פניני באר בשדה – להכניע את הרוח בערה הגדולה המשתוללת בארצות הברית…

    author
  • מחבר:
  • date categories
  • קטגוריה:מאמרים

 

חברים!

גם כאשר מפחידים אתכם מסביב,
עם כל כוחו הגדול של הרוח סערה הגדולה של ה'סנדי' וה'פרנקר-סטרום
'

תזכרו שיש הוי"ה בעולם!!!!

הוא, ורק הוא, הנותן כוח
לרוח סערה להשתולל – ורק אליו צריך לפנות שיכוון את הרוח לטובה ולברכה

והנה, בדרך הטבע, הרי מה
לא עושים בכדי להציל ולהינצל
?!…

והנה לפניכם, עצה טובה,
להציל ולהינצל מפגעי 'רוח הסערה הגדולה'
'..

כדאי להקדיש כמה
דקות של לימוד ותפלה בכדי לזכות את הרבים
!!!

קרא והפץ הלאה!

תתעמקו בספר ליקוטי מוהר"ן
חלק א' תורה לח'… ותאמרו אחר כך חלק מתפלה לח' בליקוטי תפילות חלק א
'

וזה תמצית דבריו שם:

וּכְשֶׁפּוֹגְמִין הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא
אֲדנָי, אָז, עַל יְדֵי הַפְּגָם, נַעֲשֶׂה מֵרוּחַ פִּיו, רוּחַ סְעָרָה
.

כי כ"ז אוֹתִיּוֹת, כָּל אֶחָד כָּלוּל
מֵעֲשָׂרָה, גִּימַטְרִיָּא: ר"ע. וְנַעֲשֶׂה מִבְּחִינַת הַדִּבּוּר, הַייְנוּ
מִבְּחִינַת אֲדנָ"י, אוֹתִיּוֹת ר"ע. ואוֹתִיּוֹת סְעָרָ"ה – ס"ה
הוּא אֲדנָ"י, וְר"ע אוֹתִיּוֹת
.

וְזֶה בְּחִינַת: "רוּחַ סְעָרָה
עוֹשָׂה דְבָרוֹ" – שֶׁעוֹשִׂים וּמְתַקְּנִים אֶת הַדִּבּוּר, וּמַעֲלִים אוֹתוֹ
מִבְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה
.

וְרוּחַ סְעָרָה הַזֶּה, הוּא מְקַטְרֵג
הַגָּדוֹל, שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאִים כָּל הַקִּטְרוּגִים וְהַנִּיסְיוֹנוֹת, וְהוּא אַחַר
הַדְּבָרִים, שֶׁהוּא יוֹנֵק מֵהַדִּבּוּר, כְּשֶׁמּוֹצֵא פֶּתַח לִינוק. הַיְינוּ:
"לַפֶּתַח חַטָּאת". וּכְתִיב: "שְׁמר פִּתְחֵי פִיך" וְכוּ'
. "וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים וְהָאֱלהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם
".

וְכָל הַמַּלְשִׁינוּת וְהָרָעוֹת שֶׁדּוֹבְרִים
עַל אָדָם, בָּא מֵרוּחַ סְעָרָה, מֵ"אַחַר הַדְּבָרִים" הַזֶּה, כִּי הוּא
בְּחִינַת: "קֵץ כָּל בָּשָׂר" – שֶׁעוֹשֶׂה קֵץ וְסוֹף לְכָל בָּשָׂר. וּבְנֵי
אָדָם שֶׁהֵם דָּנִים אֶת כָּל אָדָם לְכַף חוֹבָה, וְחוֹקְרִים תָּמִיד עַל חוֹבוֹת
בְּנֵי אָדָם, הֵם מִבְּחִינַת "קֵץ כָּל בָּשָׂר", "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁך
וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר", שֶׁהוּא חוֹקֵר תָּמִיד לַעֲשׂוֹת תַּכְלִית
וְכִלָּיוֹן לְכָל דָּבָר, וּלְעוֹרֵר דִּין, וּלְהַלְּשִׁין וּלְקַטְרֵג, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ כִּי הַשְׁקֵט לא יוּכָל
".

וְצָרִיך כָּל אָדָם לִרְאוֹת לְאַכְפְּיָא
סִטְרָא דְּ"קֵץ כָּל בָּשָׂר" תַּחַת הַדִּבּוּר שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ
שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר: "אוסְרִי לַגֶּפֶן עִירה", 'גֶּפֶן' דָּא כְּנֶסֶת
יִשְׂרָאֵל: "וּפְקד גֶּפֶן זאת", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזאת אֲשֶׁר
דִּבֶּר". וּכְשֶׁהוּא כּוֹפֵף אֶת רוּחוֹ סְעָרָה, דְּהַייְנוּ שֶׁהוּא נוֹטֵל
מִמֶּנּוּ כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹכוֹ, אָז: "יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה
"…

