ערב שבת זכור ה'תשס"ט –  בדרך לאומן, ובאומן…

תמצית מתוך השיעורים שנאמרו בכולל נקודה טובה – בחודשי
טבת שבט אדר ה'תשס"ט – כהכנה לימי הפורים המתקרבים ובאים

ליקוטי מוהר"ן ח"א תורה נ"ו

<![if !supportLists]>א)
<![endif]>מלכות המן-עמלק-אחשורוש היא, זה לעומת זה, ממלכות מרדכי
ואסתר. יש מאבק צמוד, תמידי, קשה, בין שתי סוגי המלכויות בתוך כל אחד ואחת
מאתנו…

<![if !supportLists]>ב)
<![endif]>מלכות המן מושכת את האדם לגאווה ושררה, תאוות הנגידות
והעשירות, ברצונה להשתלט ולשרור על כולם… על כן המן עמד מאחורי הציווי:
"להיות כל איש שורר בביתו"… בשררה של גאווה והתנשאות, שהיא בסופו של דבר
"מלכות שמקברת את בעליה"… כמו שאכן היה הסוף של כל מלכות המן.

<![if !supportLists]>ג)
<![endif]>המלכות של המן היא מלכות של "תחת עבד כי
ימלוך"… כי הוא משתמש עם המלכות רק כעבד למלאות תאוותו. וזה כל מגמתו
בלקיטתו ואסיפתו ממון ועשירות רק בכדי לגרום לכך ש"כל העם כורעים ומשתחווים
להמן", לאוצרותיו… ובכך הוא רוצה לפתות ניצוצי הנשמות של כל אחד ואחת מאתנו
שלא נעזוב אותו, ולא נברח ממנו, כי הוא מראה לנו בכל פעם את "רוב עושרו וכל
כבודו וגדולתו", לאמור: הנה, רק אצלי הכסף והזהב, אל נא תעזוב אותי, כי רק
אצלי תרוויח ממון ועושר גדול…

<![if !supportLists]>ד)
<![endif]>ולדאבוננו הרבים, יש בו כוחות עצומים, למען הבחירה…
ואז  בעת ההיא, "גידל המלך את המן בן
המדתא מעל כל השרים והנכבדים"… כי בתקופת ההסתר-פנים הוא מצליח לאסוף
ולגייס לעצמו הון רב ושלטון ושררה, ואז בדעתו "להעביר את כל האידישקייט מנער
מעוד זקן ביום אחד"… כי הוא הולך ומפתה את כל אחד ואחת מאתנו להסתנוור
מהגוונים של הכסף וזהב שיש אצלו, "ועשרת אלפים ככר כסף אשקול לגנזי המלך אם
יכתב על היהודים לאבדם", כי כל כוחו לתפוס ברשתו נפש מישראל זה רק על ידי
שמפיל אותו לתוך תאוות משקל הכסף והזהב…

<![if !supportLists]>ה)
<![endif]>אבל האמת היא, שכל מי שנופל לרשתו, הרי הוא מפיל את עצמו
לפרנסה בכבדות ובטרחה גדולה… כי על ידי ההסתרה של העבודה זה של המן-עמלק הוא
מאבד את הדעת ואת הרחמנות ואת השלום… כי הוא נופל למידת הכעס העצבות והמרה שחורה
של "בעיצבון תאכלנה"… של "וחמתו בערה בו"… של "וימלא
המן חמה"…

<![if !supportLists]>ו)
<![endif]>כי רא"ש הנח"ש = ג"ם אחשורו"ש,
מתגבר עליו להפיל בו זוהמת הנחש בקללת ל"ט קללות של "בזעת אפך תאכל
לחם"… וקליפת טומאת זוהמת הנחש מכבידה על הרוח חיים הטבעי והתמידי הקיימת
בתוכנו להחיותנו תמיד. כי הרוח חיים שמפעמת בתוכנו מתחילת יום היוולדנו, והיא גם המפעמת
את הרוח חיים מהלב על כל תהלוכות הדמים שבקרבנו, למען יהיו כולם נקיים מכל רבב
וכתם, מכל עיפוש וסירחון, וילכו כסדר בגופו בכל הרמ"ח והשס"ה, כי הרוח
החיים הזאת היא מטבעה הולכת ונוקשת, דופקת ומנענעת, מהפכת ומגיסה, מנשבת ומנפצת את
כל תהלוכות הדמים שילכו כסדרם בהילוך הנכון בכל הרמ"ח והשס"ה ובכך היא מבריאים
ומחזקים את כל מציאות חיינו…

