מהירות פריחת הזמן זה תקווה והנחמה בגלות הכללי והפרטי
יום
ה' לסדר מסעי בני ישראל ה'תשע"א
פניני
באר בשדה
פרשת
מסעי ה'תשע"א
שנייה
רודפת שנייה… דקה רודפת דקה… שעה רודפת שעה… יום רודף יום… שבוע רודף שבוע…
וחודש רודף חודש… ושנה רודפת שנה…
כן,
ידידי, התבונן היטב בדבר הפלאי הזה שנקרא ז מ ן . . . אתה תתחיל להיכנס להרגשה
הנפלאה הזאת ולחוש היטב איך הזמן חולף ועובר מהר…
אני
מתאר לעצמי שכשאתה נמצא בתוך ים הצרות, הרוחניות והגשמיות, העוברים עליך, הרי שהזמן
כאילו עמד מלכת… וגם זמן קצר יכול להיות נדמה לפעמים כאילו היה זה זמן הרבה… ואז
הניסיון הרבה יותר קשה ומסובך…
אבל
דע לך, ידידי, והאמן, שזה רק כ א י ל ו . . .
לכן,
אחת העצות על כך, ללמוד הרבה את המאמרים, מהצדיקים שבכל הדורות, המדברים על עניין מהירות
הזמן… ואיך שהזמן הוא גם בריאה… והיא בריאה פלאית שהיא זזה כל הזמן…
ואין
דקה שדומה לחברתה בשום צד ועניין… על אף שבלי להתבונן הרי כל דקה נראה אותו דבר…
אבל באמת, הכול הוא דמיון פורח…
ועל
זה נאמר: 'ימינו כצל'… והמדרש אומר: 'לא כצלו של אילן… ולא כצילו של
עוף הפורח… אלא כצלו של דבורה הפורחת שיש לה כנפיים ואינה עושה צל'…
עמוד
והתבונן בדברים הללו, וזה יהיה לך כלי עזר נפלאה להתגבר על הקשיים העצומים העוברים
עליך כעת בצר ומצוק…
למד
כמה שיותר את הנאמר בדברי הצדיקים… עיין נא בעיון רב, הדק היטב היטב הדק… בדברי
רבנו הקדוש והנורא על עניין פריחת הזמן… (בליקו"מ ח"ב תורה ס'…
כמו כן בדבריו, העמוקים מיני ים, שם בתורה עט'… וכמו כן בדבריו הנפלאים של מוהרנ"ת
בליקוטי הלכות, הלכות ראש השנה הלכה ה' ובהלכות מילה הלכה ד').
ידידי,
חשבתי לעצמי, שאולי, כל זה גם יכול לשמש איזה הסבר כל שהוא, ולהבין במקצת מה הפרשה
של השבוע – פרשת מסעי – רוצה לספר לנו, כאשר היא כותבת באריכות ובהרחבה גדולה כל
כך על פירוט מקומות נסיעותיהם של מסע בני ישראל במדבר במשך ארבעים שנות נדודיהם מזמן
יציאתם ממצרים עד כניסתם לארץ… מה המטרה של כל החמישים פסוקים של תחילת פרשת מסעי?!..
מה יש לנו היום מזה שיש לנו רשימה ארוכה של כל ה'ויסעו' 'ויחנו' הזה… וכבר עמדו
על כך הרבה מאוד ממפרשי המקרא ונתנו הרבה טעמים לדבר… עיין היטב רש"י רמב"ן
רמב"ם…
וכבר
דיברנו בפרשיות הקודמים על הכלל הידוע ש'הקריאה מעוררת את הזמן'…
ויש,
אם כן בוודאי, השגחה פרטית ושייכות הדוקה בין הקריאה לבין הזמן שבו קוראים את הפרשה…
על פי זה יתמה כל מעיין על כך, מהו השייכות של פרשת מסעי זה לימים הללו שהם ימי
האבלות על חורבן הבית וגלות ישראל…
אבל
לאור דברינו שמהירות הזמן ופריחת הזמן זה התקווה הגדולה והחזקה לעבור את כל ה'משבריך'…
ואת כל ה'גליך'.. ש'עלי עברו'… כי ברגע שמבינים שיש עניין של למעלה מן הזמן… ומבינים
הדק היטב היטב הדק שהכול פורח במהירות הבזק… זה נותן קצת כוח ותוקף לסבול את המרירות…
כי הרי ממילא זה עובר מהר… הנה אני כאן והנה
אני שם… הנה אני כאן והנה אני שם…
ומתוך
זה נבין היטב, שדייקא עכשיו, בזמנים של האבלות של ימי בין-המצרים, כאשר מתיישבים לבכות
ולקונן על החורבן, דייקא עכשיו באים כל החמישים הפסוקים הראשונים של הפרשה לעודד ולחזק
לב כל איש, ולומר לו: הנה לך רשימה מפורטת של כל מסעי בני ישראל במשך כל הארבעים שנות נדודיהם במדבר הנורא והגדול נחש שרף ועקרב… הנה
קח לך רשימה מפורטת… הרי לפניך איך שכל הארבעים שנה מקופלים בתוך 50 פסוקים…
תתבונן
בכך… סך הכל 50 פסוקים… סך הכל כמה שורות
בספר התורה…
ובתוך
הכמה שורות הללו מקופלים כל הסיפורים הנפלאים והנוראים של: יציאת מצרים… קריעת
ים סוף… הורדת המן… מתן תורה… שילוח מרגלים… פרשת קורח… ארבעים שנות גלות
