פניני 'באר בשדה' פרשת חיי שרה ה'תשע"ב

ערב
שבת פרשת חיי שרה ה'תשע"ב

 

פנינים מתוך באר בשדה

לקראת שבת פרשת חיי שרה

 

בפרשת השבוע קיימים 2 סיפורים עיקריים בכל אורך הפרשה.
תחילה על פטירתה של שרה אמנו עליה השלום ולאחר מכן על השתדלותו של אברהם אבינו
להשיא את בנו יצחק לאישה הגונה…

 

בואו יחד נתבונן עד כמה התורה רוצה מאתנו ללמוד מדרכיו
של אברהם גם בימינו אנו… להוציא מכל הסיפורים הללו משפטי אמת והנהגות ישרות
באופן שנזכה גם כהיום הזה להידבק לאבינו שבשמים בדרכיו ומעשיו של אבינו אברהם מתוך
אמונה תמימה חזקה וברורה…

 

התורה מספרת לנו, שמיד אחרי סיפור עקידת יצחק,
ובעקבותיו, נפטרה שרה אמנו עליה השלום בחברון. ואברהם, כשבא מבאר שבע לספוד לשרה
ולבכותה, מיד קם לעשות מעשה ולמצוא חלקת קבור מכובד בשבילה:

 

'וידבר אל בני חת לאמור גר ותושב אנוכי עמכם תנו
לי אחוזת קבר … שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צוחר ויתן לי את מערת המכפלה … בכסף
מלא יתננה לי … וישקול אברהם לעפרן את הכסף … ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר
… ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו'
(כג' ג'-כ')

 

על אף שכבר עבר והתנסה אברהם אבינו בכל העשר ניסיונות,
והיה מקום לחשוב שאחרי מעשה העקידה, הקשה שבניסיונות, זהו, עד כאן, ומכאן ואילך
כבר יבואו חיים שלווים מתוקים ומאושרים…

 

מספרת לנו התורה גדולתו ורום מעלתו של אברהם אבינו עליו
השלום, שמיד בחזרתו מניסיון העקידה וההבטחות הנעלות שקיבל בעקבות עמידתו
האיתנה  בניסיון העקידה, עם כל זה, היה
צריך אברהם עדיין להתחזק מאוד במצוות 'היה תמים' ולקיים שוב את ה'תמים
תהיה עם אלוקיך' – כי מיד אחרי העקידה נפטרה עליו שרה אמנו, אשתו הצדקת…

 

ואף גם זאת, עוד סיבבו מן השמים, שהוא לא יהיה לצידה
באותם רגעים נעלים אחרונים עלי אדמות… הוא בבאר שבע והיא בחברון…

 

והנה, גם כאשר הוא כבר בא לבכותה ולספוד אותה, אבל מיד
מבין שצריך להפסיק לבכות ולהספיד כי צריך לעשות למעשה ולטפל בקבורתה: 'ויקם
אברהם מעל פני מתו'…

 

כן: 'ויקם אברהם', אין ברירה, אין מי שיעשה את
העבודה בשבילו… אין לו את הפריבילגיה להתייפח בבכי והספד ואנשי הגמחי"ם
למיניהם יעשו את העבודה בשבילו…

 

אברהם עובר כאן מסכת שלימה של ייסורים… ניצול לרעה…
והתמודדות קשה מנשוא…

 

וכל זה, לא לשכוח, כאשר מתו מוטל לפניו…

 

ואין לאל ידו לקבל, בקלות, אפילו פיסת קרקע…

 

וגם לא נשכח, שבעצם, קרקע זו גם היא שייכת כולו לו
ולדורות אחריו…

 

ולא רק פיסת קרקע בכדי לגור שם ולהתרבות על פני הארץ…
לא יתנו לו בקלות, אלא אפילו אחוזת קבר… לא, גם זה לא תקבל בקלות… כסף מלא תשלם…

 

ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר… יותר מ- 16 קילו כסף
צרוף… תעביר לידיו של עפרון הרע עין…

 

ואברהם – שותק, דומיה, מקבל באהבה, 'היה תמים'… 'תמים
תהיה'…

 

