פניני באר בשדה פרשת נח ה’תשע”ג

Print Friendly, PDF & Email

תיבת נח שבדורינו

 

יום ו’ ערב שבת פרשת נח ה’תשע”ג

ג’ לחודש מר-חשוון יום ה’שלושים’ לזכר אבי מורי הכ”מ

ר’ חיים יהודה לייב בן ר’ נחום יצחק שמעון פראנק ז”ל

 

פניני ‘באר בשדה’

פרשת נח ה’תשע”ג

 

אוי! המבול… המבול…

 

אוי! בלבול הדעת הגדול והעצום השוטף את כל העולם כולו…

 

מה עושים?

 

אההה! נס שיש ‘תיבת נח’…

 

כן, יש ‘תיבת נח’ גם לדורנו אנו…

 

זהו המקום היחיד שרק שם אפשר להינצל מאותו בלבול הדעת הנורא
והעצום הזה…

 

מה זה? איפוא זה?

 

זה אורו של מלך המשיח…

 

התורה מספרת לנו שבזמן נח ציווה לו הקב”ה לבנותו
במידות מדויקות:

 

300   אמה אורכו         = ש

50    אמה רוחבו         = נ

30    אמה קומתו        = ל

1      אמה מלמעלה     = א

 

ובשם ר’ שמשון מאוסטרפול מובא:

 

כי בדור המבול לקחו הרשעים והחטאים הללו רק את אותיות הארס מתוך
האותיות של הנח”ש והסמ”אל… שהם הח’ מהנח”ש,
והס”מ מסמא”ל, ונהפך להיות להם לחמ”ס… כי
מלאה הארץ חמ”ס מפניהם…

 

והתיקון היה בעשיית התיבה, על כל חלקיה ודקדוקיה, ולהוציא
בכך שוב את כל הניצוצות מבין הסטרא אחרא, לכן פירטה התורה את כל פרטיה, לומר לנו
שבבנית התיבה הצליחו לתקן שוב את אותיות הח’מ”ס, בכוח שאר האותיות
הממותקות, שמרומזים במידות התיבה… אותיות ש’ נ’ של נח”ש,
וא’ ל’ של סמא”ל, ובזה מיתקו את הנח”ש ואת הסמא”ל
והחזירו עטרה ליושנה…

 

כי דייקא כאשר מהפכים ומכניעים את הלילי”ת ואת הסמא”ל
בזה מחישים ומביאים את גאולת ביאת המשי”ח…

 

כי משי”ח בגימטריא נח”ש, כי הוא
הנח”ש מצד הקדושה… כאשר הח’ הפנימי שלו נהפך להיות מח’ של ח’טא…
לח’ של ח’יות הח’כמה…

 

וכמו כן, בכוח מלך המשיח, ועבודת כל הצדיקים שבכל הדורות
שהם הם בסוד ההתגלות של כוחו של מלך המשיח, יצליחו בסופו של יום להפוך את כל העצבויות
והמרה שחורות של הילל”ה של הלילי”ת להיות אך ורק בסוד לב
נשבר ונדכא בהוצאת הקרעכ”ץ (שגימטריא לילי”ת…) והאנחה
דקדושה, המביאה בסופו של דבר את התוצאה הנפלאה של שיר וזמר ושבחה של דוד מלכא
משיחא, בזמירותיו ותהילותיו, בספר התהלי”ם שלו, (שעולה גם הוא
בגימטריא לילי”ת עם הה’ אותיות שבה) על כל העשרה מיני נגינה
שבהם, שבהם טמונים עיקר רפואתה של בת המלכה ונפשות ישראל…

 

וגם הסמא”ל הרוכב על הלילי”ת הזאת,
הרי שאותיות הא”ל שבו מכניעם את הרע שבס’ והמ’ שבו…

 