וְצָרִיך
לְהַעֲלוֹת אֶת הַדִּבּוּר לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁהוּא הַזְּרוֹעַ, שֶׁהֵם חָמֵשׁ
אֶצְבָּעִין שֶׁבְּיַד שְׂמאל, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה גְּבוּרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת
חֲמֵשֶׁת מוֹצָאוֹת הַפֶּה. כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר עַל יְדֵי חֲמֵשֶׁת מוֹצָאוֹת
הַפֶּה, שֶׁהֵם הַגְּבוּרוֹת: "מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה'", שֶׁעַל
יְדֵי גְּבוּרוֹת נַעֲשֶׂה הַדִּבּוּר: "וּגְבוּרָתְך יְדַבֵּרוּ",
וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב "הֲלוֹא כּה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה
'".

 

וְהַתְחָלַת
עֲלִיּוֹת שֶׁל הַדִּבּוּר, הוּא מֵראשׁוֹ, הַיְינוּ מֵהַמֻּבְחָר הָאֱמֶת
שֶׁיֵּשׁ בְּהַדִּבּוּר, שֶׁהוּא נִקְרָא ראשׁ, כי ה'אֱמֶת נַעֲשֶׂה עֲדָרִים',
וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ראשׁ דְּבָרְך אֱמֶת". כִּי קדֶם תִּקּוּנוֹ,
הָיָה בִּבְחִינוֹת "וַתַּשְׁלֵך אֱמֶת אַרְצָה", וְלא הָיָה יָכוֹל
לְדַבֵּר שׁוּם דְּבַר אֱמֶת מֵחֲמַת שֶׁרוּחַ סְעָרָה בִּלְבֵּל אוֹתוֹ, כְּמוֹ
שֶׁכָּתוּב: "יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת", וּכְשֶׁמְּתַקְּנוֹ,
אֲזַי אֵין לוֹ בִּלְבּוּל. 'עִקֵּם הַכָּתוּב תֵּשַׁע אוֹתִיּוֹת, שֶׁלּא
לְהוֹצִיא דָּבָר מְגֻנֶּה מִפִּיו', זֶה רֶמֶז, כְּשֶׁרוּחַ סְעָרָה שׁוֹלֵט,
אֲזַי אֵין בִּיכלֶת לְדַבֵּר בְּדֶרֶך ישֶׁר, כִּי הָרוּחַ מְבַלְבֵּל אוֹתוֹ,
וְצָרִיך לְעַקֵּם אֶת הַדֶּרֶך
.

 

וְתִקּוּן
הַדִּבּוּר הוּא עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמְדִין בַּצַּר לָאָדָם, בַּעֲנִיּוּת
וּבְדַחֲקוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת לַיְלָה, שֶׁאָז שֻׁלְטְנוּתָא דְּקֵץ כָּל
בָּשָׂר, "וְלַחֹשֶׁך קָרָא לָיְלָה". 'הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בַּלַּיְלָה
מוֹשְׁכִין עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם'. 'חֶסֶד', הוּא בְּחִינַת בּקֶר
דְּאַבְרָהָם, "הַבּקֶר אוֹר" 'דָּא בּקֶר דְּאַבְרָהָם', וְהָאֲנָשִׁים
שֻׁלְּחוּ, אִנּוּן מָארֵי דְּדִינִין, הֵמָּה וַחֲמוֹרֵיהֶם, אִנּוּן וְכָל סְטָר
מְסָאֳבָא, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שִׁכְבִי עַד הַבּקֶר", אֲזַי
נוֹפְלִים כָּל הַמְקַטְרְגִים הַשּׁוֹלְטִים עַל הַדִּבּוּר, וְאָז הַדִּבּוּר
יוֹצֵא בְּשִׁיר וָשֶׁבַח וְהַלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא, אֱלהִים אַל דֳּמִי
לָך, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יְזַמֶּרְך כָבוֹד וְלא יִדּם"
וְאָז: "בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בּקֶר" וְכוּ
'

תמצית הכוונה בכל זה
כפי המובא בספר קיצור ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה לח
':

 

כִּי הַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת
פֶּה, בְּחִינַת יָם, בְּחִינַת אֲדנָי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אֲדנָי שְׂפָתַי
תִּפְתָּח", וּכְשֶׁפּוֹגְמִין הַדִּבּוּר שֶׁהוּא רוּחַ פִּיו שֶׁל
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲזַי עַל יְדֵי הַפְּגָם נַעֲשֶׂה מֵרוּחַ פִּיו רוּחַ
סְעָרָה.