עד כדי כך, שהשטן בכבודו ובעצמו, עומד מרהיב ומשתומם וכה
דבריו:

 

רבונו של עולם! שיטתי בכל העולם כולו ולא מצאתי
נאמן כעבדך אברהם, שאמרת לו
(בראשית
יג' יז'):
'קום התהלך בארץ
לארכה ולרחבה כי לך אתננה'
(ועיי"ש
היטב בדברי הרמב"ן והאורח חיים הקדוש על פי בבא בתרא דף קכ.)
– ואפילו הכי, בשעה שלא מצא מקום לקבור את שרה
עד שקנה בד' מאות שקל כסף – לא הרהר אחר מידותיך…
(בבא בתרא טו:)

 

והנה, מיד אחרי קבורתה של שרה אמנו עליה השלום נכנס
אברהם לפעילות שתדלנית למצוא את האישה ההוגנת ליצחק בנו.

 

הרבה מאוד אפשר ללמוד מ-67 הפסוקים (לפלא לציין שזה כמניין אלו"ל…
כדלהלן)
המרכיבים את הפרק שלפנינו,
המספרת באריכות גדולה ועצומה על כל פרטי הפרטים של השידוך הראשון בעם היהודי,
השידוך של יצחק בנו של אברהם עם רבקה אמנו עליה השלום, שהוציאו אותה זה עתה מבית
בתואל ולבן הארמי – כשושנה בין החוחים.

 

בואו יחד נתבונן גם כאן, לימוד לדורות, על כל עניין חיפוש
השידוך המתאים והשכנת השלום-בית – בבית כל אחד ואחד גם כהיום… כי הרי התורה
תורת חיים, והיא באה ללמד אותנו דרכים ונתיבות חכמה איך לחיות מאושרים לכל אורך
הדורות.

 

חז"ל כבר לימדו אותנו: שהקורא פסוק בזמנו מביא
טובה לעולם… ולימוד ענייני מציאת הזיווג והשכנת שלום-בית בשבוע זה – פרשת
השבוע פרשת חיי שרה – הרי זה פסוק בזמנו… שבכוחו להביא את הטובה לעולם…

 

לימוד הדברים הבאים, כשלעצמם, במיוחד כאשר הלימוד היא
יחד עם הכוונה לשמור ולעשות ולקיים… יש בכוחם להשפיע על האדם סגולה עצומה למצוא
את הזיווג הנכון לו מן השמים… וסגולה עצומה להשכין שלום-בית בביתו…

 

הדברים הללו בנויים על פי מה שגילה רבנו ר' נחמן
מברסלב
(בליקוטי מוהר"ן
ח"א תורה ו' והובאו גם בחלק ב' תורה פב' ותורה פז')
תמצית הדברים שם הוא:

 

דע לך, כי היצר הרע בערמתו… עובד נון סטופ…
מנסה הוא בכל כיוון איך להחליש, להפיל, ולגרום לחוזר בתשובה שלא ימשיך בשום אופן
להתקדם במעלות הקדושה והיראה…

 

ואם מצליח היצר להפיל את האדם מיד למצבי ייאוש
ועצבות, מה טוב! וכשזה לא מצליח לו, הוא לא מתייאש, הוא לא מרים ידיים, הוא
מנסה דווקא להגביה את לבו של החוזר בתשובה ולהפילו לגאווה סרוחה, ובכך הוא
מצליח לדרדר אותו ולהפילו שוב לייאוש ועצבות רוח!…

 

לכן, ידידי, הבט והתבונן היטב בקטעי תוכן הלשונות
שאעתיק לך מתוך דברי רבנו הקדוש ר' נחמן מברסלב, בכדי לדעת להילחם על ידם
במאבק עם היצר הרע בשתי החזיתות גם יחד… בכל אופני המלחמה… גם בחטא הגאווה
וגם בחטא הייאוש…

 

והנה לפניך תוכן דבריו במאמרים הנ"ל:

 

כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד
המקום… לברוח מ'כבוד מלכים'… ולחפוץ רק 'כבוד אלוקים'…

 