כי כאשר זוכים, הרי שבכל יום ויום בכוח אתיות ותיבות התפלה,
מהפכים את האות ס’ של הסמא”ל להיות לאותיות כ”ו (כי כאשר
חותכים את הס’ לשניים נעשים אותיות כ’ ו-ו’…) ואת המ’ שבו להיות לאותיות ב”ו
(כי כאשר חותכים את הם’ לשניים מקבלים את האתיות ב’ ו-ו’…) והם נהפכים להיות לשם
הקדוש: בוכ”ו… המרומז ב: ואתה מושל ב’כל ו’בידך כ’וח
ו’גבורה… ומרומז על פי הכוונות גם בתיבות: מל”ך עוז”ר
ומושי”ע ומג”ן… הנהפכים להיות אחר כך לאותיות של: א’תה ג’יבור
ל’עולם א’דנ”י… (במילוי ומילוי של ד”ל אותיות
אדנ”י… למלאות את הדלות והעניות והאביונות של אדנ”י המלכות, להיות
מלאים בשפע עליון, להפוך את הדלה עניה לעשירה גדולה, וממצב של רביעי”ת
לעשותו ההי”ן…).

 

ואז השם הקדוש הזה: בוכ”ו חוזר ומקדים את עצמו
להתגלות עם האותיות הקודמות שלו בסוד שם: אהי”ה… ומתגלה האהי”ה
אשר אהי”ה… בהארת הרצון והתשוקה, הנהי והאנחה, הגנוחי והילולי, של אהי”ה…
אני כבר רוצה להיות… מתי אבוא ואראה פני אלוקים… עד אשר בכוחו הגדול
מתקיים החת”ך, להפוך את המצב של אחור באחור למצב של פנים
בפנים… וכל זה בכוח הקרעכ”ץ והאנחה, המוציאה רוח ומכניסה רוח,
אשר הפעמיים רו”ח יוצא בגימטריא חת”ך… לחתוך את כל האחוריים
וההסתרות פנים לסוד פנים בפנים בהארת הפנים… שכל זה בסוד הפ’ותח’
א’ת’ י’דיך’… ומשבי”ע… ל’כל ח’י
ר’צון…
(עיין היטב בכוונות
פסוק זה. ובליקוטי מוהר”ן חלק א’ תורה ח’ ותורה נו’ תורה סו’ ותורה
קח’ וקט’).

 

עד שזוכים שהאהי”ה (יחד עם ד’ אותיות והכולל)
נהפך להיות להוי”ה… ונעשה הוי”ה הוי”ה, בסוד שורש
הי”ג מידות של רחמים… ו-2 ההוי”ות עצמם (בד’ אותיותיהם והכולל)
נהפכים להיות בסוד א”ל א”ל… ומתמלאים במילואם בסוד: הק”ף
הק”ף, שגימטריא ש”ע נהורין של אור פני הוי”ה, המאירים בעיקר
מתוך המידה האמצעית של הי”ג מידות, שהוא מידת ‘ואמת’… כי הוא בסוד
התרין תפוחין סומקין כוורדא שב-2 הלחיים, בסוד ‘יאר הוי”ה פניו’ ‘ישא
הוי”ה פניו’… ששם מקור החיוך השמחה והארת הפנים… וביחד עם הח’ חיוורתא
של 8 אותיות הוי”ה ו-8 אותיות האהי”ה, שהם הרי השורש של הש”ע, הם
נעשים בסוד השע”ח נהורין בסוד: מלבו”ש, חשמ”ל,
בשלו”ם של סיום ברכת הכוהנים, וסיום ברכות השמונה עשרה, וממתיקים את
קליפת עש”ו, וע”ש הקליפה המכלה את הבגדים והמלבושים… בכוח אור פני
יעקב, הכלול ב’תתן אמ”ת ליעקב’…

 

וכל זה, כאמור, בסוד מידות ‘תיבת נח’… שמטרתם להכניע את
הרע שבאותיות הח’מ”ס… כי אותיות א”ל מכניע את אותיות ס”מ,
ואותיות ש”נ מכניעים את אות הח’, ונהפך מאותיות החמ”ס
להיות שוב כל האותיות בקדושה וטהרה, בכוח מידות התיבה של ש’ מאות אורך, ונ’ רוחב,
ול’ גובה, וא’ של אמה מלמעלה…