ונדודיהם במדבר… מלחמות עמלק פעמיים… מלחמות סיחון ועוג… מלחמת בלק ובלעם ומדין…
וואו…
כמה מאורעות… כמה דברים גדולים, חיובים ושליליים, וכל זה רק ברשימה קצרה כל כך של
50 פסוקים…
כן,
להודיע ולפרסם ולחדד לעיני כל, איך שכל הזמן הזה פורח במהירות הבזק… ואין שום
זמן כלל…
ולכן,
גם עתה, כאשר הינכם עדיין בתוך הגלות הארוכה, אשר נדמה שאין לה סוף… ואתם בני ישראל
יושבים ומבכים מרה את הגלות והחורבן… אבל דעו לכם: שהזמן פורח וטס ורץ במהירות…
ולכן: החזיקו מעמד!!!… כי בוא יבוא יום גאולתכם…
ידידי,
הוא אשר דיברתי אליך:
חדד
לך בכל עת את המחשבות והזיכרונות על עניין זה של מהירות הזמן… בתוך כל הצר ומצור
ומצוק שעובר עליך בין כל סוגי מחיצות הברזל של צרות רבות וייסורים קשים גשמיים
ורוחניים כאחד, זכור תזכור שהכול עובר במהירות…
עמוד
והתבונן איך שכבר עברו עליך, במהירות עצומה, כהנה וכהנה, בכל ימי חיי שנותיך, מיום
עמדך על דעתך ועד עצם היום הזה…
ולכן,
תבין מיד איך שגם שאר הימים אשר עוד לפניך יעברו מהר מהר… והנה הנה כבר נתראה כולנו
יחד במהרה מחוץ לכל סוגי הצער והייסורים הרוחניים והגשמיים הללו….
ובינתיים,
כל ים שאתה עדיין שם, כל יום שעדיין הינך תחת ה'ויחנו' הגדול שלך… קבל הכול באהבה
ובחיבה…
תערוך
לפניך כל יום חשבון הנפש, על מה אתה צריך לשפר מעשיך והשקפותיך…
תשתדל
גם להתחנן לפני השם יתברך שייתן לך עצה טובה איך לגרום לשנות מהרה את כל מה שאתה
צריך לשנות בכל תחום ותחום של חייך הרוחניים והגשמיים...
תתפלל
מעמקי הלב, בכל ימי שבתך בתוך כל הצער ובלבול הדעת שעובר עליך, שברגע שאתה יוצא משם
ואתה חוזר לחיות חיים טובים ומתוקים רוחניים וגשמיים כאחד, שיהיו כל מחשבותיך תמיד
רק איך לגרום נחת רוח לאביך שבשמים… מעתה ועד עולם…
כן,
ידידי, כבר דיברנו על כך, שהשם יתברך מתנהג עם כל אדם באופן של מידה כנגד מידה… ולכן השתדל תמיד
להתבונן מהו המידה כנגד מידה בכל מה שעובר עליך, ושם תקבל על עצמך לשנות, ולו במעט,
את מעשיך דיבורך ומחשבותיך, ואז תראה איך שבדיוק כך גם יושפע עליך שפע רחמים ממרומים
להוציא אותך מן המצר ומן הגלות וממחיצות הברזל שאתה שרוי שם…
כמה
שתצליח לשנות מעשיך דיבורך ומחשבותיך באותם המקומות והעניינים הצריכים חיזוק אצלך…
כך גם יושפע עליך רחמי שמים לתת לך כוח לעמוד בגלות הקשה שעובר עליך…
אני
מאמין בכוחך… אני מעריך אותך… ואני יודע שיש לך את הכוחות לגרום להשי"ת את
הנחת רוח הזה… ואז טוב לך כל הימים…
במיוחד
נאמרים הדברים בכל הנוגע בעניינים שבין אדם לחברו, ובפרט בכל הנוגע בכל העניינים
שבין איש לאשתו ובין אב לכל בני ביתו, ובין כל אדם לבין אביו ואמו, אחיו ואחיותיו,
שכניו ושותפיו, כי אנחנו יודעים על פי הקבלה, שכל הסובב את כל אדם ואדם, הם הם
חלקי השכינה הקדושה המלובשת בעולם הזה, שכולנו צריכים לתקן ולהעלות במשך כל ימי חיינו
כאן בעולם השפל והנבזה, ובמיוחד כאשר
מדובר על האשה של כל אדם, שהיא ביתר שאת וביתר עוז החלק הפרטי של השכינה של כל אדם
ואדם…
וכל
אחד ואחד צריך לראות לאוקמה שכינתא מעפרה… כל אחד צריך לראות לייחד שכינתא עם קודשא בריך הוא… כל אחד צריך להשתדל להוציא את השכינה מהגלות…
ומבואר
בספרים, שכשהאדם מתנהג עם אשתו על פי התורה, ומשמחה ומפייסה, וגורם לה נחת רוח, זה
נקרא לאוקמא שכינתא מעפרה… זה נקרא להוציא חלקי השכינה השייכים לנשמתו מהגלות הקשה
שלה…
ולכן
דייקא בימים אלו, שכלל ישראל בוכה ומבכה את החורבן והצער של השכינה… צריך לעסוק בזה
ביתר שאת וביתר עוז… ויהי רצון שבקרוב
נתבשר כולנו בשורות טובות ישועות ונחמות…
א
ליכטיגער שבת
מוטה