פרשת בראשית ה’תשע”ג

Print Friendly, PDF & Email

ערב שבת בראשית ה’תשע”ג

 

פנינים מתוך ‘באר בשדה’

פרשת בראשית

 

 

ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל
ישראל
(דברים לד’ יב’) בראשית ברא אלוקים (א’ א’)

 

ודרשו
חז”ל:

 

מהו היד החזקה? אלא בשעה שקבל משה את הלוחות, נטלן וירד
והיה שמח שמחה גדולה…

 

כיון שראה אותו סירחון שסרחו בחטא העגל, אמר: האיך אני נותן
להם את הלוחות?!… מזקיקני אותם למצוות חמורות ומחייביני אותם מיתה לשמים… חזר
לאחוריו…

 

ראו אותו שבעים הזקנים שחוזר לאחוריו, ורצו אחריו…

 

הוא אחז בראש הלוחות והן אחזו בראש הלוחות…

 

חזק כוחו של משה מכולם… שנאמר ‘ולכל היד החזקה ולכל המורא
הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל…

 

נסתכל בהם וראה שפרח כתב מעליהן אמר: איך אני נותן להם
לישראל את הלוחות שאין בהם ממש… אלא אאחוז ואשברם… שנאמר: ‘ואתפוש בשני הלוחות
ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם…
(אבות דר’ נתן פרק ב’)

 

וכמו שפירש
רש”י:

 

לעיני כל ישראל – שנשאו לבו לשבור את הלוחות לעיניהם…
והסכימה דעת הקב”ה לדעתו… ואמר לו: יישר כוחך ששיברת!…

 

ולכאורה,
הדבר תמוה מאוד, קושיות רבות ותמיהות רבות נאספות ונערמות על סיפור מופלא זה של
שבירת הלוחות…

 

מה פשר הדבר
הזה?…

 

וכי מה חטאו
הלוחות שנגזר עליהם שבירה?!…

 

וכי בגלל
שעשו ישראל את העגל צריכים לשבר את הלוחות?!…

 

ועוד מלבלי
להיוועץ תחילה על כך עם נותן הלוחות?!…

 

ולמה הסכימה
עמו דעת הקב”ה?!…

 

מהו היישר
כוחך ששיברת?!…

 

ולמה בחרה
התורה לסיים את התורה דייקא עם עניין זה של שבירת הלוחות?!… וכי לא מצאו לסיים
בדבר טוב יותר מזה?!…

 

וכי שבירת
הלוחות היא היא ה’ולכל היד החזקה והמורא הגדול’ שעשה משה רבנו במשך כל הארבעים שנה
עם ישראל?!…

 

ומה עניין
קשר התורה סופה עם תחילתה? מה השייכות של שבירת הלוחות עם ה’בראשית ברא
אלוקים’?…

 

תשובה נפלאה,
מאין כמוהו, על כל התמיהות הללו מצאנו בדברי רבנו ר’ נתן מברסלב זי”ע
בספרו ליקוטי הלכות
(הלכות בית הכנסת הלכה ה’ אות כח).

 

תמצית דבריו
הנפלאים, היא על פי שגילה רבנו הקדוש ר’ נחמן מברסלב בספר שיחות
הר”ן:

 

מעלה גדולה מאוד שיש עדיין מידת השכחה בעולם…

 

כי אילולא השכחה לא היינו יכולים לחזור בתשובה ולהתחיל בכל
פעם מחדש…

 

כי אחרי שהיינו נופלים לעוונות חטאים ופשעים, היינו ודאי
מתייאשים ולא מסוגלים להרים פנינו אליו יתברך מרוב בושה… כי הזיכרון הגדול היה
מפריע לנו להתחיל בכל פעם מחדש…

 

לכן, מעלה גדולה נפלאה היא שיש מידת השכחה בעולם… לשכוח
את העבר… לשכוח מהכול… להתחיל בכל פעם מחדש, כאילו לא היה שום פגם… כאילו לא
היה שום חטא…