 

ומה שנוגע לנו… לדורינו… ל’תיבת הנח’ של כל דור ודור…
כבר גילה לנו אור ישראל, רבנו הבעש”ט זי”ע, שהאותיות המצטרפות לתיבו”ת
הם הם ה’תיב”ת נ”ח’ של דורינו…

 

כי אין לנו אלא להיכנס לפני ולפנים… ולהידבק בתוך האותיות
והתיבות של לימוד צירוף אותיות התורה לתיבו”ת התורה… וההתדבקות שבאור צירוף
אותיות התפלה לתיבו”ת התפלה…

 

והרב הקדוש מקומרנא זי”ע מאריך לגלות צפונות ונסתרות
של גילויי אור שבעת הימים של רבנו הבעש”ט, שמאחורי כל אות ואות
מסתתרים: ‘עולמות’, ‘נשמות’ ו’אלקות’…

 

כי בכל עת ורגע יש לנו את האפשרות להציל את עצמנו באמצעות נס
ההצלה של ‘תיבת נח’… ובכל רגע ורגע, גם מתוך כל בלבול הדעת הגדול והנורא השוצף
וקוצף עולם ומלואו, יש לנו עדיין אפשרות לקיים את ציווי של הקב”ה: בא אתה
ואשתך ובניך וכל אשר לך אל התיבה…

 

כי יש לנו בכל רגע ורגע ממש את כל הכוחות והיכולות לדבק את רצונותינו
מחשבתינו ולבנו עד ל’עתיק יומין’, ו’אריך אנפין’, ו’אבא’ ו’אמא’, ו’קוב”ה’
ו’שכינתיה’… שכל אלו הם בסוד הגילויים הנפלאים של קוץ הי’
ואות הי’ והה’ והו’ והה’ אחרונה של שם ההוי”ה
ברוך הוא וברוך שמו… שכל זה הם בסוד הגילויים הנפלאים והנוראים של ‘אדם הקדמון’
ו’עולם האצילות’… ומשם להמשיך אור נפלא ונערב עד לעולם ה’בריאה’
וה’יצירה’ וה’עשייה’….

 

כי יש בכוח רצונותינו ומחשבתינו וכוונתינו לדבק את עצמנו
בכל עת ורגע לכוחות הנעלים והרוחניים הללו, עד שכל אלו יאירו עלינו, גם בתוך מיצר
הגלות ובלבול הדעת הגדול של המים הזידונים של מי המבול השוצפים וקוצפים, גם בקרירות
עצומה וגם ברתיחות נורא, של תאוות ומידות רעות… וגם בתוך כל מצב התגברות המים
הזידונים הללו, שמאיימים עלינו בכל צד ומצידי צדדים… ועומדים, חלילה, לטבוע
אותנו ואת נשותינו ואת בנינו ובנותינו וכל רכושנו… ולהפוך אותנו, חלילה, לעבד
עבדים נרצעים לתאוות עולם הזה והבליו… ולפרק אותנו, חלילה, לגמרי מכל זיק
רוחני… ולקלקל לנו, חלילה, את כל ההצלחות האמיתיות של לימוד התורה וקיום המצוות
ב’סור מרע’ ו’עשה טוב’, ושל ה’שלום-בית’, וחינוך צאצאינו, והרווחת פרנסתינו,
ומילוי כל מאווינו לטובה… בכל זאת, עדיין עדיין יש בכוחינו להמשיך עלינו אור
נפלא ונערב, מכל השורשים הרוחניים שלנו, לתוך כל המציאות של כל חלקי ה’יחידה’
וה’חיה’ וה’נשמה’ וה’רוח’ וה’נפש’, גם עד לחלקי ה’נפש
הבהמית’, ואפילו גם עד למציאות ה’גוף הגשמי’ והחומרי של כל אחד מאתנו,
ולחזק בתוכינו את אור הגעגועים של התענוגים הרוחניים הדקים והנעלמים…
עד לגילוי הרצונות החזקים והכיסופים העזים… יחד עם המחשבות
הקדושות… ויחד עם הכוונות הטהורות… ומשם לגילויי הדיבורים הנכונים…
עד לכדי להרבות גם בעשיית כל המעשים הטובים…

