פניני 'באר בשדה' פרשת משפטים שקלים ה'תשע"ב

שובבי"ם. לעולם יהא אדם! שלום בית!

שובו בנים שובבי"ם

ערב שבת פרשת משפטים – שקלים

שבת מברכים חודש אדר – ה'תשע"ב

 

פנינים
מתוך 'באר בשדה'

לקראת
שבת פרשת משפטים-שקלים

 

בשבוע
זה מסתיימים בכל שנה, רגילה, ששת השבועות של ה'שובבי"ם'… השבועות בהם מסוגל
ביותר לעורר את הכוחות הרוחניים של תיקון הירידה למצרים… כפי הבירורים השייכים
לשנה הזאת שנת ה'תשע"ב…

 

בפרשת
השבוע אנחנו כבר קוראים את דיני העבד עברי והאמה העבריה… שעל פי פנימיות, הכוונה
היא שזה סובב על כל נפש ונפש מישראל שנמכר בעוונותיו להיות עבד ואמה, והתורה מציינת
את הפסוק הנודע:

 

"ובשנה
השביעית יצא לחופשי חינם"…

 

שכל זה
מגלה לנו רבנו האר"י הקדוש בא לעורר כל נפש ונפש, של כל אחד ואחת מבני
ובנות ישראל, שיש סוף וקץ לכל צרותיו…

 

כי יש
זמן שבו מכריזים:

 

"יצא
לחופשי חינם"…

 

*  *  *

 

והנה,
הפלא ופלא להתבונן היטב בכל אריכות פסוקי פרשת השבוע – פרשת משפטים.

 

חכמינו
באו והסבירו לנו מיד על האות הראשונה של פרשת משפטים על הפסוק
(כא'
א'):

 

"ואלה
המשפטים" – ו' מוסיף, לומר שגם פרשה זו נמסרה למשה מסיני

(רש"י ומקורו במכילתא ובבראשית רבה יב' ג' ושמות רבה
א' ב' ועוד)
.

 

והנה,
כאשר נתבונן היטב בפסוקי הפרשה – שהיא כעין תחנת ביניים של פרשיות שהם מלאים עם
מצוות מעשיות, בין תיאורי מעמד הר סיני שבפרשת יתרו להמשך תיאורי מעמד הר סיני
בפרשה שלנו מפרק כד' – הרי נראה ששמונים ושש הפסוקים הבאים, שבו כלולים עשרים
ושלוש מצוות עשה ושלושים מצוות לא תעשה… כמעט כולם, הכול כאשר לכל מדבר אך
ורק בעניינים שבין אדם-לחברו:

 

דיני
מכירת אדם שגנב ואין לו מה לשלם ולהתנהג אתו כאדון ולא כעבד…

 

וכן
כך מכירת בתו הענייה המרודה שאין לאביה אפי' בגד במה להתכסות, וזאת בעיקר על מנת
שתוכל להתחתן כבת טובים, לאדון או לבנו, וכמשפט כל בנות ישראל יעשה לה
(ועיין
היטב בדבריו המאלפים של הרש"ר הירש ודפח"ח).

 

נזקי
האדם.

 

נזקי
ממונו.

 

ארבעה
אבות נזיקין.

 

תשלומי
נזק צער ריפוי שבת בושת.

 

תשלומי
כפל וארבעה וחמשה.

 

ד'
שומרים.

 

זהירות
בהונאת הגר יתום ואלמנה.

 

הלוואה
ומשכון.

 

מידות
טובות וישרות, והכרת הטוב…

 

הבא
נזכור, שחכמינו הרי גילו לנו, על ידי הדרשה של האות ו' של 'ואלה המשפטים', שכל
פרטי פרשה זו נאמרה כ'שיעור כללי', בזמן סעודה שלישית, ביום השבת של מתן
התורה… וזאת כאשר עדיין הרושם העז מזמן הארה הגדולה של זמן 'סעודת'
השחרית של שבת קודש, למרגלות הר סיני, מהדהד עדיין באוזני כל ישראל…

 

ועלינו
לזכור, שגם כל המעמד של מעמד הר סיני, שמסופרת באריכות בפרשת יתרו, כאשר כולם היו
רועדים ונרעשים מכל המעמד הנורא והנפלא, הרי בסופו של דבר, שורה התחתונה,
מה בכל זאת שמעו אז בני ובנות ישראל:

 

לעולם
יהא אדם!

 

זאת
התורה אדם!

 

די
ערשטע זאך זיי א מענטש!

 

כי כאשר
תתבונן היטב בפרטי כל העשרת הדברות, מה תמצא בהם? – להיות אדם ישר והגון וסור מרע,
שלא עושה נזק לשום בריה מסביבו, לא בגוף ולא בנפש ולא בממון, וגם לא באמצעות חמדת
הלב…

 

אנוכי
ד'!…

 

לא
יהיה  לך!…

 

שמור
את יום השבת!…

 

לא
תשא!…

 

כבד
את אביך ואמך!…

 

לא
תרצח!…

 

לא
תנאף!…

 

לא
תגנב!…

 

לא
תענה!…

 

לא
תחמוד!…

 

לפעמים,
קל לחשוב על כל הקשור להיות טוב וישר בעניינים של בין אדם-לחברו כשזה נוגע לאדם
שאנחנו לא מכירים אותו… שלא נמצאים אתו בדרך כלל בקרבת מקום… אותו יותר קל
לאהוב! עליו יותר קל לחשוב להיות אתו טוב וישר…

 

אבל
האמת היא, שעיקר הניסיון בכל מה שקשור להיות טוב וישר בעניינים של בין אדם-לחברו,
שזה דווקא להיות טוב וישר גם עם כל אלו שאנחנו באים אתם במגע יום-יום…
ובמיוחד עם כל אלו שאנחנו כרתנו ברית שותפות אתם… שהם הרי בני המשפחה הקרובים
ביותר לכל אחד ואחת מאתנו! שם, שם עיקר הניסיון… להיות 'מענטש'! להיות
בן-אדם!…

