פרשת אחרי – שבת הגדול – ערבי פסחים ה’תשע”א

Print Friendly, PDF & Email

עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים אחת בשנה. בליל הסדר כל איש ישראל נעשה בדרגת הכהן הגדול בעבודת יום הכיפורים. מנהג לבישת הקיטל הלבן. רעידות אדמה. שבת הגדול. אמונה פשוטה בכוחה לחולל ניסים ונפלאות. ר’ שלמה אלישיב. ר’ אהרן מבעלזא. המהר”ל מפראג.

יום ד’ ט’ ניסן ה’תשע”א

לקראת שבת פרשת אחרי –
שבת הגדול

 

פנינים מתוך ‘באר
בשדה’

לקראת שבת פרשת
אחרי

שבת הגדול ה’תשע”א

 

הפסוקים הראשונים של
הפרשה מספרים אודות העבודה של יום הכיפורים… 34 מתוך 80 פסוקי הפרשה
מספרים לנו בפרוטרוט את כל ענייני עבודת יום הכיפורים על ידי הכהן הגדול…
(16
פסוקים נוספים מספרים לנו על האיסור של שחוטי חוץ ואיסור אכילת דם ומצוות כיסוי
הדם בשחיטת חיה ועוף… ו-30 הפסוקים האחרונים מספרים לנו את איסורי עריות
וההתרחקות מהם…)
כאשר התורה מוסיפה באזהרה: לא לעשות כמעשה ארץ מצריים
וכמעשה ארץ כנען למען לא תקיא אותנו הארץ כאשר הקיא אותם…

 

גלגלה ההשגחה הפרטית
שפרשה זו – יחד עם ההתעסקות הגדולה בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים אחת בשנה
– יחול השנה לפני חג הפסח…

 

והרי שבת זו, שבת הגדול,
היא שבת האויפרוף של חג הפסח… וכמבואר בספרי צדיקים שהכוח
של כל השבוע, עם כל מה שיש בתוכו, שורשו בתוך השבת שלפניו, דמיניה
מתברכין כל שיתא יומין –
כמובא בזוהר הקדוש…

 

ומה יותר טוב ומה יותר
יפה שלפני חג הפסח, בשעה שכל בית ישראל מתעסקים לנקות את ביתם ורכושם מכל משהו של
חמץ ושאור…  מתעסקים כעת, בשבת זו, כל
בית ישראל גם בטהרת העוונות, החמץ והשאור הפנימי והרוחני, המרמזים על כל כוחות
היצר ותעתועיו, כמובא בספרי קודש.

 

וכל זה באמצעות העבודה
של הכהן הגדול ביום הכיפורים בהיכנסו בקודש הקדשים ובכל עבודתו בקודש באותו יום
גדול ונורא יום הכיפורים – אחת בשנה…

 

מה נפלא להוסיף לכל זה, את
שהמהר”ל מפראג זי”ע כתב:

 

“עניין לבישת
בגדים לבנים, בליל הסדר, ה’קיטל הלבן’… בא להורות: שבלילה
הזה, אבינו שבשמים מקדש אותנו שנזכה כולנו לקבל בתוכנו קדושת הכהן גדול הנכנס לקודש
הקדשים לפני ולפנים בבגדי הלבן…

 

כי בלילה הקדוש
זה, ליל הסדר, הבא לקראתנו לשלום, הקב”ה עם כל הפמליא של מעלה באים לכל בית
יהודי לראות את עבודתו בקודש, יחד עם אשתו וילדיו ואורחיו, ובכך נהפך ביתו הפרטי
למעין קודש קדשים פרטי”…

 

ומה נפלא הדבר, שבשבת זו,
בו קוראים על עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, כי השבת הזו היא היא ההכנה הראויה לעבודת הכהן הגדול של כל אחד מאתנו בליל הסדר
המתקרב ובא!!!

 

גם בספר ‘שארית מנחם’
מביא בשם צדיקים:

 

“בלילה הקדוש
הזה, המאיר כיום, ובו מספרים ביציאת מצרים ואוכלים מצה לחם עוני – יכולים לפעול כפרה
כמו ביום כפור, ויסכרו פיות המשטינים והמקטרגים…”

 

ובקונטרס ‘קדושת ליל
הסדר’
(של
ר’ אהרן טויסיג)
מביא רמז נאה בשם צדיקים:

 

“הראשי תיבות
של מ’ועדים ל’שמחה ח’גים ו’זמנים הוא ‘מוחל’…

 

כי בעת אמירת קידוש,
במיוחד בלילה קדוש זה, שבו נוהגים כל ישראל לקדש כל אחד ואחד על כוס הפרטי שלו… הרי
בכך מרמזים שכל אחד ואחד עושה תשובה ו’מקדש’ עצמו…

 

‘קדש’ ‘ורחץ’… ווי
מען קומט א היים פון שוהל מאכט מען גלייך קידוש… און מעוואשט זיך די הענט… (= תיכף ומיד כאשר חוזרים מבית הכנסת עושים מיד ‘קידוש’
ו’רוחצים’ ידיים…) מתקדשים ומתרחצים…

 

ובהתעסקות של ה’קדש’, ה’עשה טוב’, מתקיים מיד גם
‘ורחץ’, כי בכך מתקיים גם ה’סור מרע’…

 

וזה הזמן שהשם יתברך
מוח”ל לנו על חטאינו ועוונותינו, וזה גורם ומביא עבורנו
את ה’לששון’, שרק בכך אנו ששים ושמחים…”

 

כמו כן מובא גם בספר “ויגד משה” בשם הגה”ק
מבעלזא זי”ע שהיה רגיל לומר:

 

“ב’ לילות יש
בשנה המשפיעים אורם לכל השנה, ליל יום הכיפורים וליל פסח.

