פניני ‘באר בשדה’ פרשת שמות ה’תשע”ב

Print Friendly, PDF & Email

שובבי”ם. גלות מצרים. תהילים תשובה.

ערב שבת פרשת שמות – שובבי”ם –
ה’תשע”ב

 

פנינים
מתוך ‘באר בשדה’

לקראת
שבת פרשת שמות

 

 

אכשר
דרא!

 

כן,
חברים וידידים, אפשר בהחלט להכריז ולומר, על כמה וכמה תחומים בחיים, שהדור שלנו
נוהג בכשרות רב – עוד יותר ממה שהיה בדורות עברו… דוגמא לדבר היא עניין השבועות
שנכנסנו בהם בשבוע זה – שבועות הנקראים בשם המפורסם: שובבי”ם!

 

בשני
העשורים האחרונים, ובמיוחד בעשר שנים האחרונות, שבועות הללו הצליחו  ומצליחים לעורר הרבה הרהורי תשובה בכלל ישראל –
בחורים, זקנים, ונערים. גברים ונשים. אשכנזים וספרדים. חסידים וליטאים. בארץ ישראל
ובחוץ לארץ – בכל מקומות מושבות בני ישראל יש התעוררות רבה וגדולה לנצל את הימים
הללו לתיקון המעשים וליישור המחשבות ולצלילות הדעה, במיוחד בכל הקשור לענייני
תיקון הברית שמירת הברית – לתקן את העבר, ולקבל על עצמנו לעתיד טוב יותר, נקי
יותר, טהור יותר.

 

כל אחד
מאתנו שיפקח את עיניו מסביבו, הוא ודאי יבחין בכך עד כמה מרבים בשיעורי תורה
בשבועות הללו במיוחד בתחומים הנוגעים ל’טהרת-המשפחה’… ועד כמה בתי הכנסיות מלאים
אנשים, במיוחד בימי חמישי ושישי, כשהם שרויים בתענית, לפחות חצי יום, ועוסקים
בתפלת ‘עננו’ להרש”ש, כאילו היו נמנים בתוך חבורת המקובלים
(לך
נא ראה מה שקורה, למשל, אפילו בכל יום שישי, בצהרי היום, בבית הכנסת ‘זיכרון-משה’
בירושלים…)
.

 

אשריכם
ישראל! לפני מי אתם מיטהרים? ומי מטהר אתכם? – אביכם שבשמים! מה מקווה מטהר את
הטמאים אף הקב”ה מטהר את ישראל!…

 

אין ספק
אם כן, שפרשת השבוע, פרשת הפתיחה לימי השובבי”ם, צריכה לשמש לנו כהקדמה
וכהכנה לששת השבועות הבאים לקראתנו, על מנת להתעורר ולהתחזק ביתר שאת לנצל את
סגולת הימים הללו לתיקון המעשים וליישור המחשבות…

 

כל אחד
ואחת מאתנו יודע בתוך מכמני לבו ומחשבתו איזה הם הדברים שהוא צריך בהקדם להשתנות
בהם.

 

אם זה
בעניינים הנוגעים ביחסיו עם כל האנשים שסביבו – עניינים שבין אדם לחברו, במחשבה
דיבור ומעשה.

 

ואם זה
בעניינים הנוגעים יותר לקשריו עם בורא העולם – לשמור ולעשות את חוקיו ומשפטיו,
לשמור על כוח המחשבות והרגשות שבמוח והלב, לשמור על חוש הראיה של העיניים, לשמור
על חוש השמיעה של האוזניים, לשמור על חוש הריח שבאף, לשמור על כוח הדיבור של הפה
ועל חוש הטעם שבפה, לשמור על חוש המישוש שברמ”ח אברים ושס”ה גידים.
לעשות בכל אלו הכוחות והחושים רק מה שבורא העולם מעוניין שנעשה בהם, ולהתאפק בכל
עוז לא להשתמש בהם בשימושים שבורא העולם גילה לנו שאין רצונו שנשתמש בהם…

 

חברים
וידידים! העבודה רבה… תתחילו ותצליחו!

