פניני ‘באר בשדה’ פרשת שלח ה’תשע”א

Print Friendly, PDF & Email

גודל מעלת מצוות ציצית

יום א’ י’
סיוון לסדר שלח ה’תשע”א

 

פנינים
מתוך ‘באר בשדה’

לקראת
שבת פרשת שלח ה’תשע”א

 

בפרשת השבוע – פרשת שלח –
נותנת לנו התורה את מצוות הציצית
(במדבר טו ז-מא):

 

“ויאמר ד’
אל משה לאמור. דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם. ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת. והיה לכם לציצית
וראיתם אותו. וזכרתם את כל מצוות ד’ ועשיתם אותם. ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי
עיניכם אשר אתם זונים אחריהם. למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים
לאלוקיכם”.

 

מצוות הציצית היא מצווה
חשובה מדאורייתא
(ועיין בספר ‘החינוך’ שיש עניין להביא את עצמנו לידי
התחייבות במצווה זו בכך שאנחנו לובשים בגד של ארבע כנפות…).

 

חכמינו מסבירים שהיא “מצווה
השקולה כנגד כל המצוות כולן… וכאילו קיים כל התורה כולה”…

 

בחז”ל מובא שהיא
נחשבת כשמירת שבת – שכל המשמרה נחשב כאילו קיים כל
המצוות כולן… והיא שקולה גם כמו הכופר בעבודה זרה שגם הוא נחשב כאילו קיים כל
התורה כולה…

 

ולכן מחוברות הפרשיות
הללו יחד – עבודה זרה ומקושש עצים ומצוות הציצית – בפרק טו’ של פרשת השבוע
(עיין מנחות מג: וע”ע
מדרש תנחומא ומדרש הגדול ובלקח טוב ובספרי זוטא פרשה
זו).

 

וכל המקיים מצוות ציצית,
עליו אמר רבי חנינא בן אנטיגנוס, שזוכה ומתקיים
בו
(זכריה ח כג): “בימים ההם
יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים והחזיקו בכנף איש יהודי”… וכל המבטל
מצווה זו מתקיים בו
(איוב לח יג): “לאחוז
בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה”.

 

ועל הזהיר במצוות ציצית
אמר רבי שמעון בר יוחאי
(מנחות מג): “זוכה
ומקבל פני שכינה”… כי “הציצית מוסיפים קדושה לישראל”
(כלשון
הספרי זוטא).

 

ולכן עם בני ישראל לדורותם נזהרים לקיים אותה כבר מימי קטנותם, ועוד כשהילד בגיל
3 כבר מעטפים אותו עם הטלית קטן כאשר 4 ציציותיו תולים
לו על ארבע צדדיו ומקיימים מתוך שמחה:

 

“וראיתם
אותו וזכרתם את כל מצוות ד’ ועשיתם אותם”.

 

מצוות ציצית יש בכוחה
להציל את האדם מכל מכשול וטעות… ומכל שכחה של המצוות… כפי שמדרשי חכמים
מסבירים על פסוק זה:

 

“ראיה מביאה
לידי זכירה וזכירה מביאה לידי עשייה”
(מנחות
מג).

 

מצוות ציצית בכוחה להציל
את כל האדם במיוחד מכל דבר ערווה ועוון ניאוף, כמובא באריכות בתלמוד
(מנחות
מג).

מעשה באותו תלמיד שהיה זהיר במצוות ציצית… ומסופר שם שגם כאשר נפל אותו תלמיד
למקומות שפלים ובזויים, הרי שבאו, ברגע האחרון לפני החטא, 4 ציציותיו וטפחו לו על
פניו!!! ובכך נזכר והתעורר וחזר למוטב…

 

ובדברי רבנו הקדוש רבי
נחמן מברסלב מובא
(ליקוטי מוהר”ן
ח”א תורה ז’ ג):

 

“ודע, שעל
ידי מצוות ציצית האדם ניצול מעצת הנחש, מנישואין של רשע, מבחינת ניאוף. כי ציצית
שמירה לניאוף. כי הציצית הוא שמירה מעצת הנחש מזוהמת הנחש”.

 

ובדברי רבנו הקדוש מתבאר
שם:

 

שגם כאשר מתנפלים
על האדם להקות עצומות של נחשים נוראים ועקרבים גדולים… וגם אם העקרבים הם גדולים
ואיומים כחמורים לבנים… ומסבבים אותו מכל צד ומצידי צדדים… ומנסים בכל כוחם
להכישו בארסם הטמא והמלוכלך… ולהמיתו מוות רוחני בהפילם אותו בהרהורים רעים של
תאוות ומידות שפלות ומגונות… הרי שגם אז, יש לו תקווה! ותקווה גדולה! וכל זה
באמצעות העצה הקלה והפשוטה של התעטפות במצוות ציצית!!!

