יום ה' ז' סיוון – אסרו חג שבועות – ה'תשע"ג
לעילוי נשמת אבי
מורי הכ"מ
ר' חיים יהודה
לייב בן ר' נחום יצחק שמעון ז"ל פראנק
פנינים מתוך 'באר בשדה'
פרקי אבות פרק א' מחזור ב'
סיימנו זה עתה, בשבתות שבין פסח
לעצרת, את כל ו' הפרקים של פרקי אבות! ומתחילים עכשיו מחזור חדש, נוסף, של לימוד פרקי
אבות גם באותם ימי השבתות של הקיץ. את הפרק הראשון של המחזור הב' של פרקי אבות
נלמד השבת הקרובה, אחרי שכבר זכינו ונכנס בנו הכוחות הגדולים של החג הגדול
והארוך שנמשך מהחג של היציאה ממצרים בחג הפסח, ולאחריו ימי ספירת העומר,
ובסופו חג השבועות.
וכפי שהרמב"ן כותב:
שפסח זה כמו יו"ט ראשון, וימי הספירה זה כמו חול המועד, ושבועות הוא כמו
יו"ט אחרון!
ועלינו לזכור תמיד את אמרתו של ר'
נחמן מטשעהרין:
יו"ט לא עובר,
יו"ט נכנס!
* * *
"יוסי בן יוחנן איש
ירושלים אומר"
המשנה מדייקת שהוא איש ירושלים!
כי ירושלים זה מקום של עולי רגלים, והרבה אורחים נמצאים שם! והוא אכן מדבר על
המציאות שהייתה קיימת בירושלים בזמן שבית המקדש היה קיים שהיו רגילים שם הרבה להדר
במצוות הכנסת אורחים!
"יהי ביתך פתוח
לרווחה ויהיו עניים בני ביתך"!
הבית בדרך כלל הוא עניין סגור!
ארבע מחיצות! הפוך מרשות הרבים! ובכל זאת יש עניין של פתוח לרווחה! כמו ביתו של
אברהם אבינו ע"ה, שהיה פתוח מארבע רוחותיו בכדי להקל את הכניסה על האורחים!
אפשר לדייק בלשון המשנה "יהי
ב י ת ך פתוח לרווחה" – דבר ראשון צריך הבית
להישאר בדרגת ובמצב של ב י ת ך!
הבית חייב להישאר במצב של ביתך,
הבית היא שלך! לא של האורחים! בכדי לחנך שם את עצמך ואשתך ובניך! והיא
חייבת להיות למחיצה ממטר ומזרם של המים החיצונים של רשות הרבים!
רשות היחיד מרמז על רשות הקדושה,
שהוא עניין רשות היחיד של הלכות שבת שהוא ד' על י' שהוא מרמז על עניין שם י'ה'ו'ה'
שיש בו ד' אותיות! ובמילויו יש בו עשר אותיות: יו"ד ה"י
וי"ו ה"י!
לכן, ודאי שהבית מטרתו לשמור על
עצמו ובני ביתו מאוירא דרשות הרבים!
וכפי שבזוהר ובתיקוני הזוהר מובא
הרבה שצריך להיזהר הרבה לא להעביר מרשות היחיד לרשות הרבים שזהו עניין לא להכניס
את הרשות הרבים לתוך הרשות של הקדושה שהוא הבית במחיצותיו!
ובכל זאת, אומרים לו לכל אדם, דע
לך, שיש גם עניין של הכנסת אורחים, שהבית יהיה פתוח! ואברהם אבינו עוד פתח ביתו
לארבע רוחות!
איך כל זה עולה בקנה אחת?
אלא שהדיוק לשון הוא לא שיהיה ה
ב י ת פתוח לרווחה! אלא ב י ת ך פתוח לרווחה!
הבית נשאר ביתך! אבל בכל זאת הוא
פתוח לרווחה!
איך עושים את זה?
צריך לזה הרבה מחשבה, עצה נכונה,
והרבה תפלה! שכל האורחים שהוא מביא לתוך ביתו לא יהיה על חשבון אשתו ובניו ובנותיו!
כי דבר ראשון על כל אחד ואחד לזכור
שזה ב י ת ך! ורק אחר כך יוכל להשפיע גם
על האורחים שיבואו מבחוץ! כי רק אז המציאות של 'פתוח לרווחה' לא יזיק ל'ביתך'!
* * *
היה פעם שר' נתן מברסלב
הביא אורח לביתו והוא כנראה היה משוגע לא קטן! והילדים צחקו עליו!
ר' נתן הקפיד עליהם ונתן גם סטירה
לאחד מילדיו!
כאשר ר' נתן סיפר זאת לרבו ר'
נחמן מברסלב ז"ל, אמר לו:
דבר ראשון, לילד מכים?!