 

כִּי הָעֶשְׂרִים וָשֶׁבַע אוֹתִיּוֹת כָּל
אֶחָד כָּלוּל מֵעֲשָׂרָה גִּימַטְרִיָּא מָאתַיִם וְשִׁבְעִים, וְנַעֲשֶׂה
מִבְּחִינַת הַדִּבּוּר בְּחִינַת אֲדנָי מָאתַיִם וְשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת.
סְעָרָה – ס"ה הוּא גִּימַטְרִיָּא אֲדנָי, וּמָאתַיִם וְשִׁבְעִים
אוֹתִיּוֹת.

 

וְרוּחַ סְעָרָה הַזֶּה הוּא הַמְקַטְרֵג
הַגָּדוֹל שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאִים כָּל הַקִּטְרוּגִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת וְהוּא
אַחַר הַדְּבָרִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ וְהוּא מְסָעֵר גּוּפֵהּ
דְּבַר נָשׁ . וְכָל הַמַּלְשִׁינוּת וְהָרָעוֹת שֶׁדּוֹבְרִים עַל הָאָדָם בָּא
מֵרוּחַ סְעָרָה הַזֶּה כִּי הוּא בְּחִינַת קֵץ כָּל בָּשָׂר שֶׁעוֹשֶׂה קֵץ
וְסוֹף לְכָל בָּשָׂר
.

 

וּבְנֵי אָדָם שֶׁהֵם דָּנִים אֶת כָּל אָדָם
לְכַף חוֹבָה וְחוֹקְרִים תָּמִיד עַל חוֹבוֹת בְּנֵי אָדָם הֵם מִתּקֶף
הַסִּטְרָא אַחֲרָא מִבְּחִינַת קֵץ כָּל בָּשָׂר הַנַּ"ל, שֶׁהוּא חוֹקֵר
תָּמִיד לַעֲשׂת קֵץ וְכִלָּיוֹן חַס וְשָׁלוֹם וּלְעוֹרֵר דִּין וּלְהַלְשִׁין
וּלְקַטְרֵג. וְעִקַּר כּחָם נִמְשָׁךְ מִפְּגַם הַדִּבּוּר. וְעִקַּר הַכְנָעָתָם
וּבִּיטּוּלָם הוּא עַל יְדֵי תִּקּוּן הַדִּבּוּר
.

 

וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לִרְאוֹת לְאַכְפַּיָא
סִטְרָא דְּקֵץ כָּל בָּשָׂר תַּחַת הַדִּבּוּר שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה. דְּהַיְנוּ
שֶׁיִּהְיֶה נוֹטֵל מִמֶּנּוּ כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹכוֹ עַל יְדֵי
פְּגַם הַדִּבּוּר וְיַעֲלֶה אֶת הַדִּבּוּר לְשָׁרְשׁוֹ וִיתַקְּנֵהוּ וְאָז
זוֹכֶה לָבוֹא לִבְחִינַת תְּפִילִּין שֶׁהֵם דְּבֵקוּת
.
<![if !supportLineBreakNewLine]>
<![endif]>

וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹת אֶת הַדִּבּוּר
לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁהוּא הַזְּרוֹעַ, שֶׁהוּא חָמֵשׁ אֶצְבָּעִין שֶׁבְּיַד שְׂמאל,
שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה גְּבוּרוֹת, בְּחִינַת חֲמִשָּׁה מוֹצָאוֹת הַפֶּה, שֶׁמִּשָּׁם
מִגְּבוּרוֹת נַעֲשֶׂה הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וּגְבוּרָתְךָ
יְדַבֵּרוּ" .

 

וְהַתְחָלַת עֲלִיַּת הַדִּבּוּר הִיא
מֵראשׁוֹ הַיְנוּ מֵהַמֻּבְחַר הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בַּדִּבּוּר שֶׁנִּקְרָא ראשׁ
כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי אֱמֶת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם
לִבְרָכָה הָאֱמֶת נַעֲשֶׂה עֲדָרִים וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "ראשׁ דְּבָרְךָ
אֱמֶת" . הַיְנוּ שֶׁיְּדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וִיפָרֵשׁ כָּל
שִׂיחָתוֹ בֶּאֱמֶת גָּדוֹל לַאֲמִתּוֹ וּבְכחַ וּגְבוּרָה. כִּי עַל יְדֵי
שְׁלִיטַת הָרוּחַ סְעָרָה אֵין בִּיכלֶת לְדַבֵּר בְּדֶרֶךְ ישֶׁר כִּי הָרוּחַ
מְבַלְבֵּל אוֹתוֹ. וְצָרִיךְ לְעַקֵּם אֶת הַדֶּרֶךְ כְּשֶׁלּא יָכוֹל לְדַבֵּר
שׁוּם דִּבּוּר בֶּאֱמֶת מֵחֲמַת הַבִּלְבּוּל וּכְשֶׁמְּתַקְּנוֹ אֲזַי אֵין לוֹ
בִּלְבּוּל
.