ועיקר התשובה: כשישמע בזיונו ידום וישתוק… כי
צריך לדעת לשתוק גם על הביזיונות של הירידות הרוחניות שעובר על האדם… כמו גם על
כל סוגי הביזיונות האחרים, בגשמיות, שעובר על האדם…

 

וצריך גם לדעת איך לבזות את עצמו בזמני עלייה
רוחנית והצלחה גשמית… שלא להיסחף אז להרגשה של 'רום לבב'… ולא לקחת לעצמו
'כבוד מלכים'… רק לדעת להשפיל עצמו, ולהבין, שעדיין הוא רחוק מאוד משלמותו…

 

ולכן, כאשר רוצה האדם ללכת בדרכי התשובה, צריך
שיהיה לו שני בקיאות, היינו 'בקי ברצוא' ו'בקי בשוב'… שהם בסוד הפסוק: 'אם אסק
שמים שם אתה ואציעה שאול הנך'… שהם גם בסוד הפסוק: 'אני לדודי ודודי לי'…
שהר"ת של פסוק זה הוא כידוע סוד כוונות אלו"ל…

 

כי הסוד של אלו"ל זה כאילו ב' מילים:
ל"א באלף, ול"ו בו'… כי דייקא כשהוא יודע תמיד שהוא עדיין ל"א
באלף… גארנישט… עדיין כלום לא… אז הוא יזכה להיות גם ל"ו בו'… להיות
סמוך וקרוב ושייך אליו יתברך…

 

והפירוש הפשוט בכל זה לעובדה ולמעשה בחיי היום
יום: שמי שרוצה לילך בדרכי התשובה, צריך לחגור מותניו שיתחזק עצמו בדרכי ד' תמיד
בין בעליה בין בירידה…

 

היינו, בין כשיזכה לאיזה עלייה, לאיזה מדרגה
גדולה, אף על פי כן אל יעמוד שם… ולא יסתפק עצמו בזה… רק צריך שיהיה בקי בזה
מאוד, לידע ולהאמין שצריך לילך יותר ויותר, שזהו 'בקי ברצוא', 'אם אסק שמים שם
אתה'!…

 

וכן להיפך, שאפילו אם ייפול, חלילה, למקום שייפול,
אפילו בשאול תחתיות, גם כן אל יתייאש עצמו לעולם… ותמיד יחפש ויבקש את ד', ויחזק
עצמו בכל מקום שהוא בכל מה שיוכל, כי גם בשאול תחתיות נמצא השם יתברך, וגם שם
יכולים לדבק עצמו בהשם יתברך – 'ואציעה שאול הנך'…

 

ודע לך ידידי, שרבנו הקדוש ר' נחמן מברסלב מגלה לנו,
שעיקר הקושי של האדם – מהצד הרוחני – במציאת הזיווג או במניעת השלום-בית בביתו, נובע
מפגמי הברית שעבר עליו מעודו ועד היום הזה…

 

ובכדי לתקן את פגמי הברית, צריך לתקן את פגם הדרך…
שזה בסוד הפסוק הנאמר במבול: 'כי השחית כל בשר דרכ"ו על הארץ'…

 

והדר"ך הזאת הוא בסוד הפסוק: 'הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה'… כי הדרך
הזאת כלול מפעמיים בק"י… כי פעמיים בק"י יוצא
בגימטריא דר"ך…

 

כי כל זה סוד העניין של: בקי ברצוא בקי בשוב… בסוד
הפסוק: 'אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך'… ובסוד הפסוק: 'אני
לדודי ודודי לי'… בסוד מה שנאמר בספר הזוהר: 'זכאה מאן דעייל ונפיק'…

 

והנה, הדברים הללו ודאי שמרמזים על עניינים רוחניים
קבליים מאוד… אבל דברי רבנו ר' נחמן נאמרו לכל אדם בכל מקום ובכל מצב… ולכן,
צריך תמיד לחפש את ה'למעשה' של כל הדברים… ובשפת המעשה, תכלית כוונת הדברים בכל
זה, בא להורות, לכל אדם שרוצה לתקן מעשיו, שידע נאמנה, שברגע שהוא רוצה לתקן
מעשיו ולהיכנס מעתה בענייני עבודת השם יתברך, סור מרע ועשה טוב, הרי שיש לפניו דרך
ארוכה… והדרך הזאת היא מלאה בעליות וירידות… וצריך האדם להיות בקי מאוד
לא ליפול לגאווה בשעת העלייה ולא ליפול בייאוש בשעת הירידה….