כי רבינו לא הלך בדרך של מכות
חינוך לילדים! צריך יראת הכבוד להורים! וצריך שהילד ידע שיש 'מקל תולה'! שהאבא 'יכול'
להרביץ! אבל לא להשתמש בזה למעשה!
ועוד אמר לו רביז"ל:
למה הבאת באמת כזה אורח לבית?!!
לבית מביאים אורח שמתאים לילדים!
הוא הדבר אשר אמרנו:
דבר ראשון יהי ביתך! לכל אחד יש את
סוג האישה שלו וסוג הילדים שלו! ורק כאשר יודע האדם שאין זה השפעה שלילית
לביתו, וזה נשאר ביתך! רק אז יהי גם פתוח לרווחה!
כי רק אז זה ישפיע לטובה גם על
האורחים, שזה יגרום שגם יתחילו לצמצם עצמם מהשפעת הרשות הרבים! ויבנו גם הם בתים
נאמנים של הכנסת אורחים!
* * *
מצוות הכנסת אורחים, במיוחד לשבורי
לב, היא מהדברים החשובים ביותר!
במדרש רבה ובמסכת סנהדרין מובא
שאפילו מיכה, שעשה פסל מיכה, וכאשר מלאכי השרת רצו להודפו מנעם השי"ת באומרו:
"הרי פיתו מצויה לעוברי
דרכים! ולכן יש לו גם חלק לעולם הבא"!
ויהיו עניים בני ביתך! שגם
העניים ירגישו שהם חלק מבני ביתך! לתת להם תחושה טובה, והרגשה טובה!
וכפי שמסבירים מפרשים: קח לך עניים
שיעבדו בביתך, וירוויחו ממונך, ויהנו גם הם מנכסיך!
על אף שיש מפרשים שרצו להסביר את ה'ויהיו
עניים בני ביתך', שהכוונה לומר: שצריך להדר במצוות הכנסת אורחים הגם שעל ידי
האורחים על ידי כך בני ביתך נהפכים לכאילו עניים!
הרי ברור, כאמור, שצריך לדעת איך
ליישם דבר כזה! כי בוודאי דבר ראשון זה לשמור על ה'ביתך'!
בספרים הרי מובא על 'ואהבת לרעך
כמוך' שאם יש את 'ואהבת כמוך' רק אז יכול להיות גם 'ואהבת לרעך'!
ה'לרעך' תלוי באהבת 'כמוך'!
מתי תוכל להכניס עניים? רק כשזה
דבר ראשון 'ביתך'!
לכן רק אם הבאת את אשתך וילדיך
לדרגה ומצב שיסכימו גם הם לסבול למען העניים! שיהיו מוכנים להיות כעין עניים בגלל
הכנסת אורחים! רק אז יש לך אפשרות להכניס כל כך עניים לביתך!
* * *
המשנה מסיימת: "ואל תרבה
שיחה עם האישה"!
כי בפשטות הרי כשיש אורחים יש גם
נשים ביניהם! וצריך הרי ליתן הרגשה טובה לכולם, כולל הנשים, אבל תהיה זהיר שאתה
'אל תרבה שיחה'! תשאיר את זה לאשתך ולבנותיך!
אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת
את הנשים!
כי 'אל תרבה שיחה אפילו באשתו
אמרו קל וחומר באשת חברך'!
כי לגבי 'באשתו אמרו' הרי יש
מפרשים שמסבירים שזה רק באשה נדה! אבל קל וחומר אישה זרה, אשת חברו, צריך לשמור
היטב שיישאר תמיד איזשהו דיסטאנס ביניהם! תחושה של ריחוק מה, בכדי שלא יבוא
למצב של אהבה אחווה ורעות! כי זה פתח למכשולים קשים ומרים!
ודאי, שעליך להיות עסוק בהכנסת
אורחים!! תכניס כמה שיותר אורחים!! אבל תיזהר שזה יישאר במצב של 'ביתך'!!
ובכל זאת שגם יהיה אז מצב של 'פתוח לרווחה'! אבל שמור על 'אל תרבה שיחה
עם האישה'!
רבנו רבי נחמן מברסלב מביא (ליקו"מ ח"א
תורה רמב') שיש
מושג על פי קבלה שנקרא 'אריך אנפין' ו'זעיר אנפין'! שזה התגלות גדולה של הקדושה!
פנים ארוכות! ויש התגלות קטנה של
הגילויים, שזה פנים קטנות, זעיר אנפין.
וזה לעומת זה עשה אלקים, ולכן יש
גם אריך אנפין דקליפה! שהקליפות מראים עצמם לפעמים בזעיר אנפין ולפעמים באריך
אנפין!