<![if !supportLists]>ז)
<![endif]>אבל המן עמלק מנסה כוחו בכל עת על ידי כוח העצבות והיגון
והאנחה של ה"נחש בריח", כי הוא מנסה להפיל נפשות ישראל אצלו על ידי
שמושך אותם לתאוות הממון והעשירות והנגידות של "החוטא שיש לו עניין לאסוף
ולכנוס ממון"… ובכוח זה הוא מכביד תמיד על הרוח חיים הזאת, שהיא עצמה הרוח הדופק
של אותיות התורה הדופקים בטבעם תמיד בקרבנו… כי האותיות של התורה, שהם בעצמם
הרוח חיים שבכל אחד ואחת מאתנו, הם פועמים ומנענעים תמיד את כל הדמים שבקרבנו, והם
מוכיחים אותנו ומזהירים אותנו בהוכחות וראיות חותכות ובאור הזוהר והמאיר לאמור: "עד
מתי פתיים תאהבו פתי"… כי הם מודיעים לנו תמיד בכל עת ערב בוקר וצהרים שד'
אתנו, בכל מקום, ובכל זמן, גם בהסתרה ובהסתרה שבתוך ההסתרה, ובכך הם משפיעים עלינו
רוח חיים, רוח של שמחה, רוח של אמונה וביטחון…

<![if !supportLists]>ח)
<![endif]>כי "מרדכי מתהלך אפילו בחצר בית הנשים"… כי
הוא נכנס גם בתוך המחשבות והדיבורים, החצרות והבתים, של כל ג' דרגות הנשים… אלו
שנשו וקפצו ממקומו של עולם, ואלו שכבר נשו ושכחו כל זיכרון דקדושה מהם, ואלו שנשתה
מהם גבורתם ואין כבר לאל ידם להתגבר על יצרם… ובכל זאת, מרדכי מתהלך להיכנס להם
בתוך מחשבותיהם למען להודיע ולפרסם גם להם, שגם בתוך כל המחלוקת והמצותא ומריבה שלהם,
וגם בתוך כל החולאים והמכאובים והמחושים שלהם, גם שם עדיין השם יתברך נמצא… וגם
שם יש עדיין אור השלום והאסוותא והרפואה לעניים, כי גם אצלם יש עדיין דעת ורחמנות
ושלום… ואדרבה, שם דייקא מסתתרים אותיות של תורת הנסתר… רק שכעת הם נסתרים
מרוב התגברות המן עמלק… אבל כאשר נדע שיש "שלום אסתר" גם ב"אסתר
אסתיר"… הרי בכך יתגלה שהשלום הנפלא והגדול הסתתר דייקא בזמן ההסתר, כי "ועברתי
בארץ מצרים"… ודייקא בתוך ה"עוגה שהוציאו ישראל ממצרים טעמו בו טעם מן"…

<![if !supportLists]>ט)
<![endif]>כי בכוח האמונה והביטול של "כאשר הייתה באמנה
איתו" ל"ויהי אומן את הדסה" אזי בסופו של דבר מתגלה איך שדייקא על
ידי המחלוקת וההסתרה הזאת הגיע שיא השלום והגילוי… רק שבכל עת זמן ההסתרה היא
עדיין נסתרת, עד שזה יתגלה בכוח האנחה באמת ממעמקי הלב…

<![if !supportLists]>י)
<![endif]>כי האנחה הזאת, של צעקת "אלי אלי למה עזבתני"
ושל "ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה" ושל "אבל גדול ליהודים
צום ובכי ומספד שק ואפר יוצע לרבים" ושל "דברי הצומות וזעקתם", כל
אלו יש בכוחם לשפר ולנקות את כל העננים מהשמים… כי זה היה גודל כוחו של מרדכי
שהצליח להכניס באסתר המלכה את הכוח של הצעקה ממעקמי הלב במשך כל ימי גלותה בבית
אחשורוש, שגם שם תחפש ותמצא כל חלון וחלון בבית הטומאה והצלמים, ובכל עת ההסתר
פנים היא בכל זאת מצאה חלונות והזדמנויות לצעוק ולשאוג: "אלי אלי למה עזבתני"…
"ויזעק זעקה גדולה ומרה"… "דברי הצומות וזעקתם"…