 

פרשת
השבוע מתחילה לספר את ירידת בני ישראל לארץ מצרים, והיא מתחילה עם הפסוק:

 

‘ואלה
שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו’
(א’ א’)

 

הקושיא
מבוארת, הרי הפסוק כבר סיפר בארוכה בפרשת ויגש
(כל פרק
מו’)
שיעקב ובניו ירדו מצרים ושם גם מנה את כל שמותיהם?                                          

 

מתוך
דברי רבנו ר’ נחמן מברסלב
(בספרו ליקוטי מוהר”ן
ח”ב תורה ע”ג)
אפשר, שכל אריכות הסיפור של כל שמות שנים
עשרה שבטי יה, בא לכאן פעם נוספת, כהקדמה לימי השובבי”ם…

 

כי בימי
השובבי”ם הללו – שקריאת פרשת שמות הוא, כאמור, ה’תיפתח’ הגדול של ימי
השובבי”ם – הרי בכל שנה ושנה מחדש, בששה השבועות הללו, מתחדש עניין זה של
ירידה לגלות מצרים וההזדככות שם עד היציאה משם בזרוע גדול וביד חזקה…

 

כי הכלל
הגדול והידוע אומר:

 

‘הקריאה
מעוררת את הזמן’…

 

ולכן,
כאשר אנחנו מידי שנה, בימים אלו, קוראים בציבור בתורה בשבת ובשני וחמישי, ולומדים
כל אחד ואחד בפרטיות את הלימוד של פסוקי פרשת השבוע, ומתוך כך מספרים ומדברים בכל
מקומות מושבות בני ישראל את סיפור הירידה למצרים וההזדככות שם עד היציאה משם –
בכוח כל זה מתעורר בכל שנה ושנה מחדש מעין גלות מצרים, והזדככות שם, עד
היציאה  משם…

 

על פי
הגילויים הנפלאים שגילה רבנו האר”י החי מבואר הדבר, שכל עיקר שורש גלות מצרים
היה בעקבות כך שאדם הראשון, כאשר גורש מגן עדן, והקליפות וכוחות הטומאה התגרו בו
מאוד מאוד במשך מאה ושלושים שנה… ואז באותם השנים הארוכות הוא נכשל רבות בעוון
הגדול של פיזור ניצוצות הקדושה בין הקליפות… כי היו השדים מחממים אותו בתאוות
והרהורים רבים כמסופר בגמרא ובמדרש
(עירובין דף יח’ מדרש רבה בראשית
פרשה כ’).

 

ומגלה
רבנו האר”י הקדוש שמכוח אותם חטאים שנכשל בהם אדם הראשון, נמשכו בעולם, בסוד
גלגולי הנשמות, כל אלו הנשמות שהתגלגלו ובאו אחר כך בדור המבול ובדור ההפלגה, ולכן
הם נקראים בתורה גם בשם ‘רעת האדם’, ‘בני האדם’, כי זה בא לרמז על אדם הראשון…
עד שהם באו שוב בגלגול באותם השישים ריבוא נשמות ישראל שנולדו במצרים, וכאשר עברו
שם את ההזדככות הגדולה והמרה, הם הצליחו להתברר לאט לאט, עד שבא משה רבנו עליו
השלם והוא הצליח לזככם ולהביאם למדרגה של יציאת מצרים וקריעת הים והולכתם במדבר
והורדת המן וקבלת תורה משמים…

 

ולכן,
כל אלו הימים שבהם אנו קוראים ולומדים בציבור וביחיד את כל אותם המאורעות של ירידת
בני ישראל למצרים וההזדככות הגדולה שם עד היציאה משם בכוח גדול וביד חזקה – כל זה
מעורר את העת רצון הגדול, שגם עכשיו, בימים שלפנינו, יתעורר שוב הזכות הגדולה של
הימים המסוגלים, לתקן כל פגמי הברית, כפי שגלות מצרים היה בשורשו תיקון של הניצוצות
שהתפזרו בין הקליפות באותן ק”ל שנה של אדם הראשון…

 

הכלל,
שכל עניין ירידת בני ישראל למצרים עד עלותם משם היה בכדי לשוב בתשובה שלמה לפניו
יתברך, ולתקן כמה וכמה פגמים של כמה וכמה גלגולים – מזמן אדם הראשון עד זמן משה
רבנו…

 

ולכן
תיכף ומיד בתחילת ימי השובבי”ם, באה פרשת השבוע ובפסוק הראשון שלה, והיא
מספרת לנו בתמציתיות את כל התכלית ואת כל המטרה של ירידת בני ישראל למצרים…

 

כי
מהסופי תיבות של כל פסוק זה יוצא 2 מילים:

 

תהלי”ם!
תשוב”ה!