וכותב רבנו רבי נחמן, שכאשר יוצאים
לרחובה של עיר, בפרט בימי הקיץ שהבגדים אינם כראוי ברחובה של עיר! במיוחד כשנמצאים
בין אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות! כל שכן בין הגויים! והבגדים הרי נועדו בכדי
לעורר הרהורים באדם!
לכן, גם כאשר נפגשים עם אישה שהיא
רק בדרגת זעיר אנפין דקליפה! שהתלבש בה רק המדרגה הקטנה של הקליפה גם אז קשה
להינצל מהרהורים רעים!
ודאי וכ"ש כאשר נפגש האדם עם
אישה שבגדיה וכל מציאותה היא טומאת זנות, והתלבש בה, רח"ל, כוח של האריך
אנפין דקליפה! אזי קשה מאוד מאוד להינצל מהרהורים בקרבתה! וכל מה שירצה אז האדם
להציל עצמו מהרהורים, הרי דמותה תבוא לפניו מכל צד ומצידי צדדים!
ומה עושים במצב כזה? מה העצה?
מגלה שם רבנו רבי נחמן
שצדקה היא סגולה גדולה ומועלת מאוד להינצל מהרהורי ניאוף!
צדקה תציל ממות! ולא רק
מגזירת מוות! רק העיקר מוות רוחני, של הרהורי ניאוף, שזה אבי אבות הטומאה!
כי זה יציל אותו להינצל מהרהורים!
ולכן העצה היעוצה: לפני כל יציאה מהבית שיפריש קצת כסף לצדקה בכדי להינצל מהרהורים
רעים ביציאתו לרחובה של עיר!
אבל, מוסיף שם רבנו רבי נחמן:
שכל זה יועיל רק בתנאי
שהאדם עצמו ייזהר האדם מאוד שהוא יקיים 'אל תרבה שיחה עם האישה' ! כי אז על ידי
הצדקה יזכה שזה לא יזיק לו כל כך!
כי כל מה שבהכרח הוא חייב לדבר עם
האישה או להיות בקרבתה, אזי בכוח הצדקה זה לא יזיק לו כל כך!
כי גם אחרי ש'ביתך פתוח לרווחה',
וגם כאשר 'העניים הם בני ביתך', והרי יש לך את הכוח של הצדקה שמצילה ממות, בכל זאת:
'אל תרבה שיחה עם האישה'!
הצדקה יכולה לשמור עליך מהרבה
נזקים, ולצמצם את הניזק, אבל לא שתוכל לדבר ולהרבות בדברים עם האישה שלא לצורך! רק
מה שתצטרך לפי ההכרח זה יעזור אבל לא מעבר לכך!
ודאי שצריך להיות נזהר מאוד על כל
פרטי הלכות ייחוד! כי את השולחן ערוך צריך לשמור!
וכמו שרבי נחמן אמר: 'אפשר לקמט את
ספרי איך שרוצים אבל בכל זאת לא לפגוע
בסעיף קטן של שולחן ערוך'!
ולכן כל אחד צריך להיזהר במקומות
עבודה שלא יהיה שם שום איסור יחוד וכדומה! אבל מעבר לאיסורים, הרי יש לפעמים
את ההכרח לדבר ולשוחח עם נשים מהכרח העבודה – על זה מגלה רבנו רבי נחמן שבכוח
הצדקה – זה לא יזיק לו כל כך!
* * *
"אל תרבה שיחה עם האישה!
באשתו אמרו ק"ו באשת חברו"!
המפרשים מתקשים להסביר כוונת המשנה
על 'באשתו אמרו', ויש אשר פירשו, כאמור, שזה רק כאשר היא נדה! ואז אסור
לדבר בדברים שבינו לבינה!
או גם כאשר טהורה היא, אבל הכוונה
לא להרבות עמה בדברים של ענייני מחלוקת! או בדיבורים שדיברו עליו אנשים מסוימים! שלא
צריך לספר לה בפרטי פרטיות! כי זה יכול להוריד חינו בעיניה!
כל זה גם בגלל שכוח ההרגש יותר חזק
אצל נשים ולכן דעתן יותר קלות! כי כך ברא אותם השי"ת מלכתחילה, בכדי שיוכלו
להיות מגדלות את הילדים! שכח ההרגש בהם מפותח מאוד! וזה סוד מאמר חז"ל: 'בינה
יתירה ניתנה להם'! כי בינה הוא בינת והרגשת הלב – 'הלב מבין'!
אבל דווקא בגלל זה הדעת שלהם יותר
קלילה!
כי הכוח העיקרי בהם זה הרגש החם, ואז
בקלות היא יכולה להימשך למחלוקת ולמשוך את בעלה למחלוקת! כמו שחז"ל מספרים על
אשתו של קורח!