<![if !supportLists]>יא)
<![endif]>כי בכוח האנחה הזאת מבריאים את הרוח הדופק של אותיות
התורה שהולכים ונחלשים בכל עת על ידי הנחש בריח של העצבות והמרה שחורה ודאגת
הפרנסה של המן-עמלק-אחשורוש… ובכוח האנחה מקבלים האותיות של התורה והרוח חיים
תוספת כוח להאיר שוב ולהזהיר הארתם ולהוכיח את ההוכחות איך שד' אתך! עמך! אצלך! אל
תחת ואל תפחד!

<![if !supportLists]>יב)
<![endif]>ובכוח שזוכים לאנחה באמת זה גורם לשפר ולנקות את השמים מכל
העננים והקדרות המכסה עליו, ואזי זוכים להבין איך שבאמת הכול לטובה… ו"בית
המן מתהפך להיות בית מרדכי"… כי אז הפרנסה יהיה באמת בנקל… "לחם מן
השמים"… כי יתברר למפרע שמה שהיה נראה תחלה כמ'ן ה'שמים נ'לחמו הכוכבים
ממסילותם… כאילו היה זה "לחם מן השמים"… "לחם את לוחמי"…
כאילו הקב"ה היה "מעמיד עצמו עליו כמלך קשה כהמן"… במחלוקת
והסתרה והסתרה שבתוך הסתרה… יתברר למפרע שדייקא עי"ז היה גילויים נפלאים ונוראים…

<![if !supportLists]>יג)
<![endif]>כי בכוח האנחה באמת, שהוא שורש התפלה וההתהפכות של
העצבות והיגון והאנחה וטרדת הפרנסה של ה"בעיצבון תאכלנה" של המן עמלק,
מהפכים כל זה ללב נשבר ונדכא של מרדכי ואסתר… ובכוח זה זוכים לשמחת פורים בשלמות,
כי מתגלה הכוח של "זה ינחמנו ממעשינו ומעיצבון ידינו", ומגלים את האור
שבתוך אותיות התורה, שבכוח כל זה מתברר למפרע ש"אלו ואלו דברי אלוקים חיים"…
כי אז יתברר איך שבאמת אסור לגנות שום מצב שבעולם… "כי מה שמץ מצאת בו והן
אלה קצות דרכיו של צדיק וטוב לו וצדיק ורע לו שגם משה בחייו לא השיג זאת"…
כי גם כאשר "אין הלכה כמותו" ונראה לו שהוא מרוחק לגמרי ממנו יתברך, כי
חברו עובד את ד' בתורה תפלה מצוות ומעשים טובים וטוב לו, כי הולך לו, והולך לו גם
בגשמיות, כי מאירים לו פנים והלכה כמותו… אבל הוא, כל מה שעושה ברוחניות
ובגשמיות הוא מרגיש ורואה בעליל שאין הלכה כמותו… עם כל זה, הוא מבין שגם מצבו
נמשך מהידיים של השמים, הכלולים ממצב של אש ומים, חסדים וגבורות… כי בשורש הכול
אחד… אלו ואלו ד'ברי א'לוקים ח'יים… כי שם בשורש הוא בסוד הרעמים הנפלאים של "ירעם
אל בקולו נפלאות"…

<![if !supportLists]>יד)
<![endif]>כי הרי כולם עמדו ביום מתן תורה, כאשר "נגלה עליהם
כזקן מלא דעת רחמים ושלום" וגילה את ה"אנוכי ד' אלוקיך ולא יהיה  לך" ונתברר אז שאיך שהכול הוא בסוד "מאמר
פתוח ונאמן פשוט"… כי שם התברר שכולם עמדו שווה בשווה מול הר סיני, וכל אחד
ואחת קיבל את חלקו מתוך הקולות הברקים והרעמים… וכלום עמדו שם "כאיש אחד בלב
אחד", כי מתגלה שיש סוד  של "עד
דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"… ויש סוד של "מתנות לאביונים ומשלוח
מנות איש לרעהו"… כי גם האיש משה בא לקראת רעהו יתרו, שעבד כל העבודות זרות
שבעולם… כי מתברר ש"אתה מחיה את כולם"… וגם בכל בתי העבודה זרה
מסתתרת שם אלקותו וממשלתו באותיות התורה של סתרי התורה…