 

כי כל פגמי הברית באים על האדם או כתוצאה מגאווה
של העלייה… או כתוצאה מייאוש של הירידה…

 

ולכן, צריך להיות בקי מאוד מאוד גם בשעת העלייה וגם בשעת
הירידה, לא ליפול לא לגאווה ולא לייאוש… ואז בכוח הפעמיים בק"י
שזה בגימטריא דר"ך… הוא מתקן את כל פגמי הדרך שהיו עד עכשיו…

 

ומתוך כל זה, בוא ותראה נפלאות, איך שרמזים נפלאים
שזורים בכל הפרשה של שליחת אליעזר עבד אברהם, למצוא את השידוך של יצחק בן אברהם.
התורה מספרת לנו שאברהם אומר לו לאליעזר:

 

'הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם …
ויאמר אלי, ד' אשר התהלכתי לפניו, ישלח מלאכו אתך, והצליח דרכך, ולקחת אשה לבני
ממשפחתי ומבית אבי'
(בראשית
כד' ז' מ')

 

ה'וא י'שלח מ'לאכו ל'פניך

במדרש (פרשה נט' י') אמרו: אמר ר' דוסא הרי זה מלאך מסוים.
ועיין מפרשים שם שזה מלאך מיכאל.
(ועיין גם במדרש פרשה עה ד': אליעזר שהיה עבדו של בית
נזדווגו לו כמה מלאכים…).

 

והנה, אפשר להוסיף גם באופן אחר, והוא, שכוונת ר' דוסא
דווקא לשם הקדוש: הימ"ל, המסוגל מאוד להצלחה, היוצא מר"ת פסוק
זה,
(ואולי
יתפרש בזה היטב הכוונה לביטוי של ר' דוסא הרי זה מלאך 'מסוים', שלכאורה אין ביאור
לתיבת 'מסוים'… ואולי כל זה קשור גם לסוד הגימטריא של מסוי"ם שעולה בדיוק
כמספר: ציו"ן, יוס"ף – שהוא בסוד קדושת הברית, (הימ"ל =
מיל"ה), שמסוגל מאוד להצלחה, במיוחד לכל הקשור למציאת הזיווג ושלום-בית
כדלהלן, ודוק היטב. ועיין היטב בדברי הבן יהוידע ע"ז יט. ובספר טהרת
יו"ט אות מזל. ובלשון חכמים ח"ב סי' ט"ו).

 

והנה, בכוח שם קדוש זה, מבקש אברהם אבינו ע"ה, שיתעורר
נא הכוונות של חודש אלו"ל, המסוגל מאוד למציאת הזיווג, כדלהלן.

 

ולכן תיכף ומיד בתחילת דבריו, מרמז לו אברהם את כוונות
אלול באומרו:

 

הוא ישלח מלאכו ל'פניך ו'לקחת א'שה ל'בני…

 

ובתוספת אור וביאור יתגלה למה דווקא בכח המלא"ך יזכה
אליעזר להתגבר על קשיי מציאת הזיווג ליצחק, וזאת על פי הרמזים הנסתרים בדברי רבנו
רבי נחמן מברסלב
(בליקו"מ תורה פ"ח ח"ב) על עניין המלא"ך, שתחתיו כמה
ממונים, וכולם אוחזים בידם שופרות, והם עומדים וחופרים תמיד, ומחפשים אחר האבדות,
והם תוקעים תר"ת, ואח"כ חוזרים ותוקעים תקיעה, וכשמוצאים איזה אבידה
נעשה רעש ושמחה גדולה…
(עיי"ש היטב). כי כל זה קשור לשמחה הגדולה, שמחת החתונה,
בשעת מציאת תיקון האבידה של בעל האבידה שמחזר אחר אבידת בת זוגו, שמאבדים
אותה, חלילה, ע"י 'תאוות רשעים תאב"ד'… ולכן בשעת המציאה שמחה גדולה
מתרבה בכמה אופנים…
(– הערת הגה"ח ר' שמואל משה קרמר
שליט"א)

