פרשת בהר – בחוקותי ה’תש”ע

Print Friendly, PDF & Email

הילולא דרשב”י. אמונה וביטחון. רבי אלימלך ור’ זישא. נועם אלימלך.

לו’ למטמוני”ם ? יום חמישי לסדר בהר-בחוקותי
ה’תש”ע

 

פנינים
מתוך ‘באר בשדה’

לקראת
שבת פרשת בהר-בחוקותי

 

עומדים אנחנו כעת תחת הרגשת
התרוממות הרוח של יומא דהילולא רבא דרשב”י זי”ע. רבבות אלפי ישראל פקדו
את קברו ביום ל”ג בעומר מתוך בכיות ושירות… צעקות ומחולות… דמעות
ותשבחות… יחד עם שפיכת הלב בפרקי התהילים וסערת הריקודים…

 

אשרינו! מה טוב חלקינו! שלקחנו
חלק בשמחתו של הרשב”י!… אבל, היות שהחיים ממשיכים, והחיים נמשכים, הרי זה
ודאי, שנחת רוח גדולה לנשמת הרשב”י יהיה כאשר נצליח לקחת מיום שמחתו מלוא
חופניים ברכה למשך כל השנה כולה. ועיקר הכלי בכדי לקבל את ברכת הרשב”י היא
בכוח זה שנזכה כל אחד מאתנו לקשר נשמתו לנשמת הרשב”י, ולהמשיך לתוכנו את הכוח
העצום של אמונה וביטחון שהנחיל לנו הרשב”י
בהנהגת חייו ובספריו הקדושים
בגילוי סודות נוראים ורזין טמירין בהנהגת בורא כל עולמים את כל העולמות – הרוחניים
והגשמיים גם יחד.

 

כי זה דבר מבואר בדברי חכמינו
ז”ל, שרבי שמעון בר יוחאי הוא זה שזכה להגיע למדרגות רמות ונשגבות של אמונה
וביטחון בבורא כל עולמים
, ולכן אמרו חכמנו ז”ל: “הרבה עשו כרבי
שמעון ולא עלתה בידם”…

 

גלגלה ההשגחה הפרטית, וכמעט
בכל שנה נכנסים אנחנו מיומא דהילולא רבא דרשב”י לפרשת בהר-בחוקותי…
ואכן כאשר מתבוננים בפסוקי פרשת השבוע בהר-בחוקותי הרי מיד עולים ההרהורים
והמחשבות שאחת מהסיבות הגדולות של כלל כל עניין השמיטה והיובל היא בכדי לחזק את
האמונה והביטחון בלב כל אחד מישראל
להאמין שבעצם:

 

‘לי כל
הארץ’ – ו’לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים’…  ולכן גם כאשר ישבית האדם את מלאכתו לשנה שלמה
וגם לשנתיים רצופות… בכל זאת אין לו כלל מה לדאוג דאגות הפרנסה… כי בוודאי
שבורא כל עולמים יהיה בעזרו!

 

ועניין זה של גילוי האמונה
והביטחון והתלות המוחלטת בבורא כל עולמים זה הרי קשור ומהודק לסוד העצום המגולם
ביום ל”ג בעומר…
כי השמחה הגדולה המתגלה בארץ ולדרים אשר עליה ביום זה,
זה לא רק בגלל שזה, כנראה, יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי… ולא רק בגלל,
שכנראה, ביום זה פסקו למות עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא… ולא רק בגלל שביום
זה, כנראה, הסמיך רבי עקיבא את חמשת התלמידים החדשים שלו שהם המשיכו מחדש את המשך
מסורת הדורות של האמונה היהודית… כי הרי מעבר לכל זה, מתגלה בספרים הקדושים, שהסוד
הגדול של ל”ג בעומר, הוא גם כפי מה שגילה רבנו החתם סופר, ותמצית
דבריו הם:

 

