכך את גילוי שכינתו בעולם
הזה! ובזה הוא עשה את תפקידו עלי אדמות! ואם, חלילה, אין האדם עומד בניסיונות
החיים, הרי הוא גורם, במעשיו דיבוריו ומחשבותיו, להכניס את חלקי השכינה שלו לגלות!
כך, שבעצם, הביטויים הקבליים: גילוי
שכינה! או, שכינתא בגלותא! שכינתא בעפרא! נגרם על ידי כל אחד, כפי עשיית רצונו
יתברך או אי עשיית רצונו יתברך!
וכל אחד ואחד יש לו את התפקיד
הייחודי שלו! כי כל אחד יש לו סוג נפש רוח ונשמה חיה יחידה שהיא שונה ואחרת
משאר כל אדם אחר בעולם! ולכל אחד מאתנו הרי יש הורים שונים! ואישה שונה! ובעל
שונה! וחברים שונים! ושותפים אחרים! ושכנים שונים! וסביבה שונה! ומתוך כל אלו
הרי נגזר עליו לעבור כל סוגי ניסיונות החיים כפי שהוא אכן צריך להתנסות בהם,
כפי שגזרה עליו חכמתו יתברך שמו!
ולכן, כאשר עומד האדם בניסיונותיו
– הרי הוא עומד בתפקידו בגילוי כבוד מלכותו יתברך בעולם! כי הוא מחזיר את הנפש רוח
ונשמה חיה יחידה שלו לבורא כל עולמים! ואם, חלילה, אין הוא עומד בניסיונותיו הרי
בכך הוא זרק והרחיק את חלקי השכינה שלו, שהם חלקי הנפש רוח נשמה חיה יחידה שלו,
ממקומם האמיתי!
ועל זה באה כל עניין התשובה!
שהיא על פי תורת הקבלה כמו שתי מילים תשוב ה'! תחזיר את האות ה'
שהיא, כאמור, מרמזת על השכינה הקדושה! שהיא בעצם מרמזת על כלל כל חלקי נפש
רוח נשמה חיה יחידה שלך! תחזיר אותה שוב להיות מחוברת ליה"ו! שהם
כאמור, מרמזים על גילוי יתברך שמו בעולמות העליונים!
כי אתה צריך לגלות את גילוי מלכותו
יתברך בעולם כפי הכוחות אשר נתנו לך! וכפי ניסיונות החיים שאתה צריך לעבור
ולהתנסות בהם כל ימי שהותך על פני האדמה!
ומעתה, בין תבין, ידידי, את המילים
הכול כך שגורים בפינו מידי יום ביומו: לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה !.
ליחד אותיות י"ה באותיות ו"ה ביחודא שלים! התבונן נא בזה מעט, ותבין
את אשר אתה מוציא בפיך!
* * *
ומכל זה, נבין עומק פלאי המשל של שלמה
המלך בספר שיר השירים, אשר כולה קודש קדשים, והיא כשיר של געגועים וכיסופים
של חתן לקראת כלה! קודשא בריך הוא לשכינתיה! כלל ישראל עם בורא כל עולמים!
שהם, כאמור, כלל כל הנפש רוח נשמה חיה יחידה לבורא כל עולמים!
בתוך דבריו אומר שלמה המלך: 'קול
דודי דופק, פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי, שראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילה'!
המשל מדבר על הדוד, החתן, הבחור
שמחכה לכלתו! והוא עומד ליד פתח ביתה, כל הלילה, עד שעות של לפנות בוקר בעת עליית
הטל של הבוקר, והוא עדיין עומד ליד פתח הדלת הסגור! ומתחנן על נפשו מול כלתו
האהובה עליו כל כך: פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי! פתחי לי את הדלת! כי הרי
את רואה שאני כאן ממתין לך כל הלילה! אני ממתין לך כל כך הרבה זמן, עד כדי כך שראשי
כבר נמלא טל! הטל של הבוקר כבר ממלאים את שערות ראשי! ולכן: פתחי לי אחותי!
והנמשל: קודשא בריך הוא פונה לכנסת
ישראל! לשכינת עוזו! השם יתברך דופק, כביכול, למוח וללב של כל אחד ואחד מבני
ישראל, שכל אחד מהם, כאמור, כלול מה' מדרגות של נפש רוח נשמה חיה יחידה! שכולם
כאחד כלולים באות ה' האחרונה של שמו הוי"ה ברוך הוא! והקב"ה פונה
לכל אחד מאתנו, וכביכול, מעוררו לתשובה ומתחנן על נפשו: אנא! פתחו לי פתח!
כי אתם כאן, בעולם הזה, אתם אלו
שצריכים להאיר את שכינת עוזי, בעמידתכם בכל ניסיונות החיים כאן עלי אדמות! כי הרי
אני כשלעצמי אני רק ט"ל! 'ראשי נמלא ט"ל'! כי כאשר נמלא
את האותיות יה"ו במילואם! דהיינו, כאשר נכתוב את האותיות במילואם: יו"ד
ה"א וא"ו! הרי זה יוצא בגימטריא: ט"ל!
ולכן, בכדי שאהיה, כביכול, אד"ם
השלם! זאת אומרת: בכדי שיצא בגימטריא אד"ם שזה יו"ד ה"א
וא"ו ה"א! אני צריך שיתחבר אלי גם האות ה' אחרונה! שזה אתם
בני ישראל!
כי הרי כל אחד ואחד מכם, עם כל
חלקי הנפש רוח ונשמה חיה יחידה שלו, כולכם הרי כלולים בשכינה הקדושה, שהיא, כאמור,
אות ה' אחרונה! ורק כאשר יתחבר אות ה' אחרונה עם אותיות יה"ו
הראשונים, רק אז זה יצא בגימטריא: אד"ם! כי אחרת 'ראשי נמלא, רק,
ט"ל'!
ולכן, פונה השם יתברך כביכול, לכל
אחד ואחד מאתנו:
אנא אחיי ואחיותיי! בני
ובנות ישראל! שובו אלי ואשובה אליכם!! תשיבו אלי את האות ה'! תלמדו ותעסקו בתורה
לשמ"ה! לשם ה'! החזירו את האות ה' לקדמותה! הוציאו מהגלות את הה' חלקי נפש
רוח ונשמה חיה יחידה שלכם! תחברו את האות ה' לאותיות יה"ו! ואז ודאי שיתקיים
בכם מאמר ר' מאיר: כל העוסק בתורה לשמ"ה – לש"ם ה'! תשו"ב ה' – זוכה
לדברים הרבה! ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו!
א לעכטיגער שבת
און א גיבענשטער חודש התשובה
מוטה