 

וְתִקּוּן. הַדִּבּוּר הוּא עַל יְדֵי הַתּוֹרָה
שֶׁלּוֹמְדִין גַּם בַּעֲנִיּוּת וּבְדַחֲקוּת בְּעֵת שֶׁצַּר לוֹ וּבְכָל מִינֵי
חֲשֵׁכוֹת וְצָרוֹת וְיִסּוּרִים רַחֲמָנָא לִצְלָן הָעוֹבְרִים עַל הָאָדָם.
וּכְשֶׁמִּתְגַּבֵּר אָז לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה עַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו חוּט
שֶׁל חֶסֶד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל הַלּוֹמֵד
תּוֹרָה בַּלַּיְלָה שֶׁהוּא זְמַן שְׁלִיטַת קֵץ כָּל בָּשָׂר הַנַּ"ל.
וְעַל יְדֵי זֶה נוֹפְלִים כָּל הַמְקַטְרְגִים הַשּׁוֹלְטִים עַל הַדִּבּוּר
וְנִתְגָּרְשִׁים הֵם וְכָל בַּעֲלֵי הַדִּין וְכָל סִטְרָא דִּמְסָאֳבָא וְעַל
יְדֵי זֶה מְתַקֵּן הַדִּבּוּר וּמַעֲלֵהוּ לְשָׁרְשׁוֹ. וַאֲזַי הַדִּבּוּר
יוֹצֵא בְּשִׁיר וָשֶׁבַח וְהַלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁזּוֹכֶה
לְהִתְפַּלֵּל וּלְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ
הֵיטֵב בַּחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

 


והנה קטע מתוך הספר ליקוטי
תפילות חלק א' תפלה לח
':

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה
אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעַזְרֵנִי וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי
מִדִּבּוּרִים רָעִים, וְלא אֶפְגּם אֶת דִּבּוּר פִּי לְעוֹלָם, וְלא יֵצֵא
מִפִּי שׁוּם דִּבּוּר רָע עַל שׁוּם יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם, וְלא אֶחְקר אַחַר
חוֹבוֹת בְּנֵי אָדָם, רַק תַּעַזְרֵנִי וְתַטֵּה אֶת לְבָבִי שֶׁאֶזְכֶּה לַחֲקר
תָּמִיד אַחַר כָּל זְכוּת וָטוֹב שֶׁאֶפְשַׁר לִמְצא בְּכל אֶחָד וְאֶחָד
מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, וְאֶזְכֶּה
לְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרחַ אַחַר זֶה, לַחְתּר לִמְצא אֵיזֶה זְכוּת אֲפִלּוּ
בְהַפָּחוֹת שֶׁבַּפְּחוּתִים, וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד, וְתַעַזְרֵנִי
שֶׁיַּעֲלֶה בְיָדִי שֶׁאֶזְכֶּה לִמְצא בָהֶם תָּמִיד צַד זְכוּת וָטוֹב,
וְאֶזְכֶּה לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד
.
<![if !supportLineBreakNewLine]>
<![endif]>

וְתַצִּילֵנִי בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מֵעָוֹן
הַגָּדוֹל וְהֶחָמוּר מְאד, שֶׁהוּא עֲוֹן לְשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת הֶחָמוּר
בְּיוֹתֵר, הַשָּׁקוּל כְּנֶגֶד שָׁלשׁ הָעֲבֵרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁבַּתּוֹרָה,
שֶׁהֵם עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וַעֲוֹן לְשׁוֹן
הָרָע שָׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּם
.
מָרָא דְּעָלְמָא
כּלָּא, רַחֵם עָלַי לְמַעַנְךָ, וֶהְיֵה עִם פִּי תָמִיד בְּעֵת דִּבּוּרִי,
וְזַכֵּנִי שֶׁאֶשְׁמר פִּתְחֵי פִי, שֶׁלּא יֵצֵא מִפִּי שׁוּם דִּבּוּר לְשׁוֹן
הָרָע וַאֲבַק לְשׁוֹן הָרָע עַל שׁוּם יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם, וְלא דִּבּוּר
שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי דִּבּוּרִים רָעִים, מִלָּשׁוֹן
הָרָע וּמֵרְכִילוּת וּמִדְּבָרִים בְּטֵלִים וּמִלֵּיצָנוּת וּמֵחֲנִיפוּת
וּמִשְּׁקָרִים, וּמִלְּגַלּוֹת סוֹד שֶׁאֵין צְרִיכִים לְגַלּוֹת, וּמִנִּבּוּל
פֶּה, וּמִלְּגַלּוֹת וְלוֹמַר דִּבְרֵי תוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם בְּמָקוֹם
וּבִזְמַן שֶׁאֵין רָאוּי לְאָמְרָם וּלְגַלּוֹתָם, וּמִכָּל מִינֵי דִבּוּרִים
שֶׁאֵינָם טוֹבִים, וּמִכָּל מִינֵי הֶבֶל פֶּה הַפּוֹגְמִין אֶת הַדִּבּוּר
הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא רוּחַ פִּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
.