 

נורא נוראות!!!

 

“מצווה קלה
שבתורה וציצית שמה” – ובכוחה להציל את האדם מלהקות נוראיים של נחשים
ועקרבים!!!!

 

כי בכוח הזהירות והשמירה
של מצוות הציצית יזכה האדם להמשיך על עצמו את ההתקרבות לצדיקים, וללכת בדרך עצתם,
ולהיות מחובר להם בנישואין דקדושה, ולקבל בתוך מוחו
ומחשבתו את מוחם ומחשבתם של הצדיקים הגדולים והנוראים הללו, ואז עיניו יראו
ואוזניו ישמעו ולבבו ויבין ושב עד ד’ אלוקיו…

 

כי בכוחם, יזכה גם הוא לקבל
בכל עת מחדש את כל התרי”ג מצוות דאורייתא שניתנו לנו מסיני… שמצוות ציצית
כוללת את כולם בתוכה… ועל ידי זה יזכה שיאיר בו אור האמת, ויחזור שוב לאמונה
הפשוטה והתמימה שיש אלוקים שליט בעליונים ובתחתונים שבכוחו לעשות הכול ברצנו, וממילא
יתחזק האדם בכוח זה להתפלל תפלתו תפלה נקייה וזכה… עד, שכביכול, השי”ת
בעצמו מכריז ואומר: שהוא מתחרט על הגלות שהגלה את בניו בכלליות ובפרטיות!!!…
(עיין
כל זה באריכות בדברי רבנו שם בליקוטי מוהר”ן
ח”א תורה ז’).

 

ולכן, כמה זהירות וזריזות
צריכים – במיוחד כעת שהוא עניין של ‘דבר בעתו מה טוב’ כאשר קוראים בשבוע זו את
פרשת מצוות הציצית – להתחזק ביתר שאת וביתר עוז, לקיים בשלמות את מצוות ההתעטפות
בציצית – גם עם הטלית קטן במשך כל שעות היום, וגם עם הטלית גדול בשעת תפלת השחר –
להיזהר תמיד שהטלית והציצית יהיו תמיד כשרים, ונאים ומתוקנים, כיאה וכנאה למצווה
חשובה כל כך… שבכוחה להציל את האדם מכל דבר חטא והרהור של עוון ועברה.

 

את פרשת מצוות הציצית
כתבה לנו התורה בפרשת שלח – רק אחרי שהתורה מאריכה ב-78 פסוקים של פרק יג’ ויד’ לספר בפרוטרוט את כל סיפור שליחת המרגלים,
וחטאם הגדול בהוציאם דיבת הארץ, יחד עם חטאם הגדול של כל בני ישראל בבכייתם חינם
כל אותו הלילה של ט’ באב בעת שחזרו המרגלים משליחותם, ועונשם הקשה והמרה של המרגלים
יחד עם כל בני ישראל, דור המדבר, שנגזר עליהם למות במדבר במהלך כל ארבעים שנות
הנדודים, וזאת אחרי ההמתקה שנעשתה אחרי תפילותיו ותחנוניו של הרעייא
מהימנא משה רבנו עליו השלום…

 

מיד אחרי כל זה באה הפרשה
– בפרק טו – ומספרת לנו – ב 41 הפסוקים שבה – על מצוות הנסכים
של כלל כל הקרבנות, וכפי שמוסבר בספר תנא דבי אליהו
(כט’):

 

“אמר לו
הקב”ה למשה: לך ורצה את אותם העניים שכבר יצא לבם מעליהם. אמר לו משה: במה
ארצם? אמר לו: לך ורצה אותם בדברי תורה”!

 

וכפי שגם רש”י מרמז
על כך על הפסוק
(טו א):

 

“כי תבואו
אל ארץ מושבותיכם” – “בישר להם שיכנסו לארץ”.

 

ולאחריו מצוות הפרשת
חלה מן העיסה, ומצוות פר העלם דבר של ציבור על חטא עבודה זרה בשוגג,
ומצוות קרבן חטאת על חטא היחיד בשוגג בחטא עבודה זרה, וחיוב כרת על החטא במזיד.
וסיפורו של המקושש עצים ביום השבת.

 

כל אלו המצוות קשורים קשר
הדוק לחטא המרגלים שקדמה להם בפרשה. כי הזהירות במצוות הנסכים והפרשת
החלה מן העיסה באה להזכיר לאדם איך שדייקא כאשר ייכנסו
בני ישראל לארץ ישראל ישגיח השי”ת בהשגחה פרטית מדוקדקת על כלל חיי האומה
הישראלית להשפיע עליהם שפע רב וכל המצטרך, וגם יין לרוב…

 

כמו גם ההשגחה הפרטית על
כל פרט ופרט ועל כל יחיד ויחיד לתת לכל אחד את מזונו ולחם חוקו דבר יום ביומו יחד
עם רווחתו החומרית והכלכלית…

 

וכל זה בא לידי ביטוי
במצוות הנסכים והפרשת חלה מן העיסה.

