אור ימי הפורים על פי ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה לג'

יום ב' א' אדר ב' דר"ח אדר ה'תש"ע – אומן

 

תמצית הביאורים
שנתבארו בשיעורים בכולל נקודה טובה בליקו"מ
ח"א תורה לג' כהכנה לימי הפורים

 

<![if !supportLists]>א)
<![endif]>מלכות המן-זרש-אחשורוש-ושתי-עמלק הם זה לעומת זה מגילוי מלכותו יתברך
אשר בכל משלה. כי התגלות מלכותו יתברך אשר לית אתר פנוי מיניה היא בסוד התגלות
האורות הגבוהים והרוחניים מאוד שהתגלו בזמן הניסים של ימי הפורים כי הם בסוד גילוי
יסוד אבא ואימא שהם בסוד שורש נשמת מרדכי ואסתר.

 

<![if !supportLists]>ב)
<![endif]>כי מרדכי ואסתר נלחמו
בחירוף נפש ובתחכום גדול נגד הכפירה והאפיקורסות של מלכת המן-זרש-אחשורוש-ושתי-עמלק.
כי כל רצונם היה להשמיד להרוג ולאבד את הנקודה היהודית מנער ועד זקן טף ונשים ולכן
הם שגרמו את ההשתחוויה לצלם והם שגרמו את המכשול של ההנאה מסעודתו של אחשורוש ששם
גם היה פגמים גדולים של טומאה כמבואר בגמרא ומדרשים. וכל כוונתם בכל אלו היה לנתק
את ישראל משורש קדושתם וממילא שיוכלו אחר כך להשמידם גם בגוף.    

 

<![if !supportLists]>ג)
<![endif]>אבל בכוח אמונתם השלמה של
מרדכי ואסתר 'כאשר הייתה באמנה איתו' 'ויהי אומן את הדסה' הצליחו להכניס גם בכל
כלל ישראל את האמונה הטהורה ואת הידיעה הברורה של 'מרדכי ידע את כל אשר נעשה', כי
הוא ידע בידיעה ברורה והוא היה המשכיל והמבין שמלכותו בכל משלה וכי לית אתר פנוי
מיניה ואיהו ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין כי אתה מושל
בכל, אלא שמרדכי הבין שכעת במקומו ובשעתו זה זמן של הסתר פנים וממילא נעשה מזה
התגברות של 'גידל המלך את המן מעל כל השרים', זה מביא מצב של רבו הלבושים, וממילא
גם מתמעט ההארה של אותיות התורה המאירים תמיד את הארץ ואת הדרים עליה ברחמים ובאיתגליא.

 

<![if !supportLists]>ד)
<![endif]>כי מרדכי ואסתר התגברו
בכל עת לברר את הידיעה הברורה שד' מלך ד' מלך ד' ימלוך לעולם ועד, ופרסמו בכל עת שגם
בכרך גדול של מלכות אחשורוש שם אלוקיך נמצא, והכול בהשגחה פרטית מדוקדקת, והכול בא
בחשבון, וכל הטבע היא כולו אלוקים, וגם 'הסרת הטבעת' של אחשורוש להמן היא בסוד כוחות הדינים של 'הסתרת הטבע' והתגברות גבורות
אלוקים של פ"ר דינים ומנצפ"ך
אותיות של התגברות המן-זרש-חכמיו-ויועציו. עד שנעשה
אצלם מכל זה אלוהים אחרים ועבודה זרה. ובודאי שהיו ישראל אז בסכנה גדולה ונוראה,
כי הם אכן נכשלו ונתפתו בפיתוים של כוחות הרשע, ומכך הוא הצליח לעורר את כל
החמישים גבורות ולתלות את מרדכי עליו, והפיל פו"ר
בכדי לסבב את נשמת מרדכי ואסתר בפ"ר דינים…

 

<![if !supportLists]>ה)
<![endif]>אבל מרדכי ואסתר הם הבינו
וידעו בבירור והשיגו בהשגה עליונה ונוראה גם מפאת כפיית היצר שלהם בכל עת ובכל עונה
לא להיכשל בפתם ויינם וגם לא לרצות להיות בבית אחשורוש והייתה שוכבת בחיקו של אחשורוש
וטובלת ושוכבת בחיקו של מרדכי, כי האמינה בכל ליבה שהיא אנוסה בכל עת, ואין היא
נאסרת על בעלה מרדכי, ואכן התברר בסופו של דבר שמלכתחילה לא היא הייתה עם אחשורוש
אלא שידה שלחה לו…

 