 

כי צורת האותיות והתיבות החיצוניות המתגלים מול עינינו, גם
בלימוד תיבות התורה וגם בתיבות התפלה הרי שהחיצוניות של האותיות
וצורתם, כולם, המה רמזים לגילויי אורו יתברך של מידת מלכותו יתברך,
כפי שזה בא לידי ביטוי וגילוי כאן בעולם העשייה… וצריכים אנחנו להאמין
באמונה שלמה שמאחורי הצורות החיצוניות של כל האותיות והתיבות הללו מסתתרים
ונעלמים בדרך פלאי, נפלא ונורא, רשמים ואורות נסתרים של ‘עולמות’ שלמים,
מתוך עולם ה’יצירה’, שבו המלאכים הקדושים… וביתר עמקות, מסתתרים ונעלמים
שם בתוך חיצוניות צורת האותיות והתיבות גם רשמים ואורות נעלמים ונסתרים של ‘נשמות’
מתוך עולם ‘כסא הכבוד’ ששם שורש נשמות ישראל, אשר ב’עולם הבריאה’ שרשם…
ומעל כולם, מסתתרים ונעלמים בתוך כל החיצוניות של צירופי האותיות והתיבות
גם רשמים ואורות נעלמים מתוך גילויי ה’אלוקות’ של הגילויים הנפלאים
והנסתרים של ‘עולם האצילות’…

 

וזה כל תפקידנו, להיכנס תמיד לפני ולפנים של צירופי האותיות
והתיבות הללו, בכדי להציל את עצמנו ונשותינו ובנינו ובנותינו וכל אשר לנו…

 

וגם אם אנחנו בעניינו רחוקים מאוד מלהבין ומלהשיג שורש
עניינם ורום ערכם וסודם של כלל האורות הרוחניים הללו, הרי שבכל זאת – זאת האמת!
שמאחורי כל לבוש ולבוש של כל גוף גשמי שלנו, מסתתרים להם, אצל כל אחד ואחד, גם
אורות רוחניים ונפלאים של כלל כל העולמות הרוחניים הללו… ולכן יש כוח ברצונותינו
ומחשבתינו וכוונתינו לדבק עצמנו שוב בכל עת ורגע לשרשם…

 

והעצה היעוצה להצליח בכך תמיד, מגלה לנו רבנו הקדוש רבי
נחמן מברסלב, בספרו ליקוטי מהר”ן
(חלק א’ תורה ט’ ותורה קי”ב) שכל זה תלוי ועומד עד כמה נצליח לדבק עצמנו לאמור ולהוציא מתוך
פינו את אותם צירופי האותיות והתיבות, אך ורק מתוך הרגשה של ‘אמת’ ‘ישרות’ ‘תמימות’
ו’פשיטות’… שכל אותם האותיות שאנחנו מוצאים מתוך פינו בשעת עסק לימוד התורה
ובשעת עסק עבודת התפלה יבקעו מתוכנו אך ורק מתוך הרגשת ‘אמת’ ‘ישרות’ ‘תמימות’
ו’פשיטות’…

 

כי על אף שבוודאי צריכים אנחנו לזכות להגיע למצב של ‘אהבה’
ו’יראה’. ולומר ולהוציא את כל צירופי האותיות והתיבות הללו גם מתוך ‘נחת’ ו’שמחה’,
‘יישוב הדעת’ ו’מחשבות טהורות’, ‘כוונות נעלות’ ו’חיות’ ו’התעוררות הלב’… אבל עיקר
העיקרים שהבורא כל עולמים רוצה מאתנו בכל עת ובכל רגע היא: שאנחנו נאיר ב’אור’
ו’זוהר’ את כל תיבה ותיבה, בסוד הכתוב:

 

“צוהר תעשה לתיבה”…

 

תאיר! תזהיר! ותצהיר! – את כל
צירופי אותיותך ותיבותיך..