 

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מַה נּאמַר
לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, כִּי מֵרב
רְגִילוּתֵנוּ בְדִבּוּרִים פְּגוּמִים, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ
לְהַרְחִיק עַצְמֵנוּ מֵהֶם מֵעַתָּה, עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלהַי
וֵאלהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּעַזְרֵנִי בְרַחֲמֶיךָ וְתַדְרִיכֵנִי וְתוֹרֵנִי דֶרֶךְ
יְשָׁרָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁמר עַצְמִי בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁלּא אֶכָּשֵׁל
בְּשׁוּם דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ טוֹב וְלא אוֹמַר דָּבָר שֶׁלּא כִּרְצוֹנֶךָ,
וּתְזַכֵּנִי לִהְיוֹת טוֹב לַכּל תָּמִיד, וְלא אֶחְקר לְעוֹלָם אַחַר חוֹבוֹת
בְּנֵי אָדָם חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְרַבָּא אֶזְכֶּה לְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד
בְּכָל כּחַ וָעז וּגְבוּרָה לִמְצא תָמִיד זְכוּת וָטוֹב בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד
מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ, אֲפִלּוּ בְּהַפָּחוֹת שֶׁבַּפְּחוּתִים,
וַאֲפִלּוּ בְּהַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים, אֲפִלּוּ בְּהַחוֹלְקִים וְהָרוֹדְפִים
אוֹתִי
, כֻּלָּם אֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְדוּנָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד,
וְתִתֵּן לִי שֵׂכֶל וָדַעַת מֵאִתְּךָ, אֵיךְ לְחַפֵּשׂ וְלִמְצא בָהֶם זְכוּת
וּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת תָּמִיד
.

 

וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ מִסִּטְרָא
דְּ"קֵץ כָּל בָּשָׂר", מִכָּל בְּנֵי אָדָם הָרָעִים, שֶׁהֵם עַזֵּי
פָנִים שֶׁבַּדּוֹר, הַחוֹקְרִים וּמְחַפְּשִׂים תָּמִיד אַחַר חוֹבוֹת בְּנֵי
אָדָם וּמְבַקְשִׁים תָּמִיד לִמְצא חֹב וּפְגַם בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד. רִבּוֹנוֹ
שֶׁל עוֹלָם! הַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם, וְאַל תִּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם
וְאַל יַעֲלֶה קִטְרוּגָם לְפָנֶיךָ כְּלָל, וְתִסְתּם הַפַּרְגּוֹד בִּפְנֵי
דִבְרֵיהֶם הָרָעִים, וְאַל יִכָּנְסוּ דִבְרֵיהֶם בְּאָזְנְךָ כְּלָל, כִּי
אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבָם הָרָע, וְהֵם עוֹמְדִים עָלֵינוּ בְּכָל עֵת
וּמְקַטְרְגִים עָלֵינוּ, וְרוֹצִים לְרַחֲקֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם מֵעֲבוֹדָתְךָ
בֶּאֱמֶת, וּמֵהֶם נִמְשְׁכוּ וּבָאוּ עָלֵינוּ כָל הַקִּטְרוּגִים
וְהַנִּסְיוֹנוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים אֲשֶׁר עַל יָדָם נִתְרַחַקְנוּ מֵעֲבוֹדָתְךָ
בֶּאֱמֶת
.

 