 

ואשר הכוונה בכל זה לומר, שכל הכוכבים והמזלות אשר בשמים
ממעל
(= הימ"ל… בלשון
אשכנז!)
כפופים
תחת הנהגתו של א'לופו של עולם, והאחד יחיד ומיוחד מושל בשמים ובארץ, כי א'לופו
של עולם מאיר לתוך ה'וא י'שלח מ'לאכו ל'פניך…

 

להראות, שגם כל ההשתדלות הגדולה לפי גדרי עולם הטב"ע
– שהוא גימטריא אלוקי"ם, הרי כל ההשתדלות מיוחד ומחובר להוי"ה,
כי ד' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, כי אתה הוא ד' אלוקים
בשמים ובארץ, ובשמים ממעל מכריזים: בת פלוני לפלוני על הארץ מתחת
(ועיין אבן עזרא כד'
ג')…
ולכן,
התחיל אברהם, מיד בתחילת שליחותו, לאמור
(כד' ג'):

 

'ואשביעך בד' אלוקי השמים ואלוקי הארץ' (ועיין היטב פירוש
רש"י ז').

 

כי זה כל כוחנו, לעמוד כאן בארץ מתחת, ולהמשיך בהשתדלות
גם על פי כל גדרי הטב"ע של בראשית ברא אלוקי"ם, וגם כאשר רואה בעיניו
שהמציאות היא של: ו'אם ל'א תאבה האשה ל'לכת א'חריך…
(איך אומרים ביידיש: איך וויל… זי נישט!…) בכל זאת, עלינו להמשיך לעשות את שלנו, לשלוח
מלאכים… להרבות בתפלה ותחנונים… ולהאמין, שבודאי, ד' הטוב – יעשה שיהיה טוב…

 

ו'אם ל'א – תאבה האשה – ל'לכת א'חרי

ואם בכל זאת יתגלה פגם של: ו'אם ל'א תאבה האשה ל'לכת
א'חריך – הרי יכול בהחלט להיות שכל זה נובע מהפגמים הנעלמים והנסתרים של נשמות
ישראל הכלולים בנשמת יצחק ורבקה, שבעקבות פגמי הברית הללו אפשר לגרום לאבד את
הזיווג או לקלקל את השלום-בית
(עיין ש היטב בליקוטי מוהר"ן ח"ב תורה פז'
ותורה פב' ובח"א תורה ו').

 

אבל אברהם מגלה לו לאליעזר, שגם במצב זה, הרי יש דרך ויש
תקווה ויש תיקון, כי אפשר לתקן הכול בכוח הר"ת של ו'אם ל'א – תאבה
האשה – ל'לכת א'חרי, כי בכוח הר"ת הזה, הרי יתהפך שוב להיות 'תאבה
האשה'… וכל זה בכוח הכוונות של חודש התשובה, חודש אלול, החודש המוכן לתקן
פגמי הברית, החודש שעל סוף זמנו ותקופתו נאמר הפסוק: 'הנותן בים דר"ך
ובמים עזים נתיבה'…
(עיין בראשית רבה ו' ה').

 

וכל זה, בכוח הא'ני ל'דודי ו'דודי ל'י, ה'אסק שמים שם
אתה' וה'אציעה שאול הנך', ה'בקי ברצוא' וה'בקי בשוב', ה'עייל' וה'נפיק', הנקודה
העליונה והנקודה התחתונה של האות א', תשובה ותשובה על תשובה, האהי"ה
וההוי"ה של ס"ג וקס"א עם נקודות החיריק והסגול,
(עיין היטב פרטי כל
ההשגות האלו בליקו"מ ח"א תורה ו')
.