 

בליל יום הכיפורים
משפיע השם יתברך בלב כל ישראל אור של יראה וכל ישראל חרדים ופוחדים מאימת יום הדין.

 

ובליל פסח משפיע השם
יתברך אור של אהבה בלבות ישראל…”

 

*  *  *

 

העולם רועש וגועש בתקופה
האחרונה מאימת רעידות האדמה… בכמה מקומות בעולם התרחש ומתרחש עדיין חדשים לבקרים
רעידות האדמה, ומתקיים: “לאחוז בכנפות הארץ לנער רשעים ממנו”…

 

ומי יודע ומה יולד יום, וגם
בארץ ישראל מזהירים חדשים לבקרים כל מיני מומחים למיניהם על גודל הסכנה שיש אם,
חלילה, תרעד הארץ כאן מתחתינו…

 

דבר בעתו מה טוב להתעסק
בשבת קודש הקרב הבא, שבת הגדול שלפני יום הגדול, חג הפסח, במאמר הגדול
הנפלא, המובא בספר הגדול והקדוש ליקוטי מוהר”ן
(חלק
א’ תורה רנ… ובליקוטי הלכות הלכות
נטילת ידיים הבנויה על מאמר נפלא זה, ולומר הרבה את התפלה בליקוטי תפלות )
.

 

במאמר זה מבאר רבנו הגדול
בעמקי עמקים את המאמר חז”ל
(המובא במסכת ברכות) בו שאלו את רב קטינא:

 

מאי גוהא? מהו רעידת אדמה?

 

ור‘ קטינא, גילה טפח
וכיסה טפחיים:

 

בשעה שהקב”ה
רואה את בניו שרויים בצער בין אומות העולם… הוא מוריד 2 דמעות לים הגדול… ואז קולו
נשמע מסוף העולם ועד סופו…

 

ומזה נגרם שמתרחש עלי
אדמות רעידת אדמה, לעורר בני אדם משנתם…

 

ורבנו הקדוש שם במאמר הנ”ל
מגלה אורות פנימיות התורה הקדושה, ותמצית דבריו:

 

שכל זה קשור הדק היטב
לאורות הגדולים של שבת הגדול, כי עניין 2 הדמעות שמוריד הקב”ה לים
הגדול זה בסוד קדושת שבת הגדול…

 

כי תיבת הגדול
בלשון הקדוש מורה על כוח האמונה וההשגחה הפרטית שמפעילה ומעוררת את כוח התפלה… וכל
כוחו של משה רעיא מהימנא בהוציאו
את בני ישראל מארץ מצרים היה בכוח האמונה והתפלה שהאיר בתוך בני ישראל…

 

וכמו שמצאנו בתנ”ך (מלכים ח): “ספרה נא
לי את הגדולות שעשה אלישע”, והגמרא אומרת
(מגילה כז): “אלישע דעבד ברחמי
הוא דעבד”… שרחמי זה עניין הפלה שמעורר רחמים
לשנות עליו סדרי הטבע וסדרי בראשית.

 

כי כל הניסים שמשדדים את
כל מערכות הטבע, זה בכוח התפלה והאמונה שיש לכל יחיד ויחיד, כי על כל אחד בישראל נאמר
הפסוק
(דברים
ד):

“כי מי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כד’ אלוקינו בכל קראינו אליו”…
כי זה כל כוח גדולתנו, שהשם יתברך שומע תפלתנו…
ומשנה את הטבע על ידי השגחתו יתברך…

 

ואמונת ההשגחה זה נקרא יציאת
מצרים, כי כאשר האמונה נחלשת ממילא גם התפלה נחלשת… כי עיקר כוח התפלה זה רק
בכוח אור האמונה! וכאשר בני ישראל נופלים ‘בדעתם’ תחת יד אומות העולם, שזה נקרא שהם
שרויים בצער בין אומות העולם…

 

כי כל מה שהם שרויים בצער
זה אך ורק כי הם נפלו ‘בדעתם’ בין אומות העולם… כי כל ישראל הם מעל המזל של
אומות העולם כי המזל מחייב כך ובכוח התפלה הוא יכול לשבר ולשדד את כל מערכות הטבע
והמזל… אבל כאשר נופל יהודי מדעת אמת זאת זה נקרא גלות מצרים…

 