 

כי פסוק
זה בא, בעצם, לומר: שהתכלית והסופי תיבות של כל הירידה למצרים, יחד עם כל שמות
השבטים המנויים להלן, שהם מ”ט אותיות, שזה כנגד כל המ”ט שערי
תשובה, שזה גם מרמז על כל המ”ט אותיות שיש בפסוקים: ‘שמע ישראל’
ו’ברוך שם’… כל תכלית ירידה זו, היא בכדי להזדכך שם יחד עם יעקב שהוא השער
החמישים…

 

ואיך
מזדככים? מה עושים כאשר יעקב ובניו וכל השבעים נפש יורדים מצריימה? – התשובה היא: רק
תהלי”ם! רק תשוב”ה!

 

תופסים
מחסה בתוך הפסוקים והמזמורים של ספר תהלים, מרבים באמירתם, משתדלים להבין כל פסוק
ופסוק של כל מזמור ומזמור, עד שהלב מתעורר לעשות תשובה על כל מה שצריך לשוב עליהם,
כפי שיודע כל אחד את צרת לבבו בפנימיות מחשבתו…

 

ולכן,
גם כאשר כל אחד רואה את מר נפשו ומצבו, איך שהוא ובני ביתו ירדו מצרימה… צר לו
מצר לו… וגלות התאוות רעות והמידות רעות משגעים אותו בעבדות גדולה יומם ולילה…
הוא נהיה כעבד המשועבד לתאוותיו ומידותיו המושחתות… בא הפסוק הראשון של פרשת
השבוע ומכריז באוזניו:

 

יהודי!
אל ייאוש! דע לך שגם כאשר מתקיים בך בעוצמה רבה:

 

‘ואלה
שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו’

 

בכל
זאת, דע והאמן, כי כל התכלית והסופי תיבות של כל הירידות הללו, זה שבסופו של דבר
יקוים בך גם מקרא שכתוב:

 

‘אל
תירא מרדה מצרימה אנכי ארד עמך מצרימה ואנוכי אעלך גם עלה’.

 

ומה
שאתה צריך לעשות, כל עוד אתה מתייסר בגלות הקשה של הייסורים הקשים של כל סוגי
המצרים שעוברים עליך, כל מה שמוטל עליך זה רק לחזק עצמך ולהרגיל עצמך לומר הרבה
פרקי תהלים, עד שיתעורר לבך לעשות תשובה… עד שתדע גם על מה לעשות תשובה… עד
שתצליח ואכן תעשה תשובה…

 

כי
בודאי תזכה בכוח תשובתך לקבל עליך עול מלכות שמים עם כל המ”ט אותיות שיש
בפסוקי ‘שמע’ ו’ברוך שם’…

 

ולכן
הסופי תיבות של פסוק זה: תהלי”ם ותשוב”ה…

 

בכדי
להקל מעלינו עול הגלות והשעבוד, בכדי להצליח לצאת מהגלות הפרטית והכללית, עלינו
מוטלת החובה לנהוג כפי שכלל ישראל נהג בהיותם בגלות מצרים, כאשר מבואר בספרים
הקדושים על הפסוק המובא בפרשת השבוע:

 

‘והנה
נער בוכה ותחמול עליו’
(ב’ ו’)’

 

ובזוהר
הקדוש
מוסיף על כך: ‘מיד’ ותחמול עליו… כי כשנכנסים
לתוך התיבה, תיבות התפלה… תיבות התהילים… ומתקשרים עם השכינה, ומתפללים את
האותיות והתיבות מעומקא דליבא עד כדי ‘נער בוכה’ – מיד ותחמול עליו…

 

כי צריך
להגיע למצב של בכי עם דמעות שליש, עד כדי כך, שלא יוכל עוד להוציא מילותיו מפיו
מרוב הבכי, ואז מובטח לו שתתקבל תפלתו…

 

בדיוק
כפי שהתורה מאריכה לספר לנו בפרשת השבוע את הנהגת בני ישראל בהיותם בגלות מצרים,
כי בני ישראל: צעקו, נאנחו, נאקו, זעקו, ושוועו… ואז, רק אז, נתקיים אצלם
מקרא שכתוב:

 

‘וידע
אלוקים ותעל שוועתם אל האלוקים’

 

איך אמר
רבנו ר’ נחמן מברסלב:

 

דער
עיקר איז
(= נישט דאווינען נאר כדי צו יוצא זיין… – נאר דער עיקר
איז:)
‘מבטן שאול שוועתי’… ‘ניחר גרוני’…
(לא להתפלל רק בכדי לצאת ידי חובה… אלא העיקר הוא ‘מבטן
שאול שיוועתי’… ‘ניחר גרוני’…)

 

 

א
ליכטיגער שבת

 

מוטה

כתיבת תגובה