 

המרגלים לעומת זה, בטעותם,
פגמו בכל זה, וגרמו לכלל ישראל לחשוב שכאילו ובכניסתם לארץ ישראל יופקרו, חלילה,
לידי האויב יושב ארץ הכנעני… שכל זה בעצם מרמז גם על חטא עבודה זרה ופגם
האמונה… שזה בא לידי ביטוי בהבאת קרבן פר העלם דבר של ציבור על חטא עבודה
זרה בשוגג של כלל ישראל, ועל קרבן חטאת היחיד, וחיוב הכרת, בחטא עבודה זרה
בשוגג או במזיד
(עיין בארוכה בנועם דבריו של הרש”ר הירש).

 

גם פרשת מקושש העצים
ביום השבת קשור הדק היטב לפרשת חטא המרגלים, וזה על פי המובא בתוספות
(בבא
בתרא קיט: בשם המדרש):

 

שחשב המקושש
שעכשיו שנגזר מיתה על דור המדבר בגלל חטא המרגלים שמא יאמרו ישראל שמעתה אין
מחויבים יותר בקיום המצוות… ולכן הלך לחלל שבת ולהתחייב בכך במיתה! בכדי להראות
לכולם שגם עכשיו יש עדיין חיוב במצוות…

 

ומתוך כל זה מגיע הפרשה בסיומה
ומסיימת עם פרשת מצוות הציצית… שהיא התיקון לאותו חטא מר ונמהר של
המרגלים בהוציאם דיבת הארץ רעה…

 

כי הרי המרגלים בחטאם לא
נזהרו לא לתור אחרי לבבם ואחרי עיניהם… כי הם הלכו לתור אחר ארץ כנען – ‘ויתורו
את ארץ כנען’ – ונכשלו להיות כאותם תיירים שבאים עם אינטרסים זרים… הם
תרו רק אחרי לבבם ואחרי עיניהם ולא השליטו את מחשבתם הטהורה על נטיית העיניים
רואות והלב חומד… ואז נפלו איך שנפלו, והמיטו אסון על כל כלל ישראל
(ועיין
בנועם דבריהם של הרש”ר הירש וה’מאזניים
לתורה’).

 

ובפרשת מצוות הציצית באה
התורה להזהיר, קטנים וגדולים כאחד, לשום דבר יום ביומו, את הציצית ופתיל התכלת על
כנפי בגד הארבע כנפות והכסות… ולקיים בהם:

 

“וראיתם
אותו וזכרתם את כל מצוות ד’ ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר
אתם זונים אחריהם”…

 

כי מצוות הציצית והטלית –
הפשוטה והקלה כל כך – שורשה בגובהי מרומים.

 

הציצית והטלית הם אורות
רוחניים, אורות המקיפים, המשתלשלים ממקומות רמים ונשגבים שמוגדרים בספרי
המקובלים כהארה נוראה ונשגבה:

 

מתוך הכאת
קווצותיו של השערות דאריך אנפין… דרך אורות של אבא
ואימא… ומשם לזעיר אנפין ומלכות!…

 

הציצית והטלית מוגדרים בספרי
המקובלים שהם:

 

אורות נפלאים
ונוראים מעולם היצירה בכדי שנוכל להישמר מכל חטא כאן בעולם העשייה…

 

כמה שמחה וחדווה צריכים
אנחנו, על מנת לחדש עצמנו בכל יום תמיד, על אשר קידשנו במצוותיו וציונו להתעטף
בציצית!

 

ומה טוב ומה נעים, ומועיל
גם להשגה מאוד, להסתכל בכל רגע בציצית, לקיים מצוות ‘וראיתם אותו’ – ולהמשיך
על ידי הסתכלות פשוטה ותמימה זאת – אורות רוחניים של שמות קדושים וטהורים –
כפי המתגלה ומתבאר בספרי המקובלים – שיוצאים בגימטריא:
עי”ן עי”ן ולהאיר על ידם אור רוחני בספירת
המלכות – שנקראת רחל עקרת הבית!!!

 

וגם אם אין לנו שום השגה
במילים שכתבנו בשורות אלו… עם כל זאת, מאמינים אנחנו שהנשמה שבקרבנו ודאי
שמבינה, ועוד איך מבינה… ומרגישה נעימות וערבות, עם כלל כל אותם שללי הגוונים
המאירים כספירים… ועל זה אנו צריכים להכריז תמיד:

 

 

אשרינו!
מה טוב חלקנו!

ומה
נעים גורלנו! ומה יפה ירושתנו!

 

א
ליכטיגער שבת

מוטה

כתיבת תגובה