<![if !supportLists]>טו)
<![endif]>כי אז נהפך מהמ"ן למ"ן – מן השמים… ומהפכים
את ה"מפוזר ומפורד" לאהבה ואחווה וחיבור וכלליות של כל נשמות ישראל יחד…
כי מתגלה הסוד של המ"ן של המנו"ת והמתנו"ת… כי מתגלה שיש סוד של
נחמ"ן מאומ"ן… כי בכוח המ'ן' של מ'קווה נ'ון, מ'אמר פתוח נ'אמן פשוט,
מתגלה הנ"ח… ונעשה אויר הנח… מנוחה של מחית עמלק "וינח ביום
השביעי"… "בהניח ד' אלוקיך לך מכל אויבך מסביב"… ומתחבר מחדש
הא' של המלכות לו' קצוות של הזעיר אנפין… כי ממשיכים אור חדש לז"א ומלכות מיסוד
אבא ויסוד אימא, שבסוד נשמת מרדכי ואסתר, של הדרור והחירות, של חי החיים, של אורייתא
שמא דקודשא בריך הוא, לגלות את ה'מה' שבתוך הימים והמידות… לגלות את הסתרי תורה
שבתוך התורה שבנגלה… כי "הדר קיבלוה ברצון בימי אחשורוש, ומתבטל לגמרי
המודעה רבה לאורייתא שהיה עדיין בזמן מתן תורה".

<![if !supportLists]>טז)
<![endif]>כי בכוח שער הנ' של הלכות קמיצה, הקשה שבמקדש, שלומד
מרדכי יחד עם כ"ב אלפי ילדי ישראל, גם כאשר המן-עמלק נמצא בשיא גדלותו וכבודו…
ומרדכי ואנשיו נמצאים בהסתרה שבתוך ההסתרה, עם אזיקים על ידיהם וקולר בצווארם
כמוכנים לשחיטה… והמן מכין את העץ גבוה חמישים אמה, של שער החמישים של הטומאה,
בכוח ה' אותיות המנצפ"ך שגימטריא פ"ר, והוא רוצה להפיל פו"ר להפיל
את הו' של יסוד אבא נשמת מרדכי בתוך הפ"ר דינים… כי הוא רוצה לתלות מרדכי
עליו, אבל מרדכי ממשיך בשלו, והוא מתעסק באותיות התורה שכולה שמותיו של הקב"ה…
ובכוח זה הוא קורא את חי החיים שיפנה אליו בשעת מצוקתו והסתרתו הגדולה.

<![if !supportLists]>יז)
<![endif]>כי מרדכי ממשיך גם אז להתעסק בעבודה הקשה שבמקדש, כי הוא
עוסק בתורת המנחה, ועוד מנחת העומר, שהוא כמנחת הסוטה בשעת הסתרתה מבעלה… כי
"היא נסתרה ונטמאה"… ואז מגיע מצוות ספירת העומר, של ז' נקיים, שהוא "בדיקו
של האשת חיל", לטהר אותה מטומאת הנידה של גלות מצרים, ששם "לא ידעתי את
הוי"ה"… כי שם היה מצב של "שמי ד' לא נודעתי להם"… כי מחמת
גודל עוצם ההסתרה נדמה אז שהנון הוא נון כפופה… כאילו והקב"ה נכפף ואינו
מתפשט… כי נדמה אז שאינו אומר ועושה ואינו מבטיח ועושה… ואז המן-עמלק מנסה בכל
כוחו להשמיד ולהרוג ולאבד, כי הוא מנסה להכניס אז כפירה ואפיקורסות, כאילו אבד
תקווה ממני.