 

כי כל זה מביא אותו להיות כל פעם במצב של ישמע בזיונו
ידום וישתוק בכל הבחינות, גם בעלייה וגם בירידה, ובכוח כל זה זוכה להגיע בשלמות ל'וכבדתו
מעשות דרכי"ך' – להאיר שוב ושוב את הבק"י בק"י, שעולה
בגימטריא דר"ך – להאירו לתוך ים המלכות, ולתקן בכך את כל הפגמים של 'השחית
כל בשר דרכ"ו', ו'דר"ך אשה מנאפת', להמשיך שוב את הקדושה של 'דר"ך
גבר בעלמא', עד שיזכה שיקויים אצלו בקרוב מאמר המשנה:

 

'בשלושה דרכי"ם האשה נקנית'…

 

והתרגום של כל זה בשפת המעשה, בדרכי עבודת ד' היא:

 

כי בדרך כלל, כאשר יתבונן כל אחד היטב בעצמו יראה, שכל
פגמי הברית הם תוצאה ישירה של הגאווה והרגשת הישות או העצבות והייאוש…

 

או בדרך אחרת: הפגם מגיע מהגאווה והתוצאה היא הייאוש…

 

אבל בכוח קבלת כל סוגי הביזיונות באהבה ודומיה, על ידי
הבקיאות היטב ב'רצוא ושוב', 'אסק ואציעה' – הרי יזכה שמעתה לא ייפול לעולם משום
מדרגה, קטנה ככל שתהיה… ובאותו עת ועונה ימשיך בכל זאת להשתוקק בכל עת ורגע לשיא
המדרגות…

 

וכאשר זהו דרכו בחיים, או אז הוא מתקן, בשורש, גם את
הגאווה והישות שבמצבי העלייה, כי יודע ומאמין שעדיין אינו יודע כלל ו'שם אתה'…
וגם את הייאוש והעצבות שבמצבי הירידה, כי יודע ומאמין שבכל זאת 'הנך'…

 

 

משתהה מחריש ההצליח ד' דרכ"ו…

ולכן מצאנו ראינו שגם בתפלתו, בתחילת קיום השליחות, שופך
אליעזר נפשו בשאלתו, ומוהרנ"ת
(בהוספות החדשות שלפני ליקוטי הלכות אבן העזר) מצא גם בכאן את הרמז שאליעזר בעצם מעורר בתפלתו
את סוד כוונות אלו"ל באומרו
(כד' יד'):

 

אותה הוכחת ל'עבדך ל'יצחק ו'בה א'דע

 

ולכן מצאנו שאליעזר, העבד נאמן, ששירת את רבו הצדיק
באמונה
(עיין
בר"ר ס' ז'),
עומד בכוחות עצומים בקבלת כל סוגי הביזיונות באהבה שלכן מעיד הפסוק
(כד' כא'):

 

'משתהה ומחריש לדעת ההצליח ד' דרכ"ו'…

 

כי אליעזר מקיים עתה בכוח תפלתו ושתיקתו שמשתומם ומתבהל
בתפלה וציפייה, ומקיים בשלמות דום לד' ומחריש על ביזיונו… כי הרי בת יש
לו להציע לרבו, אבל הבין שיש כאן מצב של ידום וישתוק, בכדי לתקן את האהי"ה
באחוריים שגימטריא ד"ם, ולהפוך דם לדום, בכדי שיתוקן בשלימות הבק"י
ברצוא והבק"י בשוב, בכדי להצליח לגלות ולהאיר שוב את הדר"ך בים…

 

ואז, כאשר אליעזר פונה אליה, לבקש ממנה אפשרות לבוא
לביתה, שוב משתדל לעורר את כוונות אלו"ל, והיא גם היא מצטרפת, מיד, יחד אתו,
להשלים את סוד כוונות אלול, כפי אשר מוהרנ"ת מרמז
(בהוספות החדשות הנ"ל)
על דבריו ודבריה שהתורה מספרת (כד' כג' כד'):

 

היש בית אביך מקום ל'נו ל'לין ו'תאמר א'ליו…

 

ואז, בכוח כל זה, זכה לתקן כל כך, עד כדי ההכרזה (כד' כז'):

 

'ברוך ד' אלוקי אדוני אברהם אשר לא עזב חסדו
ואמתו מעם אדוני אנכי ב'דר"ך נחני ד' בית אחי אדוני'.

