פרשת מצורע ה’תשע”א

Print Friendly, PDF & Email

2 ציפורים חיות טהורות. לשון הרע. קול הנגינה. גלות מצרים ופרעה וגאולת מצרים.

יום השישי ערב שבת פרשת
מצורע ה’תשע”א

 

פנינים מתוך באר בשדה

פרשת מצורע ה’תשע”א

 

בפרשת השבוע – פרשת מצורע
– מצווה התורה על המצורע שעליו להביא 2 ציפורים חיות טהורות לטהרתו.

 

בדברי רבנו רבי נחמן
מברסלב
(ליקוטי
מוהר”ן ח”א תורה  ג’)
מתבאר על פי מדרש חז”ל שמכיוון שבעל
הלשון-הרע פגם בדיבורו, עליו להביא את הציפורים המפטפטים בכל עת, שרים ומנגנים בכל
רגע ובכל מקום, שהם ישמשו להיות לו לכפרה על שפגם בקולו ודיבורו.

 

הדבר צריך עיון קצת, כי
הרי הציפורים מצפצפים ומשבחין, שרים ומזמרים… ולא כן,
לכאורה, בעל הלשון-הרע שאינו שר מזמר ומצפצף… אלא מדבר בקולו דיבורים אסורים?…
ולמה אם כן הוא צריך להביא דייקא שתי ציפורים –
שמסמלים, כאמור, את הזמר והשירה – לכפרת קולו ודיבורו בלשון הרע?

 

הנראה בכל זה, שגם כל
כוחם של דיבורי לשון הרע להישמע ולהתקבל זה רק כאשר האדם מדברם מספרם ומנעימם מתוך
קול של שירה וזמרה: וואו! האסט
גיהערט וואס איז גישען… משה יענק’ל ער זיך איין וואס איז גישען…
(וואו! שמעת מה קרה?… משה יענק’ל
בוא שמע משהו משהו…).

 

כמעט שלא שייך מציאות של
לשון הרע מבלי להוציאו מתוך נעימות של חזנות… ורק בכך כוחו להישמע ולהתקבל… ומכאן
הפגם הגדול של בעל הלשון-הרע שלא רק מדבר דיבוריו הארסיים אלא עוד מזמרם ומתחזן בהם בכדי להנעימם לאוזן השומעת…

 

רבנו שם מדבר על תיקון
קול הנגינה, שזה בכוח הציפורים חיות טהורות, שהם לעומת הציפורים הטמאות, שהם עניין
המנגנים הרשעים, שקשה בשביל עבודת ד’ לכל מי ששומע קול נגינתם… מה שאין כן
המנגנים הכשרים שאדרבה טוב ויפה לכלל כל ענייני עבודת ד’ לכל מי ששומע קול נגינתם.

 

כי בכוח הניגון דקדושה אפשר לבנות את בניין המלכות דקדושה
שזה עניין כוח קבלת עול מלכות שמים מתוך אהבה ויראה שמחה והתעוררות הלב…

 

כי קול הנגינה דקדושה נמשך משתי הציפורים חיות טהורות, שזה בסוד ספירות הנצח
וההוד של עולם האצילות… שזה בסוד דדי המלכות שנותן יניקה לספירת המלכות…
והמלכות נבנית בכוח אותה היניקה. ולכן גם כל אדם השומע נגינה של אדם כשר ומדבק
עצמו במוחו ולבו לאותו קול הניגון, בכוח זה הוא מצליח לבנות בתוכו את הרגליים של
בנין המלכות, כי הוא מקבל בתוכו כוח רב של ספירות נצח והוד, שהן רגלי הקדושה. וזה
בסוד שורש יניקת הנביאים, שספירות הנצח וההוד הן הן
הנותנים יניקתם לכלל כל הנביאים…

 

אבל כאשר האדם, חלילה,
מדבק עצמו לקול הנגינה של המנגן הרשע, אזי קשה לו מאוד לכל ענייני עבודת ד’.

 

כי גם כוח נגינתם של כוחות
הטומאה נמשכים משתי ציפורים, אבל הם כבר ציפורים אחרות לגמרי, הם ציפורים טמאות שיונקים
יניקתם מכוח הציפורים הטהורות… ומכוח נגינתם נבנה גם כן המוחין של המלכות… אבל
איזה מלכות? מלכות של היצר הרע, מלכות הטומאה, וממילא נוצר מצב שהאדם בשמעו את
נגינתם הוא ממשיך בתוכו מוחין של המלכות דטומאה… וזה
מרחיק ממנו את  הכוח של קבלת עול מלכות
שמים מתוך אהבה יראה והתעוררות הלב…

 

רבי נתן (בליקוטי הלכות אפוטרפוס ג) מאריך לבאר שזה סוד קול עניין גלות מצרים תחת יד
פרעה = הערף… מצ”ר הגרון… כי עיקר פנימיות הגלות
היה שם שהקול דקדושה והדיבור דקדושה
וכוח הניגון והשירה והזמרה נכנס תחת יד פרעה ומצריים.

 

ולכן, כאשר יצאו בני ישראל
מארץ מצרים זכו להפוך את הירידה לעלייה, וכל עניין יציאת מצרים התחיל מ’ויאנחו’ ‘ויזעקו’ ‘ויצעקו’ ‘ותעל שוועתם ונאקתם אל האלוקים’…
כי בתחילת הצליחו להוציא את הקול מתוך כוחות הטומאה והסטרא
אחרא, ולאחר מכן זכו להוציא ולשחרר גם את הדיבור מתחת
יד פרעה ומצריים… ולכן כל עניין הפסח הוא פה-סח… להרבות בסיפורי יציאת מצרים, ‘וכל
המרבה לספר הרי זה משובח’! ‘והשיר יהיה לכם כליל התקדש החג’… וכל תכלית שלימות יציאת
מצרים היה בשעת קריעת ים סוף, כאשר בני ישראל פתחו את פיהם בשירה וזמרה, ושרו את
שירת ‘אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת’…

 

 

ויהי רצון
שיקויים במהרה ‘כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות’

 

א ליכטיגער שבת

 

מוטה

כתיבת תגובה