<![if !supportLists]>יח)
<![endif]>אבל מרדכי, גם אז, גם בהסתרה שבתוך ההסתרה, הוא ממשיך ועוסק
בבניין בית המקדש, והוא מכין את ילדי ישראל עם הלכות קמיצה, קמיצת העומר, מנחת העומר
שעורים, שהגם שהוא בלי שמן ובלי לבונה כמנחת הסוטה… דלי דלות, עניות שבעניות, כי
אז בשעת ההסתרה האדם נראה חולה מסוכן, "מדוע אתה ככה דל בן המלך"… כי
המצב אז הוא מצב של חולי ומחלה כמעט שתצא נפשו מרוב התגברות זוהמת נחש נגד הרוח
הדופק של הרעמים… ועם כל זה, מרדכי ממשיך להמשיך גם אז את הרעמים שאורייתא מכרזת
ורועמת לכל אחד להוכיח ולהזהיר שעדיין בכל זאת ד' עמו! אתו! אצלו! אל תירא ואל תחת!

<![if !supportLists]>יט)
<![endif]>ובכוח אותם האנחות ממעמקי הלב של מרדכי ואנשיו, מתעורר הכוח
הרוחני שמחיה ומבריא את הרוח הדופק של אותיות תורת קמיצת העומר לאמור ולהאיר שגם
עכשיו, ודייקא עכשיו, דייקא בשעת השינה והדורמיטא של "אלוקיהם של אלו ישן הוא"…
אבל דייקא אז נכנס אור של אבא ואימא, יסוד אבא ויסוד אימא, לתוך המלכות להאיר לה
באור גדול… ואז דייקא יוצאת הארת היסוד אבא ואימא גם לחוץ, ומתגלה בלי לבוש לכל
המקומות הנפולים ובתי העבודה זרה איך שאין עוד מלבדו… ולכן כל הפושט יד אז מקבל
הארה גדולה מהגבאי העליון שאינו בודק לברר מי הוא הפושט יד… כי אז מתגלה הארה
גדולה ונפלאה גם באכיל"ה והשתי"ה… עד שמגיעים גם לדרגה של "עד לא
ידע", וגם הארור המן נהפך לברוך מרדכי… כי בכוח האנחה הזאת ובכוח אותיות
התורה שכולה שמותיו של הקב"ה, מתגלה ש"בא עומר דידכו ונצח"… ו"דידן
נצח"!

<![if !supportLists]>כ)
<![endif]>כי אז מתגלה ש"תורה חדשה מאתי תצא"… בכוח המנחה
החדשה שביום החמישים של ספירת העומר, וזוכים להגיע גם לשתי הלחם, לחם משנה, ושפע
כפולה, כי גם "בית המן נהפך לבית מרדכי"… ומתגלה בשלמות הזקן בישוב
הדעת עם זקנו המגודל של י"ג מידות של רחמים, כי הוא מלא רחמים וחסדים שלום
ושלווה אחווה ורעות… כי מתגלה האור של י"ג פעמים הוי"ה במילוי יודין,
שבגימטריא שב"ת זכו"ר… ובגימטרייא מרדכ"י ואסת"ר… כי
מתגלה כל הי"ג פעמים צירופי הוי"ה המסתתרים בין פסוקי המגילה, שהם המחוללים
את הנס המופלא…

<![if !supportLists]>כא)
<![endif]>כי כל אלו הי"ג פעם חס"ד הם הם שהתעוררו בכוח
אותם האנחות של מרדכי ואסתר ושל כל שאר בני ישראל… ובכוח אותם אותיות התורה
שהבריאו וקיבלו חיות חדש בכוח אותם האנחות, ואז הם הם המביאים את החלל בידיים…
לחוללו ולהקל מעליו את זוהמת הנחש עד שזוכים שיש פרנסה בנקל… "וכל מלאכת
עבודה לא תעשו" מרוב ביטול קליפת תאוות הממון והעשירות של המן עמלק… כי
מתברר ה"לתת לטוב לפני אלוקים"… ונתקיים: "ועמדו זרים ורעו צאנכם
ואתם כהני ד' תקראו"… "ממלכת כוהנים וגוי קדוש"… ואז המלכות של
כל אחד ואחת מאתנו הוא מלכות של דרור וחירות… מלכות שממשיך בתוכו את חי החיים…
מלכות שממשיך על עצמו את ה"וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי"…
והכל בכוח ה"איש יהודי שהיה בשושן הבירה ושמו מרדכי" שעכשיו הוא כבר
"יוצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת
וחור ותכריך בוץ וארגמן", עד שמתקיים בשלמות: "והעיר שושן צהלה
ושמחה"… וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר" – כן תהיה לנו אמן
ואמן.