והקב”ה, בכדי להצילם
מגלות הדעת הזו, הוא מוריד דמעות, שזה סוד כוח הראיה שלו… כי בתוך הדמעות יש
חלקי הראות… והראיה של השם יתברך זה סוד כוח ההשגחה הפרטית שלו… שהוא רואה
ומביט מסוף העולם ועד סופו…

 

ועניין זה יתגלה בשלמות
לקראת קץ הימין לימות המשיח לעתיד לבוא, כי אז ידעו כולם את ההשגחה הפרטית בידיעה
זכה וברורה.. והקב”ה ממשיך את כוח השגחתו הזו שלעתיד גם לתוך גדרי העולם של
עכשיו, במיוחד כאשר רואים איך שברגע אחד הוא מחריב הרים וגבעות…

 

וזה סוד: וקולו נשמע
מסוף העולם ועד סופו… וזאת באמצעות 2 הדמעות שהוריד לים הגדול… כי הים
הוא בסוד
(ישעיה
נז):
“הרשעים כים נגרש”… והגדול הוא
בסוד: כוחו הגדול של האמונה בהשגחה הפרטית שמחזקת שוב את כוח התפלה, שאז יוצאים
בני ישראל מנפילם בדעתם לתוך הנהגת אומות העולם… כי מתחזק שוב בדעתם איך שהכול רק
בהשגחה פרטית מאתו יתברך שמו וממילא הם יוצאים מתוך הצער שהיו שרויים בו מקודם…

 

ויהי רצון שיתקיים בנו מהרה
כמו שהיה בסוף גלות מצרים, כי כאשר החליט הבורא יתברך שמו שהגיע הזמן לעשות סוף
וקץ לצרותיהם של בני ישראל בעבודתם בארץ מצרים תחת יד פרעה ועבדיו, הוא שלח להם את
משה רבן של כל ישראל כדי שיחלץ אותם משם. ובכמה מקומות בתורה מסופרים בהרחבה רבה
הנסים והנפלאות שעשה משה במצרים במשך שנה שלמה, עד שהצליח לשחרר את בני ישראל מתחת
ידו הקשה של פרעה מלך מצרים.

 

פרט מעניין הקשור ליציאתם
והשתחררותם, אנו מוצאים בתורה:

 

כאשר היו צריכים להפוך את
היציאה לממשית ועכשווית, ציווה הבורא יתברך שמו לבני ישראל לקחת כבר ביום י’ בחודש
ניסן שה זכר תמים בן שנה, לקשור אותו בתוך הבית אל המיטה ולהכין אותו כדי שישמש
להקרבת קרבן פסח, ביום י”ד בחודש ניסן בין הערביים (ולפי דעת כמה מפרשים זה
שורש עניין ‘שבת הגדול’, כי באותו שנה של שנת גאולת מצרים חל יום השבת ביום י’
ניסן…)

 

ובהמשך הוסיף הבורא יתברך
שמו לצוותם גם על פרטי האכילה של קרבן הפסח, בליל ט”ו בניסן, שהוא יום יציאתם
ממצרים, היום שבו חוגגים בני ישראל עד עצם היום הזה את חג הפסח לזכר מה שהיה
במצרים.

 

ובמילים אלו מתוארים
בפסוק פרטי הציווי של אכילה זו
(שמות יב יא):

 

“וככה תאכלו
אותו, מותניכם חגורים, נעליכם ברגלכם ומקלכם בידכם, ואכלתם אותו בחיפזון”…

 

למה? מה החיפזון הזה? מה
העניין של “נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם”? כותב על כך דבר נפלא רבי
שלמה אלישיב בספרו ‘לשם שבו ואחלמה’
(חלק הדע”ה חלק ב דרוש ה ענף ד סימן ו):

 

כי האמונה אשר
יכינו את עצמם ליציאתם ממצרים היא עצמה תגרום לכך שאכן יצליחו לצאת ממצרים.

 

כי האמונה שלהם בתחילת
שליחותו של משה גרמה להם לזכות לכל אותם הנסים שעשה משה לעיניהם במהלך כל השנה
בתוך ארץ מצרים.

 

וכרגע, בליל
הגאולה, האמונה וההכנה שעשו באכילתם את בשר קרבן הפסח בחיפזון, זיכו אותם לגאולה.

 

כי כפי מה שהאדם
משים ביטחונו בבורא יתברך שמו, כך הוא זוכה להמשיך כנגד זה את השפע מלמעלה.

 

ויהי רצון מלפני אבינו אב
הרחמן ש’כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות’, ונזכה כולנו
כאחד להכין עצמנו כראוי, בקבלת שבת קודש זו, שבת הגדול, ולעורר בתוכנו את האמונה
הפשוטה והתמימה שהכול בהשגחתו יתברך לבד, ובכוח אמונה תמימה ופשוטה זו נזכה להמשיך
שוב על עצמנו את כל האורות הגדולים של הישועה הגדולה והשלמה, ונזכה עוד בשנה זו
להקריב את הפסחים ואת הזבחים על הר בית מקדשנו בבוא
משיח צדקנו ברינה.

 

א ליכטיגער שבת הגדול

מוטה

כתיבת תגובה