אבל ודאי שהק"ו באשת חברו
זה קל וחומר עצום ונורא!
צריך להיות זהיר ביותר בכל העניין
הזה של להרבות דיבורים עם אשת חברו! כי היצר הרע גדול! היצר הרע מר ממות! הוא
נורא ואיום! האש גדולה! לאף אחד אין ביטוח! כבר ראינו מעשיות כאלו שזה התחיל רק עם
'חברות' ו'ידידות'! אבל בסופו של דבר יצא מזה רעות גדולת! אסונות משפחתיים נוראיים!
שבירת בתים בישראל! סופו יורש גיהנום! וגורם רעה לעצמו!
בפרט בימינו ובזמננו שההפקרות חוגג
ברחובה של עיר! ובמיוחד כאשר מסתובבים בין אנשים שאין להם יראת שמים ואינם שומרי
תורה ומצוות! כ"ש כאשר מסתובבים בין הגויים שלהם אין כל איסור, כמעט, בכל אלו
העניינים, ולכן הם פרוצים בזה ביותר! צריך זהירות יתירה בכל העניין הזה של דיבורים
עם נשים שזה יהיה אך ורק בדיבורים לצורך ההכרח! כי רק על זה יש העצה של להרבות
בצדקה וחסד! ואז תוכל להינצל מיופי הנשים גם כאשר הקליפות מתלבשות בהם! כי זה
לא יזיק לך כל כך כאשר תרבה בצדקה וחסד!
כמה נעימים הדברים, כדבר בעתו מה
טוב, ברגע שאנחנו עומדים כעת אחרי היום טוב הגדול של חג השבועות! שכמו אז,
בשנה הראשונה שאחרי חג השבועות, נכשלו רח"ל בני ישראל בעשיית חטא העגל! הרי
כמה אנחנו צריכים כעת להתפלל שיהי רצון, שלא ניכשל שוב ב'חטא העגל' שאחרי מתן תורה!
כי הרי על חטא העגל – אמרו
צדיקים ברמיזה שזה מרמז גם על חטא האייגאלאך! (באידיש: 'אייגאלאך' זה 'עיניים'!) פגמי העיניים! אוי! חטא
האייגאלאך!
כי ימי הקיץ לפנינו! והבגדים ברחובה של עיר אינם על תיקונם! והעיניים רואים והלב
חומד!
לכן צריך להיזהר מאוד מאותו חטא
העגל! העצה לכך: 'אל תרבה שיחה עם האישה'! גם כאשר הינך חייב ללכת לעבודה! כי בכוח
העצה של צדקה וחסד תוכל רק למזער נזקים!
ואדרבה, כאשר תהיה זהיר בשמירת העיניים,
הרי תזכה לרשת גן עדן! ולא תהיה גורם רעה לעצמך! רק אדרבה, כל אלו הנשים
שמסביבך הרי יכירו וידעו ויעריכו ביותר את ה'יראת-שמים' שלך! וזה רק יעלה את
החשיבות שלך בעיניהם! כי האישה מרגישה מיד אם האיש מחפש פראסטקייט (= דברים זולים!) או רצינות!
לכן, הינך יכול לזכות שתגרום כבוד
לעצמך! ולא רעה לעצמך! ולא תגרום ביטול דברי תורה, רק אדרבה, בהתנהגותך תגרום
להרבות בכבוד התורה! כי הוא גורם שכל אלו שמסתובבים סביבך עוד יתעוררו לעשות תשובה
על ידי שמירת העיניים שלך ועל ידי שמירת הדיבור שלך!
כמו שאמרו חז"ל (במסכת יומא): 'ואהבת את ד' אלוקיך'
– שיהיה שם שמים מתאהב על ידך!
כי כולם רואים סביבך איך שמצד אחד
אתה שומר העיניים! ושומר הדיבור! ושומר המחשבה! ובכל זאת אתה גם מסתובב לידם, ומדבר
איתם כל הדברים ההכרחיים לצורך פרנסתך ועבודתך!
כולם יכירו וידעו בך שאתה בן אדם!!
א מענטש!!
כי מצד אחד אתה מדבר כל מה 'שצריך'
עם כל הנשים!
אבל מצד שני אתה לא מרבה 'סתם'
לשוחח ולדבר על דברים שאינם נצרכים!
ואז, בכך אתה מרבה מאוד בכבוד
המקום ובכבוד התורה! ובכוח זה תזכה שיתקיים בך: 'גורם טובה לעצמו'! ו'מרבה בכבוד
התורה'! ו'סופו לרשת גן עדן'!!
א ליכטיגער
שבת
מוטה