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת
כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלֵינוּ עַד הֵנָּה, וְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ בְכָל עֵת
בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה, כִּי רַבִּים קָמוּ עָלֵינוּ מְאד: "יְהוָה מָה
רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי. סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם הִקִּיפוּ
עָלַי יָחַד". וְהָאֱמֶת יָדַעְתִּי יְהוָה אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבוֹתַי, כִּי
"בִי אֲנִי אֲדוֹנִי הֶעָוֹן", וְאָנכִי סַבּוֹתִי בְּנַפְשִׁי כָּל
אֵלֶּה, עַל יְדֵי שֶׁלּא שָׁמַרְתִּי אֶת עַצְמִי, וּפָגַמְתִּי בִּבְרִית
הַלָּשׁוֹן וּבִבְרִית הַמָּעוֹר, אֲשֶׁר עַל יְדֵי הַפְּגָמִים הָאֵלֶּה, נִמְשַׁךְ
לָהֶם דִּבּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כּחַ לְדַבֵּר וּלְהַלְשִׁין וּלְקַטְרֵג
עָלֵינוּ חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל כְּבָר הִבְטַחְתָּנוּ יְהוָה אֱלהֵינוּ שֶׁאַתָּה
חָפֵץ חֶסֶד, וְאַתָּה מַרְבֶּה לְהֵטִיב, וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבָתָן שֶׁל
רְשָׁעִים, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם, וְאַתָּה שׂוֹנֵא וּמְמָאֵס
בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה וְהַמֵּאוּס אֶת כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְעוֹרֵר דִּין
וּלְהַלְשִׁין וּלְקַטְרֵג חַס וְשָׁלוֹם עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּ)
בִפְרָט בְּשָׁעָה שֶׁהֵם נְזוּפִים מִלְּפָנֶיךָ עַל יְדֵי חֲטָאֵיהֶם
וּפְשָׁעֵיהֶם וַעֲוֹנוֹתֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁחָטְאוּ לְפָנֶיךָ בֶאֱמֶת, אַף
עַל פִּי כֵן אֵין רְצוֹנְךָ שֶׁיְּקַטְרְגוּ עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם,
וְאַתָּה בּוֹחֵר וּמְקָרֵב וּמְחַבֵּב אֶת מִי שֶׁמְּרַחֵם אָז עַל יִשְׂרָאֵל
וְעוֹסֵק לְלַמֵּד זְכוּת עֲלֵיהֶם בָּעֵת הַהִיא, וּמוֹסֵר נַפְשׁוֹ לְהַעְתִּיר
עֲבוּרָם, וּלְהַפְצִיר אוֹתְךָ בִּשְׁבִילָם, כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו
הַשָּׁלוֹם, שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וְהִתְפַּלֵל עֲלֵיהֶם תָּמִיד,
אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁעָשׂוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ שָׁמַעְתָּ
תְּפִלָּתוֹ תָמִיד, וְחִבַּבְתָּ אוֹתוֹ בְּכָל מִינֵי חִבָּה בִּשְׁבִיל זֶה
.

 

וְהִנֵּה, עַתָּה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ
"אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן", וְאֵין מִי
שֶׁיַּעֲמד בַּעֲדֵנוּ, וְלא דַי לָנוּ בְּכָל זֶה, כִּי אִם עוֹד רַבִּים קָמִים
עָלֵינוּ, רַבִּים מְאד, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ, עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן?
עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הַחוֹמֵל עַל דַּל חֲמל עַל דַּלּוּתֵנוּ, וּרְאֵה
שִׁפְלוּתֵנוּ וּבִזְיוֹנֵנוּ, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לַעַג
וָקֶלֶס "כָּל הַיּוֹם כְּלִמָּתִי נֶגְדִּי וּבשֶׁת פָּנַי כִּסָתְנִי
מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם". הַבִּיטָה
בְּעָנְיֵינוּ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵינוּ וְצָרוֹת לְבָבֵנוּ, חוּסָה עָלֵינוּ
בְּאֶרֶץ שִׁבְיֵנוּ, וְאַל תִּשְׁפּךְ חֲרוֹנְךָ עָלֵינוּ כִּי עַמְּךָ
אֲנַחְנוּ, בְּנֵי בְּרִיתֶךָ, עָזְרֵנוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ,
"מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ",
הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אוֹיְבָי, וּמֵרוֹדְפָי הַצִּילֵנִי, אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם,
הַצִּילֵנִי נָא גּוֹאֵל חָזָק פּוֹדֶה וּמַצִּיל, הַצִּילֵנוּ וּמַלְּטֵנוּ,
וּפְדֵנוּ מִכָּל מִינֵי שׂוֹנְאִים וּמַלְשִׁינִים וּמְקַטְרְגִים
בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיוּת, חוּסָה עָלֵינוּ לְמַעַנְךָ וּלְמַעַן
אֲבוֹתֵינוּ וּלְמַעַן כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר אָנוּ חוֹסִים
בָּהֶם תָּמִיד. יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, רַחֵם רַחֵם, הַצֵּל הַצֵּל, הוֹשִׁיעֵנוּ
וְהַצִּילֵנוּ, "מֵחֶרֶב מִפִּיהֶם, וּמִיַּד חָזָק אֶבְיוֹן
".

 

וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ כחַ וּגְבוּרָה
מֵאִתְּךָ בִּזְכוּת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ
שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְהַשְׁפִּיל עֲדֵי אָרֶץ כָּל הַמִּתְנַגְּדִים
הַחוֹלְקִים עַל הָאֱמֶת, וְנִזְכֶּה לַעֲקר וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל
הַמְקַטְרְגִים וְהַמַּלְשִׁינִים עַל הָרְחוֹקִים הַבָּאִים לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ
בֶּאֱמֶת, הַחֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָנוּ
כְּדָאִים לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ לְפִי מַעֲשֵׂינוּ, אַף עַל פִּי כֵן,
"רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה" רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאד, עֲשֵׂה אַתָּה
עִמָּנוּ מַה שֶׁתִּרְצֶה, וְכִרְצוֹנְךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ, וּמִי יאמַר לְךָ מַה
תַּעֲשֶׂה, אֲבָל מִי שָׂם אוֹתָם לְדַיָּן וְשׁוֹפֵט, לָדוּן אוֹתָנוּ חַס
וְשָׁלוֹם, וּלְקַטְרֵג עָלֵינוּ, חָלִילָה. מִי בִּקֵּשׁ זאת מִיָּדָם לִרְמס עַל
הַנִּרְדָּפִים, חָלִילָה. "כִּי אַתָּה אֲשֶׁר הִכִּיתָ רָדָפוּ, וְאֶל
מַכְאוֹב חֲלָלֶיךָ יְסַפֵּרוּ אֶפְּלָה נָא בְיַד יְהוָה כִּי רַבִּים רַחֲמָיו
וּבְיַד אָדָם אַל אֶפּלָה
". 