בני ישראל כשיצאו ממצרים לקחו
איתם את העוגות והמצות, שגם זכו וטעמו בהם טעם מן… אבל כל זה היה איתם רק עד חודש
ימים מיום היציאה, עד שהגיע יום י”ד באייר (שמטעם זה גם קבעו יום זה לפסח
שני
כדברי היעב”ץ…), שבו כל העוגות והמצות הללו נגמרו… ולמעלה
מ- 2 וחצי מיליון אנשים מתחילים מאותו יום ללכת רעבים… יום יומיים ושלוש עד
ל”ג בעומר… ואין מה לאכול, וכל זה במדבר צייה, והולכים למות מרעב…

“וילונו עדת בני ישראל על משה ועל אהרן”… כי כשהבטן ריק, רחמנא ליצלן
איך שאז נראים… ובפרט כאשר מדובר במיליוני אנשים..


אבל כלל ישראל, ברובו הגדול, בכל זאת הצליח להתגבר ולהחזיק מעמד באמונה וביטחון
בד’ ובמשה עבדו… ועל זה הקב”ה משבח אותם: “זכרתי לך חסד נעורייך
אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה”…
ואז, כשהגיע יום
ל”ג בעומר, התרחש הנס, והמן התחיל לרדת בו ביום… ומכאן השורש הגדול של
שמחת ל”ג בעומר…


ולכן, מידי שנה בשנה, כאשר מגיע יום נפלא זה, כמה זה יהיה טוב, אם כן, להתחזק גם
אנחנו, עם השמחה הגדולה הזאת, ובכך להמשיך גם עלינו את הכוח העצום של אמונה
וביטחון ותלות מוחלטת בבורא כל עולמים… כי כל עניין זה של גילוי מידת האמונה
והביטחון קשור הדק היטב – על פי תורת הקבלה – לכל עניין השמחה הגדולה שנהוג בכלל
ישראל המכונה בשם: שמחת הרשב”י…

 

כי הרי כל כוח הורדת המן, זה
רק בזכות כוח הכלי של האמונה והביטחון… ולאמונה ולביטחון זה יכול כל אדם להגיע רק
בכוח זכות הצדיקים, ובמיוחד הרשב”י, כי הוא זה שגילה את שורשי עניין האמונה
והביטחון בתכלית השלמות… כפי שהגמרא אומרת: הרבה עשו כר’ שמעון – בענייני ההנהגה
של אמונה ביטחון – ולא עלתה בידם… כי רק הוא זכה לזה בשלמות…

 

אבל היות שביום זה, יום
ל”ג בעומר, יש כוח גדול על פי תורת הקבלה להפוך את שם האלוקים שהוא
מרמז על דינים והסתר פנים… לשם קדוש ונורא של: אכדט”ם, שהוא ההמתקה
של שם אלוקי”ם… כי האותיות הפנימיות של אלוקים שהם האותיות לה”י
מתחלף לאותיות כד”ט…
(כי כ’ זה לפני ל’ וד’ זה לפני ה’ וט’ זה לפני
י’… ובחירת האותיות הקודמות מראה על עניין ההמתקה של האותיות המאוחרות).
ואז
הגימטרייא שלו הוא: ל”ג! וביחד עם הא’ והמ’, זה א”ם
ג”ל
, שזה גימטריא ע”ד! שזה בסוד הפסוק: ויעקב קרא לו
ג”ל ע”ד!
כי על ידי הג”ל נעשה ע”ד…
שהע”ד הזה הוא בסוד הפסוק: בטחו בד’ עדי ע”ד…

 

ולכן, בכל שנה, ביום ל”ג
בעומר, יורד אור גדול של: בטחו בד’ עדי עד! כי בכוח הל”ג נעשה
שם אלהים בסוד שם ע”ד! ומתגלה הע”ד, ג”ל
ע”ד…
שזה הגל שעשה יעקב אבינו, כאשר ביקש מכל אחיו ובניו, שילקטו אבנים
ויבנו גל לחצוץ בינם לבין לבן הארמי… ולכן, עד עצם היום הזה, יש כוח ביד כל
יהודי להתחזק, בכוח הרשב”י, באמונה וביטחון… ועל ידי זה להמשיך את
המ”ן…

 