 

כי השלים בכך את הפעמיים יב"ק שיוצא בגימטריא
דר"ך…

 

ועיין גם (בראשית רבה פרשה ס') שדייקו לומר שבגלל 'קפיצת הדר"ך'
שלפני – ידעתי שניחני ד' בית אחי אדוני עיי"ש.
(ועיין רש"י: דרך המזומן, דרך הישר, דרך
שהייתי צריך… ולדברינו מאירים הדברים כספירים, שכוונת אליעזר להודות ולהלל על
אותו דר"ך הישר והמזומן שהיה צריך לילך בו ולכוון בו את כוונות
אלו"ל הנ"ל… והפלא ופלא שגם הר"ת של: א'נכי ב'דרך נ'חני
י' ב'ית א'חי א'דוני, יוצא בגימטריא מכוון:
אלו"ל –  הערת הגה"ח ר'
שמואל משה קרמר שליט"א)
.

 

כוונות אלו"ל בבית לבן ובתואל…

וגם כאשר כבר יושב אליעזר מול בתואל ולבן ואמה, והוא
מספר להם, את כל פרטי הדברים שהיה בינו לבין רבו אברהם, הרי כל אריכות הדברים
אליהם נובע בין השאר גם בכדי להודיע להם ולפרסם להם שהכוונות של אלול, רבו מסר
לו, מיד בתחילת שליחותו, כאשר שלח אתו גם את מלא"ך ההימ"ל, בצירוף
הא', אלופו של עולם, לגלות כי הוי"ה הוא האלוקי"ם, ואז אמר לו אברהם
(כד' מ'):

 

'הוי"ה א'שר ה'תהלכתי ל'פניו י'שלח מ'לאכו
אתך – והצליח דרכ"ך'…

 

(בדרכנו יואר גם הפלא על ההוספה של אליעזר על דברי רבו
אברהם באמרו: והצליח דרכ"ך… ואברהם בשליחותו לא הוסיף לו לכאורה לומר לו משהו
על הצלחת הדר"ך?!… אבל כמה מאירים הדברים כפי אשר גילה רבנו הקדוש, שכל מה
שמסר לו אברהם לאליעזר עבדו הוא לעסוק בתיקון והצלחת כוונות אלול, להאיר את
הדר"ך בכוונות הבק"י בק"י שיוצא בגימטריא דר"ך – הערת
הגה"ח ר' שמואל משה קרמר שליט"א)

 

אליעזר מוסיף לעסוק ביתר שאת להמשיך על עצמו בעובדא
ולמעשה את כוונות אלול, והוא מוסיף לבזות עצמו, באומרו
(כד' לט'):

 

'ואומר אל אדוני אלי לא תלך האשה אחרי'

 

וידוע דרשת חז"ל: אלי כתיב, בלי אות ו', כי בא
לרמז לה ש: בת יש לי והייתי מחזר למצוא עילה שיאמר לי אברהם להשיאו ליצחק, אבל,
אברהם אמר לי, בני ברוך ואתה ארור ואין ארור מתדבק בברוך…
(עיין היטב רש"י, ומובן כעת הסבר נוסף למה
נכתב ה'אלי' בלי ו', רק בכאן, ולא בדברו אל אברהם לפני השליחות… ומובן גם לפי זה
למה רש"י צריך להוסיף את תשובת אברהם לאליעזר שלכאורה אין כאן מקומו כלל…
והבן היטב כי כל זה היה לצורך תיקוני התשובה של כוונות אלו"ל דרך ה'ישמע
בזינו ידום וישתוק' שעסק אז אליעזר העבד נאמן…)
– אוי, איזה ביזיונות… איזה שפיכות דמים…
איזה תיקון של יהפוך דם לדום… איזה שלימות של 'ישמע ביזיונו ידום וישתוק'… וכל
זה בכדי לתקן בשלמות פעמיים יב"ק ולהאיר שוב את הדר"ך בים…

 

ומיד, מספר להם העבד (כד' מב'):

 

'ואבוא היום אל העין' – מכאן שקפצה לו
הדר"ך… – 'ואומר ד' אלוקי אדוני אברהם אם ישך מצליח דרכ"י אשר אנכי
הולך עליה'…

 