<![if !supportLists]>ו)
<![endif]>כי כאשר האדם מגלה דעתו,
שוב ושוב, ימים על גבי ימים, שבועות על גבי שבועות, חדשים על גבי חדשים, ושנים על גבי
שנים, שאין הוא מסכים ואין הוא רוצה בכל אלו המכשולים שהיצר מכשיל אותו בהם, ובכל
עת מצוא הוא מחפש את החלונות וההזדמנויות לברוח אל ד'
ולצעוק ולבכות על מר מצבו: מתי תוציאני מכאן?!… כמו שאסתר המלכה העידה על עצמה
שכך עשתה במשך כל החמש שנים שהייתה בבית אחשורוש… הרי אז באמת מתברר מלכתחילה
שהחטאים לא משוייכים כלל אליו…

 

<![if !supportLists]>ז)
<![endif]>ולכן גם כאשר מרדכי מצווה
עליה ללכות ברצון לאחשורוש, והיא אומרת: 'כאשר אבדתי אבדתי' והיא שופכת לבה ונפשה
לפני הבורא כל עולמים בהשתפכות הלב והנפש של התבודדות חרישית הבוקעת רקיעים, כמובא
במדרשי חז"ל, הרי שמתוך כל זה מתברר שאסתר הצדקת נשארה תמיד בצדקותה, כי כמוה
כמדרכי, שהתגברו תמיד בכפיית היצר להיותם גיבורי כוח וכמלאכי מרום…

 

<![if !supportLists]>ח)
<![endif]>ובכוח כל זה הם הצליחו
תמיד להקדים נעשה לנשמע, וזה השפיע שגם כל כלל ישראל 'קימו
וקיבלו' והקדימו גם הם שוב כבמעמד הר סיני את הנעשה לנשמע… וביטלו בכך את המודעה
רבא לאורייתא, כי הדר קיבלוה באהבה ולא ככפיית הר כגיגית, כי אדרבה הם התגברו
בכפית היצר מרצונם הטוב להאמין בכל דברי מרדכי ואסתר, ובכוח כפיית יצר זה התברר
איך שהם אוהבים את השי"ת והשי"ת אוהב אותם והצליחו להשיג לא רק את האהבה
שבימים אלא גם את אהבה שבדעת…

 

<![if !supportLists]>ט)
<![endif]>ואז קיימו למעלה מה
שקיבלו למטה, כי התעורר אור רב מלמעלה, כי ברגע שהם הצליחו להכניע את הלבושים המסבבים
את האותיות הקדושות של גילוי מלכותו אשר בכל משלה, אז אור רב של אהבה שבדעת יורד
ומאיר בכל העולמות שכל זה בסוד אור קדושת נשמתם של מרדכי ואסתר שזה נקרא בשפת
הקבלה סוד יסוד אבא ואימא, לעשות נס ופלא עד כדי שפו"ר
המן נהפך לפורינ"ו.

 

<![if !supportLists]>י)
<![endif]>כי בכוח ימי הפורים מתברר
הארה עליונה שהיא יותר גבוה, בהבחנה מסוימת, מכל שבת ויו"ט… כי מתגלה אור
נורא עליון ונפלא של אורייתא דעתיקא סתימאה, ששם אב ובן כחדא, כי שם
שורש אהבה שבדעת, ולכן גם מותר במלאכה כי מתברר שגם המלאכה היא כולו קודש…

 

<![if !supportLists]>יא)
<![endif]>כי רק בפורים יש בכוח
להגיע לדרגה של עד דלא ידע בין ארור לברוך… כי מתברר שגר זאב עם כבש ונמר עם גדי
ירבץ. כי בכוח אור הדעת העליון של יסוד אבא ויסוד אימא הנמשכים בשורשם ממקומות
רמים וגבוהים ומאירים במשך כל יום הפורים לארץ ולדרים עליה – באמצעות מצוות קריאת
המגילה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים ואכילת הפורים ושתיית היין בפורים – בכוח כל
זה מתגלה אור של שלום בין בטיבו בין בעקו, ונעשה שלום
בין ישראל לאביהם שבשמים, כי מגלים את המגילת אסתר ואת
האותיות החדשים של התורה החדשה, ומגלים איך שהקב"ה אוהב את עמו ישראל בכל עת
ובכל רגע, כי הוא הוא אל מסתתר גם כאשר היה מצב של
'אנוכי אסתר אסתיר', כי גם כשהוא מעמיד עליהם מלך קשה כהמן
הרי נתברר שגם באלוקים אהלל דבר, כי הכול ודאי לטובה ולברכה.

 

<![if !supportLists]>יב)
<![endif]>וכל זה גם מעורר את
החיבור בין כל נשמות ישראל שיוכלו להחזיק את עצמם ביחד, כי מתגלה אור השלום של
נתיבותיה שלום ושל הצדיקי אמת המרבים שלום בעולם. ולכן מרבים ביום זה במשלוח מנות
איש לרעהו ובמתנות לאביונים כי כל האורות של מגילת אסתר הם דברי שלום ואמת, להרבות
אהבה ואחווה בין ישראל ולא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי.