כי ביום ההסתלקות של כל צדיק,
יש כוח ביד כל אחד לזכות כמו מן ההפקר מאותם מדרגות הגדולים של הצדיק הזה כמובא
בשם היערות דבש, ולכן ביום ההילולא של הרשב”י יש כוח ביד כל נשמה
ונשמה שבאה להשתתף ולקחת חלק ביום שמחתו לקבל מלוא חופניים מעוצמתו של מדרגת הצדיק
הזה…

 

ומכאן גם לפחות מההסברים, לשמחה
הגדולה והעצומה שאופפת את כל מי ומי שבא להשתתף בהילולא דרשב”י, כי בכוח
האמונה והביטחון נכנס בלב הארה גדולה של שמחת הלב…
כי כל המחשבות וההרגשות
של עצבות ומרה שחורה נכנסים בלבו של אדם רק בגלל ספקותיו בענייני אמונה וביטחון…
כי כאשר המוח והלב מתמלא עם השקפת האמונה והביטחון הרי זה משרה אווירה של רוגע
ושלוות הנפש ושמחת החיים…

 

כי כאשר מתמלא הלב בביטחון חזק
ותלות מוחלטת בבורא כל עולמים הרי זה בעצמו גורם לו שיושפע עליו שפע רב וכל טוב
וכל רצונותיו מתמלאים בשלמות… ומכאן השמחה הגדולה שאופפת את לב המאמין והבוטח…

 

כמה נפלא יהיה לציין את דבריו
המאלפים והנפלאים של ר’ אלימלך מליז’ענסק בספרו נועם אלימלך בפרשת
השבוע – פרשת בהר – בשם אחיו החסיד המפורסם ר’ זושא מהאניפולי, בכל הקשור
לכוח של אמונה וביטחון, כשבא לפרשת הפסוק
(ויקרא כה’ כ’) :

 

‘וכי
תאמרו מה נאכל, הן לא נזרע ולא נאסוף תבואתינו… וציויתי את ברכתי’

 

“התורה
יצאה בכאן מדרכה, כי דרך התורה לקצר מאוד בדבריה, ולכתוב רק איזה אות מיותר, ועל
ידי זה מתורץ ממילא כמה וכמה קושיות. וכאן התורה האריכה כל כך בדבריה ונכתבה גם
הקושיא של האדם: ‘וכי תאמרו מה נאכל’?

 

ונראה: כי
כשהבורא כל עולמים ברא את עולמו, הוא השפיע מטובו צינורות מושכים שפע לכל צרכי בני
אדם, ודרך הטבע היא שאותם צינורות השפע לא יפסיקו כלל…

 

אבל
כאשר האדם נופל ממדרגתו, ואין לו ביטחון בבורא כל עולמים, המשגיח האמיתי הזן
ומפרנס ברווח בלי הפסק, אזי האדם הזה עושה במחשבתו הזאת פגם וקלקול בצינורות השפע,
ומתיש, כביכול, את כוח פמליא של מעלה… ואז הוא גורם שחלילה נפסק השפע! ואז צריך בורא
כל עולמים לצוות מחדש את השפעת השפע, שהיא תמשיך בכל זאת ללכת כמו בתחילת הבריאה.

 

וזה כוונת
התורה בפסוקים הללו – במצוות השבתת השדות בשביעית – היא באה לומר לאדם: שימשיך
תמיד להיות שלם בביטחונו על הבורא כל עולמים, ולא יאמר כלל ‘מה נאכל’, כי כאשר
חלילה ייפול מן הביטחון, וישאל ‘מה נאכל’ – הוא עושה בזה פגם וקלקול בצינורות
השפע! והוא גורם כביכול טרחא מיותרת כלפי שמיא, לצוות מחדש על השפע שתזרום אליו…
ולכן, למה לו לגרום, כביכול, טרחא מיותרת, אלא ימשיך להאמין ולבטוח בכל לבבו, ואז
תלך השפע בלי שום הפסק כלל תמיד, ולא יחסר כל בה”.

 

א
ליכטיגער שבת חזק און א גיבענשטער שבת מברכים חודש סיוון

מוטה

כתיבת תגובה