ובזה מכוון שוב, מולם, את כוונות הדר"ך בים, לתקן
בשלמות כל הפגמים, על מנת לזכות להוציא את רבקה משם, שהיא כשושנה בין החוחים…

 

ולכן גם זכה וקפצה לו פעמיים הדר"ך (עיין סנהדרין צה.
בר"ר נט' יא' ס' ו' ס' טו' ופרקי דר"א
טז'),
וכפי
המבואר במפרשים שם הרי שאליעזר בבואו עם רבקה ליצחק הוא מספר ליצחק בעיקר רק את
הנס של קפיצת הדר"ך… שהיה לו בהליכתו ובחזרתו. ומדויק היטב לפי דברינו,
שהרי זה כל תכלית התיקון, להיות בק"י בדר"ך, בעלייה ובירידה, בהליכה
ובחזרה… ודוק היטב כי קצרתי.

 

בכח תיקון הברית – גם מלאך רע יענה: אמן!

ואז, כאשר ראה את הצלחת הדר"ך, מיד פתח אליעזר ואמר (כד' מח'):

 

'ואקוד ואשתחוה לד' ואברך את ד' אלוקי אדוני
אברהם אשר הנחני בדר"ך אמת'…

 

עד כדי כך, שגם לבן ובתואל, מלאכי רע, יענו בעל כרחם
אמן, והודו ואמרו
(כד' נ' נא'):

 

'מהוי"ה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או
טוב הנה רבקה לפניך קח ו…ל'ך ו'תהי א'שה ל'בן אדוניך כאשר דבר ד'…

 

הרי גם הם הודו ואמרו שהכוונות של אלו"ל עשו את
שלהם…

 

וכאשר התעוררו שוב הקלקולים והקטרוגים, גם אחרי שמלאכי
רום הרגו את בתואל, ורצו לבן ואמה לעכבה יום או עשור, הרי אליעזר שוב מוציא כלי
נשקו ומכווין שוב כוונות אלו"ל, שכאמור, תמצית הכוונות בשפת המעשה היא:

 

מצד אחד ביטול הגאווה והישות, בבקיאותו ב'רצוא',
בידיעה שגם 'אם אסק שמים' – עדיין 'שם אתה', ולא התחלתי כלל… ומצד שני ביטול
העצבות והייאוש, בבקיאותו ב'שוב', בידיעה שגם במצב של 'ואציעה שאול' – הרי בכל זאת
'הנך', כי גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך… ובזה הוא מתקן שוב ושוב כל פגמי הברית
– שהתוצאה וגם הסיבה של הפגמים הם בדרך כלל: גאווה וייאוש – המונעים מציאות הזיווג…

 

ולכן שוב מזכיר להם אליעזר, ואומר להם (כד' נו'):

 

'אל תאחרו אותי וד' הצליח דרכ"י… שלחוני
ו'א'ל'כה ל'אדוני'…

 

קפיצת הדר"ך – פעמיים…

ובסוף הסיפור, כאשר זכה והוציא מכוח אל הפועל את שליחותו (כד' סו'):

 

'ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה'

 

שזה בעצם הסיפור של כל הכוונות של אלו"ל שכיוון…
וכל תיקוני הבק"י ברצוא והבק"י בשוב, הלוך ושוב, שתיקן ועשה בהליכתו
ובחזרתו… כי הרי קפצה לו הדר"ך פעמיים, כאמור, וזה, כאמור, כל אשר אליעזר
מספר לו
(עיין
היטב רש"י ובמקור הדברים בב"ר ס' טו' ובמפרשים שם)

ומיד מסכם הכתוב ואומר (כד' סז'):

 

'ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח א'ת רבקה ו'תהי
ל'ו ל'אשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו'…

 

כי בכאן התגלה שוב הר"ת של אלול יחד עם אשתו
רבקה…

 

ותוקן בשלמות הו'אם ל'א – תאבה האשה – ל'לכת א'חרי…

 

 

בשורות טובות

ושידוכים
הגונים יחד עם השכנת השלום-בית בשלמות אצל כל אחד ואחת

א ליכטיגער שבת

מוטה

 

 

כתיבת תגובה