 

ובמה?

 

רק עם מידת האמת שבך, ובאיזה
מדרגה נמוכה שהיא..

 

לומר את האותיות ואת התיבות אך
ורק מתוך הרגשת ‘תמימות’ ו’פשיטות’ והבנת הנאמר, בתכלית ה’פשטות’, וה’ישרות’…

 

כי באותו הרגע שנצליח לזהות, אפילו ממרחקים, את אור האמת של
הבורא כל עולמים, מיד נתחיל למשוך את עצמנו ברצונות וכיסופים וגעגועים
להידבק לאמת הנפלאה הזאת שזיהינו אותה ממרחקים… וגם אם אין בכוחינו עדיין להימשך
אל אותה האמת, ועדיין אנחנו מעורבבים עם הרבה פניות ושקרים, עם כל זה נעשה כל מאמץ
להסתכל שוב ושוב אל אותה נקודת אמת המאירה לנו ממרחקים… וגם כאשר נעלם
מאתנו לגמרי כל נקודת אור של אמת, ואנחנו מסובבים לגמרי לגמרי עם מחשבות שקריות
ופניות וגאווה וגסות הרוח… עם כל זה נעשה כל מאמץ רק לרצות לגלות את האמת…

 

כי עיקר עבודתינו היא, לגלות תמיד כסדרן את דעתינו לעצמנו, ולפני
הריבון כל העולמים, מתוך ‘הודאה על האמת’ ומתוך הרגשת ‘ישרות’ ו’פשטות’ ו’אמת’:

 

אנא ממך! קרבנו אליך. אנא ממך!
עזור נא לי. הושיעה נא אותי. אין לי מבלעדיך מי שיעזור לי. תן לי את בקשתי. תן לי
את הכח להימשך אל האמת שהיא עדיין רחוקה ממני. תן לי את הכוח להתסכל על האמת שהיא
עדיין רחוקה ממני. תן לי את הכוח לחפש תמיד את האמת שמסתתרת עדיין ממני…

 

כאשר נזכה ואכן נברח וניכנס תמיד לתוך ‘תיבת נח’ זו, בכוח
זה אנחנו גורמים שהאמת האמיתי של אורו יתברך בעצמו תתחיל להשתוקק ולהתגעגע בכלות
הנפש ממש להידבק גם בנו…

 

כי כל זה בסוד הפסוק: “ואל אמה תכלנה מלמעלה”…
כי כאשר תצליח להוציא את כל צירופי האותיות והתיבות בפיך עם כל החום שבהם ועם כל
הלחות שבהם (שזה מרומז בתיבת אמ”ה = א’ש מ’ים ה’
מוצאות הפה…) אזי תראה שגם מלעמלה תתקיים: ‘תכלנה’… מלשון: “ותכל
נפש דוד”… כי יתעורר, כביכול, אצל השם יתברך בעצמו, כליון הנפש ממש
להיות עמך אצלך איתך… וכל זה מחמת שהצלחת לומר את האותיות והתיבות מתוך ‘ישרות’ ‘פשטות’
ו’אמת’ – באיזה מדרגה נמוכה שהיא… ובכך משכת עליך את החותם אמת של חותמו של
הקב”ה, להאיר עליך אור נפלא ונערב, שזה יגרום להצילך מכל בלבול הדעת של מי
המבול המבלבל את העולם כולו…

 

אשרינו! מה טוב חלקינו! ומה נעים גורלינו! אשרינו שיודעים
אנחנו, כבר עכשיו, גם בתוקף המבול היורד על הארץ ולדרים עליהם, מהסוד העצום של הצלת
‘תיבת נח’ שבכל דור ודור… ויהי רצון שנברח לשם בכל עת מצוא, ונציל את עצמינו, ואת
כל אשר לנו, מכל מימי המים הזידונים, ולזכות להידבק בחי החיים, לראות בקרוב בהגלות
אורו של מלך המשיח אשר יאיר באורו את אור השם יתברך על כל העולם כולו.

כתיבת תגובה