 

<![if !supportLists]>יג)
<![endif]>כי בכוח הידיעה שמלכותו
בכל משלה ובכוח היגיעה של כפיית היצר זוכים להכניע כל כך את הארור המן עד שזוכים
ומתברר שיש אור גבוה ועליון של עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי… כי בעצם
כאשר זוכים לגלות את הניצוץ הקדוש שבתוך המן עמלק בכך מיד מתבטל כל כוחו של הקליפה
כי כל כוחם וכל חיותם הוא רק בגלל העדר הידיעה שמלכותו בכל משלה (כמבואר באריכות בליקו"מ ח"א תורה נו' ובחלק ב' תורה יב'). אבל תיכף ומיד כאשר צועקים: אי"ה מקום כבודו…
ויזעק זעקה גדולה ומרה… ואסתר משוועת: אלי אלי למה
עזבתני… בכוח כל זה הרי מגלים שגם בחלל הפנוי הנורא ואיום הזה יש אלוקות המחיה
את כולם גם שם… וגם במקומות המטונפים ביותר של בית אחשורוש עדיין בכל זאת מלכותו
ודאי קיימת אף שהיא נסתרת בהסתרה שבתוך הסתרה, ואף שהיא מצומצמת מאוד בכדי שלא
ינקו ממנה זרים, ואף שהיא לבושה בלבושים רבים מאוד בכדי שכוחות הטומאה לא יוכלו
לינוק יתר על המידה.

 

<![if !supportLists]>יד)
<![endif]>ולכן, במקומות כאלו ובזמנים
כאלו אכן לא מרגישים תחילה את האלוקות ואת האותיות, כי אז אין בכוחם להיות אותיות
בולטת ומצטרפות של מגילת אסתר, אבל בכוח הידיעה ובכוח היגיעה על ידי הצדיקים
הגדולים הללו, שמתברר באמצעות 'ימי הצומות וזעקתם' של 'צומו עלי שלושה ימים ושלושה
לילות וגם אני ונערותיי אצום כן', בכוח כל זה אכן מתקיים מיד 'ונהפוך הוא אשר ישלטו
היהודים המה בשונאיהם' ו'פור המן נהפך לפורינו'.

 

<![if !supportLists]>טו)
<![endif]>כי בשעת ה'ונהפוך הוא' עוד זוכים שממשיכים אורות עליונים של אור החיים
העליונים עד שנעשה מוח שליט על החפץ שבלב, ואור אהבה שבדעת מאיר גם לאור אהבה
שבימים, עד שזוכים שהימים האלו נזכרים ונעשים בכל שנה ושנה ואור אהבה של הימים
הללו לא יעברו מתוך היהודים, כי אור אהבה שבימים הללו נמשך ובא מכוח אור אהבה
עליונה של אורות גנוזים ונעלמים של התורה הגנוזה והצדיקים הגנוזים… ולכן גם קבעו
שיהיה אור הטו' של שושן מאיר גם לאור היד' של הפרזים…

 

<![if !supportLists]>טז)
<![endif]>וכל זה בכוח 'מי האיש'…
כי בוודאי השאלה זועקת: 'מי האיש'? מי הוא זה ואיזהו שיכול לזכות בכוח ידיעתו ויגיעתו
לבוא למצב של אור הידיעה של 'ומרדכי ידע' ולאור היגיעה של כפיית היצר של 'ומרדכי
לא יכרע ולא ישתחוה ולא קם ולא זע ממנו'… מי הוא זה
ואיזהו שיש לו את הכוחות הללו?!… 'מי האיש'?!… אבל התשובה מיד זועק גם הוא: כן,
'מי' הוא 'האיש'!!!… כי זה שזכה לגלות סודות נוראים כאלו והגיע לתכלית ההשגה של
מ"י שערי בינה… הוא אכן האיש!

 

<![if !supportLists]>יז)
<![endif]>כי לא כילה האיש מרדכי
היושב בשער המלך להשתדל בכל עת להאיר את אור יסוד אבא בתוך אור יסוד אמא, ולגלות את אור האהבה שבדעת, מוח האב והאבא והאמא, עד שממשיכים אותו גם לתוך הימים את החיים… וכל חפצו
של הלב על כל מידותיו מתהפכים להיות מאירים ומזהירים כשמים לטוהר בכוח התורה
הגנוזה והצדיקים הגנוזים, עד שיתברר איך שגם מכל אחד ואחד יהיה נעשה אורייתא דעתיקא סתימאה של אור המגלה הקדושה,
שכולו דברי שלום ושלווה אהבה אחווה ורעות של משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים,
כי לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי וידעו אותי למקטנם
ועד גדולם, ויקויים בשלמות
וגר זאב עם כבש, ברוך יחד עם ארור… כי שם הכול מתאחד באחדות גמור.

 

כתיבת תגובה