 

שם עיקר
הגדלות להיות זהיר בכל הקשור בעניינים של בין-אדם-לחברו, שזה הרי תמצית מעמד הר
סיני… תמצית כל פרשת השבוע, פרשת המשפטים, הפרשה שמסיימת, כאמור, בדרך כלל ברוב
השנים, את שבועות השובבי"ם, הפרשה שמכינה אותנו, בדרך כלל ברוב השנים, לאורות
הגדולים של ימי הפורים…

 

*  *  *

 

כל זה
ייתן לנו הבנה נכונה לאותה הדרכה מעניינת, שנתן אחד מגדולי זקני וחשובי ברסלב
באומן, ר' שמשון ברסקי, לחתן ביום חופתו, ששאלו מה היא הכוונה העיקרית
שצריך לכוון כאשר מתעטף זה עתה בפעם הראשונה בטליתו החדש… ואמר לו ר' שמשון:

 

עיקר
כוונתך הראשונה שצריכה כעת להיות, היא להשגיח לא לזרוק את הד' כנפות של הציציות בפרצופם
של העומדים סביבך…

 

ובכך
יאיר לנו גם שבעתיים אותה פירוש מבריק, ששמענו מהרב החסיד הישיש ר' לוי יצחק
בנדר זצ"ל, על המאמר חז"ל המפורסם:

 

"משביעים
את האדם לפני ירידת נשמתו לעולם הזה שיהיה צדיק ואל יהיה רשע"…

 

ודייק
ר' לוי יצחק בנדר ז"ל: למה הוכפל השבועה – הרי שבועה חמורה כל כך שרק ב'לא
תשא' רעד כל העולם כולו… ומה לא טוב בשבועה שיהיה צדיק וממילא לא יהיה רשע?

 

אלא,
היה מסביר, בהברקה שנונה, ר' לוי יצחק:

 

שני
שבועות נפרדות יש כאן… אחת: שיהיה צדיק! והשני: אל תהיה רשע עם הצדיקות שלך!

 

וכלשונו
הזהב:

 

דיין
צדקות זאל נישט נעמען ביי איהר קיין טרערן!…
(היזהר
והישמר שהצדיקות שלך לא יוציא מאשתך דמעות!…)

 

כמה היה
רגיל ר' לוי יצחק בנדר ז"ל לשבח את סבי מורי ר' שמואל שפירא
זצ"ל, על שהצליח להשכיל להיות גם צדיק וגם רחמן!…

 

*  *  *

 

כי האמת
היא, שגם כל השלום-בית של האדם תלוי ועומד בעיקר על אדני ה'מענטש'לאכקייט…
(= להיות בן-אדם…) על כל מה שקשור בעניינים
של בין אדם-לחברו…

 

כי כמעט
עיקר הציר שעליו סובב כל השלום-בית של כל אחד ואחד מאתנו היא להיות 'מענטש', להיות
בן-אדם, שזה יביא אותו לידי הכרה שהוא פשוט צריך להיות כל הזמן קשוב ושומע…
מקשיב מעודד ומנחם בכל עת צר ומצוק…

 

להיות
מוכן לשמוע מאשתו: שקשה עליה המטלות של החיים…

 

גם לא
לנסות לגמד לה את הקושי, חלילה, רק להסכים איתה… להקשיב לה…

 

תפקידנו,
לנסות לעודד את רוחה ולומר לה פעם אחר פעם: את חזקה! ואת תצליחי להתמודד עם הקושי
של החיים!

 

כי
לעולם אסור לנו לנסות לגמד את הקושי, גם כאשר זה מתנגד לשלוות הנפש של הבעל… כי
הוא הרי בוודאי רוצה לשמוע שטוב לה לאשתו, כי אחרת הוא כאילו מעל בתפקידו, ואין
הוא הגבר האידיאלי… כי הרי אשתו מסתובבת ממורמרת סביבו…

 

אבל
עליו לדעת שהתפקיד שלו היא: להיות 'מענטש'… להיות בן-אדם, ולהביא את עצמו למקום
של להבין את נפשה ואת לבה, להבין שכל אישה צריכה את בעלה שהוא יהיה בעיניה כמו
ה'כותל-מערבי'… שאפשר ליד הקיר הזה גם לשפוך את הלב והנפש, וגם לסמוך את עצמו על
קיר הכותל…

 

כן, כך
גם האישה צריכה להרגיש, שבעלה בשבילה כ'כותל מערבי'… ועליו להקשיב… להקשיב…
ולהמשיך להקשיב…

 

הקשבה
אמיתית… הקשבה של השתתפות בצער… של השתתפות בקושי…

 

על הבעל
מוטלת התפקיד לתת לאשתו את התחושה שהיא יכולה לסמוך עליך… ואת התחושה הזאת היא
תקבל 'רק' כאשר יצליח לומר לה מידי פעם:

 

וואו!
איך יש לך כאלה כוחות… אני כבר מזמן הייתי מתמוטט!…

 

וכאשר
שומר האדם על כל העניינים של הבין-אדם-לחברו, במיוחד בכל הקשור לענייני השלום-בית
שלו, שכל כולו מושתת על הערכים של ה'בין אדם לחבירו' – הרי דווקא בכך מובטח לו
דורות ישרים ומבורכים… שרק זה מבטיח את הנצחת האמונה במעמד הר סיני לדורות עולם!

 

 

א
ליכטיגער שבת

 

משפטים
– שקלים – מברכים חודש אדר

 

מוטה

 

כתיבת תגובה