 

כי באמת
האמיתי הרי הפגם אינו נוגע כלל לא להקב”ה ולא לתורה ולא לנשמה…

 

כי הפגם רק
פוגם בחיצוניות הדברים ולא בפנימיותם…

 

ולכן נמשלו
ישראל לאגוז… לומר לך:

 

מה אגוז זה גם כאשר מתלכלך אינו מתלכלך רק בחיצוניותו ולא
פנימיותו… כך ישראל…

 

כי כשהלוחות
נשתברו, היו האותיות פורחות באויר… כי הפגם אינו נוגע באותיות… רק
בחיצוניות הלוחות…

 

וכל מעשה
התשובה היא אך ורק בכדי לתקן את חיצוניות הלוחות… אבל פנימיות הלב, די
פינטאלע איד,
(= נקודת היהדות שבכל אחד ואחת…) נשאר תמיד מחובר ומקושר אליו
יתברך…

 

ולכן, יש דרך
של שכחה… לשכוח מהכול… ולהתחיל ‘בראשית ברא’…

 

וכל זה המשיך
משה רבנו בכוח שבירת הלוחות… כי על ידי שבירת הלוחות  נמשך שכחה בעולם, כמובא, והשכחה הזאת היה הטובה
הגדולה ביותר שמשה עשה עם כל ישראל לדורות עולם…

 

כי רק בכוח
שכחה זו אפשר להתחיל בכל פעם מחדש… בחיות חדשה… בראשית ברא…

 

ולכן
דייקא תמו”ז היא הר”ת של:

 

ז’מן מ’תן ת’ורתינו…

 

ודייקא
תמו”ז היא הר”ת של:

 

ז’כרו ת’ורת מ’שה…

 

כי זה שחסר
האות ו’, שהם הלוחות, שארכן היה ו’ ורחבן היה ו’, הרי דייקא בגלל שחסרו הלוחות
בתמוז…

 

כי משה שברן
אז, ודייקא על ידי זה הוא המשיך שכחה בעולם…

 

ומטרת השכחה
היא:

 

שיוכל כל אדם מישראל לעשות עצמו כשוכח מהכול…

 

לשכוח מכל עוונותיו…

 

ולהתחיל שוב מהתחלה…

 

להיות שוב חתן בראשית…

 

להתחיל שוב בראשית ברא… על אף חטא העגל הגדול שעשה...

 

כי הוא מבין
שהאותיות נשארו חיים וקיימים…

 

כי הנשמה
נשארת חיה וקיימת…

 

כי התורה
נשארה בשלמותה…

 

כי
השי”ת נשאר חי לעד וקיים לנצח…

 

ולכן, אפשר
לשכוח מכל מה שהיה, ולהתחיל עוד פעם ועוד פעם ‘בראשית ברא’…

 

וכי יש
מעלה גדולה מזו?!… וכי יש טובה גדולה מזו?!…

 

כי דייקא שבירת
הלוחות היא היא המקיימת את כל ענין ז’כרו ת’ורת מ’שה…

 

ודייקא אחרי המעשה
הנורא של שבירת הלוחות אז מתגלה שהיא היא ז’מן מ’תן ת’ורתינו האמיתית…

 

כי אילולא
זאת לא היינו זוכרים כלל את התורה… ולא היה נשאר כלום, חלילה, ממתן התורה
בשבועות…

 

ולכן, יהודי יקר, עכשיו, כאשר מתחילים כל בני ישראל שנה חדשה של קריאת פרשיות
התורה, הצטרף גם אתה אליהם:

 

עם התחלה חדשה… עם חיות חדשה… שכח מהכול…

 

אל תסתכל מאחוריך כלל…

 

וואס איז גיווען איז גיווען דער עיקר איז פון איצטער אן… (מה שהיה היה העיקר זה מה
שיהיה מרגע זה ואליך)

 

א פריילאכן שבת בראשית

א נייע התחלה

מוטה

כתיבת תגובה