סגולת יום 'זאת חנוכה'.
ערב זאת חנוכה ה'תשע"א
חבר וידיד הי"ו
זכור תזכור שהערב אנחנו מתכוננים להדליק את הנר האחרון של נרות החנוכה – וזה ידוע לכל שהיום האחרון של
החנוכה נקרא 'זאת חנוכה'…
וההסבר בכל זה הוא:
בספרי הקודש מבואר בהרחבה על עניין זה שקבעו חכמים את
ימי החנוכה להיות דווקא שמונה ימים… וידועה הקושיא המפורסמת של הבית-יוסף
שלכאורה היה צריך להיות החנוכה לא יותר מ 7 ימים שבהם היה עיקר הנס. וכבר כתבו על
כך עשרות רבות של תשובות.
אחת התשובות הידועות היא שיום
השמיני של החנוכה היא על עצם הנס… על כלליות הניסים של חנוכה, ולאו דווקא של נס
השמן. ולכן היא גם נקראת 'זאת-חנוכה', שעל פי פשטות היא נקראת כך על שם
קריאת התורה שביום זה שקוראים בה פרשת הנשיאים של יום זה 'זאת חנוכת המזבח',
אבל רמז יש בה שיום זה היא החנוכה האמיתי, 'זאת חנוכה' ולא אחרת…
וההסבר בכך, כי כל פעם מספר 7 מרמז עדיין על כלליות
עניין הזמנים של סדרי הטבע… שבעת ימי הבניין… שבעת ימי השבוע… שבעת הספירות
התחתונות שמחסד ועד מלכות… אבל ממספר 8 והלאה כבר עולים לסוד שלמעלה משבעת ימי
הבניין, למעלה משבעת המידות, למעלה מהגוף כלפי הראש… המספר השמיני מרמז כבר על
ספירת הבינה בסוד: בני בינ"ה – ימי שמונ"ה קבעו שיר ורננים…
* * *
כל זה מרומז גם בעניין של א"ז
ישיר משה, שהא' מאיר לתוך הז'…
כל זה גם מתבאר בספרים שזה הסוד של ברית מילה ביום
השמיני, שרק בכוח יום השמיני מאירים אות אור הברית והקשר בין כל יהודי לבין
בורא כל עולמים… כי צריך להמשיך כוח מהשמיני, שהוא סוד של למעלה מכל טבע לתוך כל
גדרי הטבע, ורק בכוח זה יש כוח לכל יהודי להיות שומר הברית…
כל זה גם הסוד של ההזאות של הכהן הגדול ביום
הכיפורים: אחת למעלה ושבע למטה… האחת למעלה ממשיך את הכוח לשבע למטה…
היום האחרון של החנוכה, ה'זאת
חנוכה', היא בעצם שורש כל הניסים, היא ההמשכה של למעלה מכל טבע לכל שבעת ימי
החנוכה האחרים, היא המגלה לכל אחד ואחת שגם שבעת ימי הטבע הם בעצם ניסים, רק שהם
ניסים נסתרים…
כי כל זה תכלית החנוכה – להאיר את כל ימות השנה הרגילים,
באור האמונה, שהכול בעצם נס… רק שיש נס שהוא למעלה מגדרי הטבע, יום השמיני, ויש
נס שמוסתר בתוך גדרי הטבע, שבעת הימים… אבל האמת שאין
הפרש כלל בין השמיני לשבעה האחרים… ו'זאת החנוכה'
האמיתי – לקחת אתנו את האמונה השלימה שהכול מתנהל, תמיד, בכל יום, דרך נס ופלא…
* * *
זה גם העניין המובא בספרים על גדולתו של יום זאת
חנוכה שהוא למעלה בקודש משאר שבעת הימים הראשונים.
כי מובא בכתבי האר"י,
שביום השמיני של חנוכה ממשיכים יחוד עליון נפלא ונורא שהוא מחבר ומייחד את 2
המזלות העליונים שנקראים 'נוצר ונקה'… ובו כלולים כל הי"ג מידות
של רחמים…
כי בכל יום ויום מימי החנוכה ממשיכים מידה אחת ממידות
הרחמים. ובכוח המידה שבכל לילה ממשיכים הארה מכלל כל הי"ג מידות של רחמים…
אבל בליל השמיני של חנוכה, אחרי שביום השביעי כבר נכנס
המידה השביעית, ה'ואמת', שהיא המידה
האמצעית, שהוא כנגד 'תרין תפוחין
סומקין כוורדא', שהם ב'
הלחיים האדומים כשושנים של אור פניו יתברך, ששם מקור החיוך והארת הפנים של השם
יתברך, ולכן אחרי הלילה השביעי, אחרי ה'ואמת', אחרי
החיוך של אור פני יתברך, ממשיכים בלילה השמיני את כל הששה הנותרים…
וכל זה נמשך על ידי שנעשה ייחוד בין 'נוצר'
לבין 'ונקה'… ואז נמשך באופן נעלה כל הי"ג מידות האחרים… לכן לילה זה
ויום זה, הוא 'זאת חנוכה' האמיתית, יום קדוש ונורא, יום חתימת הדין של ימי ראש
השנה עשרת ימי התשובה ויום הכיפורים והושענא רבא…
ויהי רצון מלפני אבינו
שבשמים:
שנזכה כל אחד ואחת לעורר
בשלמות בלילה זו וביום זה את התרין מזלין
הללו – שכפי הידוע בספרים: בנים, חיים ומזונות לאו בזכותא
תלייא אלא במזלא תליא – כי כאשר נצליח ביום סגולה זה לעורר את 2 המזלות של
נוצר ונקה נצליח להמשיך לכל אחד מאתנו:
חיים בריאים…
בנים ובנות חיים וקיימים… מזוני רוויחי בהרחבה
ובכבוד…
א ליכטיגער חנוכה
א ליכיטיגער יאר
מוטה