 

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! שׁוֹמֵעַ צְעָקָה
מֵעִמְקֵי הַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו, שְׁמַע צַעֲקָתִי וְנַאֲקָתִי
וְאַנְחָתִי הַמָּרָה מְאד, הַכְּבֵדָה מְאד הָעֲמוּקָה מְאד. אִי שָׁמַיִם
הָקִיצוּ לְצַעֲרִי וּרְדִיפָתִי, מַה שֶּׁאֲנִי בְעַצְמִי רוֹדֵף אֶת עַצְמִי
בְיוֹתֵר, וְגַם אֲחֵרִים רוֹדְפִים אוֹתִי מְאד מְאד, וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה
עָלַי פָּנִים וְאָחוֹר. "שׁוּבָה יְהוָה עַד מָתָי וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ".
אֲהָהּ יְהוָה, אֲהָהּ יְהוָה, שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַּפָּי מֵעִמְקֵי עִמְקֵי
עֲמָקִים, מֵעִמְקֵי עִמְקֵי הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, מֵאֲלָפִים
וּרְבָבוֹת הַסְתָּרוֹת, צַר לִי מְאד אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צַר וּמַר לִי מְאד,
צַר וּמַר לִי מְאד, וְאֵין לִי שׁוּם לָשׁוֹן בָּעוֹלָם לְפָרֵשׁ בּוֹ שִׂיחָתִי
וְצַעֲרִי. "קוֹלִי שָׁמָעְתָּ, אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי
לְשַׁוְעָתִי".

 

חָנֵּנִי וְעָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה
לְאַכְפַּיָא הַסִּטְרָא אַחֲרָא, סִטְרָא "דְּקֵץ כָּל בָּשָׂר",
תַּחַת הַדִּבּוּר שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, וְאֶזְכֶּה לְהוֹצִיא בִּלְעָם מִפִּיהֶם,
לְהוֹצִיא מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא כָּל הַדִּבּוּרִים רָעִים וְכָל הַדִּבּוּרִים
פְּגוּמִים שֶׁיָּנְקוּ מֵהֶם עַל יְדֵי פְגַם הַדִּבּוּר שֶׁפָּגַמְתִּי בּוֹ,
בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאנֶס וּבְרָצוֹן, וְכֻלָּם אֶזְכֶּה לְתַקֵּן
בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהוֹצִיא כָּל הַדִּבּוּרִים מִן
הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְלַהֲשִׁיבָם כֻּלָּם לְשָׁרְשָׁם שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה, עַד
אֲשֶׁר הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, כִּי
"יִסָּכֵר פִּי כָל דּוֹבְרֵי שָׁקֶר", וּתְמַלֵּא פִּיהֶם חָצָץ,
וּתְעַקֵּם וְתַעֲקר אֶת פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם שֶׁל כָּל הַמְקַטְרְגִים
וּמַלְשִׁינִים וְדוֹבְרִים רָעוֹת עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים
הַחֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְתִתֵּן בְּלִבָּם שֶׁיָּשׁוּבוּ
מִדַּרְכָּם הָרָעָה, וְיַטּוּ לִבָּם בֶּאֱמֶת אֶל הָאֱמֶת, וְיִתְגַּלֶּה
הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "יַעֲזב רָשָׁע דַּרְכּוֹ
וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבוֹתָיו, וְיָשׁוּב אֶל יְהוָה וִירַחֲמֵהוּ, וְאֶל
אֱלהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלחַ
".

 

וּבְכֵן, תְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ אָבִינוּ
אָב הָרַחֲמָן, וְתַעַזְרֵנוּ לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד יוֹמָם
וָלַיְלָה, וְלא אוֹבַד שׁוּם לַיְלָה מִלֵּילוֹתַי בְּלִי לִמּוּד וְעֵסֶק
בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, כָּל יְמֵי חַיַּי, וְתַעַזְרֵנִי לְנַדֵּד שֵׁנָה
מֵעֵינַי, לִלְמד הַרְבֵּה תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְלַעֲסֹק בִּתְפִלּוֹת
וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת הַרְבֵּה בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה, וּבְכָל יוֹם
וָיוֹם. וְתִהְיֶה בְעֶזְרִי תָמִיד, שֶׁלּא יִהְיֶה כחַ לְשׁוּם בִּטּוּל
בָּעוֹלָם לְבַטְּלֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם מִן הַתּוֹרָה וּמִן הָעֲבוֹדָה, וַאֲפִלּוּ
בָּעֵת כְּשֶׁצַּר לָאָדָם חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ כְּשֶׁיּוֹשְׁבִים
בַּעֲנִיּוּת וּבְדַחֲקוּת, חָלִילָה, נִזְכֶּה גַם כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ לַעֲסֹק
בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה תָמִיד, וְלא נִהְיֶה בְּטֵלִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה לְעוֹלָם,
וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ תְּרַחֵם עָלֵינוּ, וְתִרְאֶה בְּעָנְיֵנוּ וְדָחְקֵנוּ
וַעֲמָלֵנוּ, וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ חוּט שֶׁל חֶסֶד בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים
וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וְיֻמְשַׁךְ עָלֵינוּ אוֹר הַחֶסֶד מִבּקֶר דְּאַבְרָהָם,
וּכְאוֹר בּקֶר יִזְרַח עָלֵינוּ אוֹר הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים וְהַחֶמְלָה
וְהַחֲנִינָה, "יוֹמָם יְצַוֶּה יְהוָה חַסְדּוֹ, וּבַלַּיְלָה שִׁירה עִמִּי
תְפִילָּה לְאֵל חַיָּי" וְעַל יְדֵי אוֹר הַחֶסֶד, בּקֶר דְּאַבְרָהָם,
שֶׁתַּמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנוּ
לְהַכְנִיעַ וּלְאַכְפָּיָא סִטְרָא דְּקֵץ כָּל בָּשָׂר, שֶׁהוּא הָ'רוּחַ
סְעָרָה', תַּחַת הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב.
"רוּחַ סְעָרָה עוֹשָׂה דְבָרוֹ"… וְיִתְבַּטְּלוּ מִן הָעוֹלָם
מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל גְּבוּלֵנוּ כָּל הַדִּבּוּרִים רָעִים שֶׁבָּעוֹלָם,
וְנִזְכֶּה לְדִבּוּר דִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת, וּלְתַקֵּן פְּגַם הַדִּבּוּר.
וְנִזְכֶּה שֶׁיֵּצֵא הַדִּבּוּר בִּקְדֻשָּׁה מִפִּינוּ, בְּשִׁיר וָשֶׁבַח
וְרַנֵּן וְהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּתְזַכֵּנוּ מֵעַתָּה שֶׁלּא יֵצֵא
מִפִּינוּ שׁוּם דִּבּוּר פָּגוּם כְּלָל, רַק כָּל דִּבּוּרֵנוּ יִהְיוּ רַק
דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת
וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, וּבְיִרְאַת
שָׁמַיִם וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם,
בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב. "יִמָּלֵא פִי
תְהִלָּתֶךָ כָּל הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּךָ תְּהִלַּת יְהוָה יְדַבֶּר פִּי
וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד אֲבָרְכָה אֶת יְהוָה בְּכָל
עֵת תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי פִּי יְסַפֵּר צִדְקָתֶךָ, כָּל הַיּוֹם
תְּשׁוּעָתֶךָ אוֹדֶה יְהוָה מְאד בְּפִי, וּבְתוֹךְ רַבִּים אַהַלְּלֶנּוּ, כִּי
יַעֲמד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשּׁוֹפְטֵי נַפְשׁוֹ
"


הנקודה העיקרית,
והלמעשה, של כל הנזכר לעיל היא: לקבל על עצמנו לשמור על כוח הדיבור שלנו…
ובמיוחד: לא לדבר לשון הרע ורכילות ולא לעשות תמיד סוף וקץ לכל בשר… ולא
להיות מאלו הדנים את כל אדם לכף חובה תמיד וחוקרים תמיד אחר חובות בני אדם…
ולהתגבר ללמוד תורת ד' גם בלילה ובעת שצר ודוחק וקשה על האדם
... ויהי רצון מלפני אבינו אב הרחמן,
שבזכות הצדיקים הקדושים שגילו סודות אלו, ובזכות התורה והתפלה הזאת שלמדנו מפיהם,
נזכה כולנו להינצל בגשמיות וברוחניות בגוף ונפש וממון מכל מיני וסוגי 'רוחות
סערות' המתגברות בעולם, ונהפוך את הרוח הסערה לרוח אפינו משיח ד' בהתגלות
מלכות שמים על ידי משיח בן דוד במהרה בימינו
.

ויהי רצון שיקויים בכולנו: "כי מלאכיו
יצוה לך לשמרך בכל דרכך"…

כתיבת תגובה