ערב שבת ויקרא
ה'תשע"ד
פנינים מתוך 'באר בשדה'
לקראת שבת פרשת ויקרא
עלינו לזכור, שעיקר ההתקרבות של כל
נפש ונפש להקב"ה זה רק בכוח דיבורי החיזוק וההתחזקות שמרעיפים עליה בכל עת
מחדש!!
ולכן מצאנו מיד בתחילת פרשת השבוע,
פרשת ויקרא, תיכף ומיד בתחילת הלימוד של מעשה הקרבנות שבכל חומש ויקרא אשר לפנינו,
מיד בתחילת הקמת המשכן והתגלות כבוד ד' עליו לעיני כל ישראל, ומיד בתחילת דיבורו
של הקב"ה עם משה מעל הכפורת מבין שני הכתובים, מיד נאמר:
"ויקרא
אל משה"
ופירש רש"י:
"לפני
כל אמירה וציווי ודיבור קדמה קריאה".
כי אי אפשר לקבל, רק כאשר יש קודם
קריאה של חיבה!!
וק"ו הדבר ממשה והקב"ה!!
שגם הוא, משה רבנו – רבן של כל בני ישראל, גם הוא היה צריך, כביכול, קריאה של חיבה
לפני כל ציווי ואמירה ודיבור!!
ואפי' לפני סוג אמירה רכה!! כל
שכן וכל שכן כאשר צריכים לפעמים לדבר בסגנון של ציווי ודיבור!! כמה צריך
להיזהר שיקדימו לפני כן כמה מילות חיבה!! קריאה של חיבה!!
אוי, כמה זה מחייב את כל אחד ואחת בכל
ענייני הנהגת הבית – עם האישה, עם הבעל, עם הילדים, ועם השכנים!!
*
* *
ואף גם זאת נמצאנו למדים מפסוק ראשון
זה שבפרשת ושבחומש 'ויקרא'!! שגם אחרי הקריאה של חיבה, צריך זהירות גדולה נוספת,
להראות אחד לשני עד כמה אנחנו מחבבים מייקרים מעריכים ומחשיבים כל דבר טוב וחיובי
שאנחנו רואים אחד בתוך השני!!
ולכן, באה התורה והיא כותבת לנו את ה'ויקרא'
עם אות א' זעירא (בספר התורה כתובה אות הא' של ויקרא
עם אות א' שהיא יותר קטנה משאר האותיות!!)
והדברים מתבארים באור נפלא על פי דברי רבינו רבי נחמן מברסלב (בליקוטי מוהר"ן ח"א תורה רפ"ב, תורת
ההתחזקות של רבנו קודש הקדשים). וזה
תמצית דבריו שם:
כמו שצריך כל אדם לדון לכף זכות את כל
אלו האנשים הסובבים אותו, כמו כן צריך האדם לדון לכף זכות גם את עצמו!!
ובכל מצב צריך כל אחד לחפש ולבקש את
הנקודות הטובות החיוביות הקיימות אצלו ולהסתכל בהם ולהתבונן בהם ולשמוח בהם ולזמר
ולשיר ולשבח ולהודות ולהלל על כל נקודה ונקודה טובה שמוצא בתוך עצמו!!
כי רק כאשר הולך האדם בדרך זו של
חיפוש וביקוש וצירוף עוד ועוד נקודות טובות שמוצא בעצמו, ובאחרים, רק אז כל
הנקודות טובות הללו מצטרפים כולם כאחד להיות שיר ושבח גדולה!!
וזה פירוש הפסוק: "אזמרה לאלוקי
בעודי"!! כי רק בכוח ה'בעודי' שמצאתי בעצמי!! אני מגיע למקום של "אזמרה
לאלוקי"!!
כי גם כאשר נכנסים לאוהל מועד, קודש
הקדשים!! גם כאשר מתחילים ללמוד 'תורת כוהנים', מעשה הקרבנות!! מגלים מיד שצריך
לחבב כל נקודה טובה!! כל א' זעירא!!
ולכן מנהג ישראל היא, שכאשר ילד קטן
בגיל 3-5 מתחיל ללמוד את המילים והתיבות שבספר הא' ב' מתחילים אתו מיד ללמוד את
הפסוקים הראשונים של ספר ויקרא!! את הויקרא עם הא' זעירא!!
כי גם קטני קטנים מתחילים ללמדם מעשה
הקרבנות, תורת כוהנים, על אף שאינם יודעים ומבינים כלום!! אבל מגלים להם, שיש גם
להם, לכל הפחות, איזה אחיזה, בדברים העומדים ברומו של עולם!! גם אם זה רק בדרגה של
אלף זעירא!!
וזה לימוד עצום לכל החיים שגם כאשר
אנו לא מבינים כלום, אבל בכל זאת צריך אחיזה ולנגוע גם בדברים גדולים ורמים כאלו!!
כי הכול תלוי בנקודה טובה, קטנה ככל
שתהיה!! להחשיבה לרוממה לגדלה לשמוח אתה ובכך נוכל להוסיף עוד ועוד מתוך שמחה
וחדווה!!
*
* *
בוא וראה כמה פעמים מדייקים חז"ל
בפרשתנו, פרשת הקרבנות, גודל החשיבות של כל נקודה טובה!! וכמה בורא כל עולמים
מחשיב גת הקרבנות של העניים והאביונים!!
כי גם כאשר העני אינו יכול להקריב רק
קרבן העוף הרי שמעשה מליקתו נעשית דווקא ביד הכהן (ויקרא א' – טו'. ולא כשחיטה שכשרה גם בזר!!)
ומיצוי דמו של קרבן העוף נעשית בגופו
של העוף עצמו על קיר המזבח!! (א' – טו'.
ועיין בזה סתירה, לכאורה, בין דברי רש"י בזבחים סד לבין דבריו במנחות ב':
ועיין שם בזבחים באריכות בדברי הרש"ש. אבל עיין היטב בדברי ה'מאזניים לתורה'
ויקרא א' טו' לבאר באופן אחר).
וכל זה ללמד על חשיבות קרבן העוף הקטן
הזה של העני, שדייקא כהן מטפל במליקתו, ואת העוף עצמו מקריבים לקיר המזבח וממצים
דמו שם!! (ועיין תוספת דברים נפלאים על כל
המשמעויות הדקות של קרבן עוף זה בדברי הרש"ר הירש).
ולכן גם ( א' יז'):
"ושסע אותו בכנפיו לא
יבדיל"
כי עי"ז יגדל העוף, למראית עין,
אם רק לא יבדילו!!
ואז יראה העני שגם את קרבנו מנתחים
לנתחיו כמו קרבן העשיר (ועיין בדברי ה'מאזניים
לתורה' א' יז).
וזה גם סוד העניין של:
"ושסע אותו בכנפיו" – יחד
עם הנוצות!!
כי הרי אין לך הדיוט שמריח ריח רע של
כנפיים נשרפים ואין נפשו קצה עליו, ולמה אמר הכתוב 'והקטיר'? אלא כדי שיהא מזבח
שבע ומהודר בקרבנו של עני!! (עיין שם ברש"י, ומקורו שבח קח. ויקרא רבה ג' ה',
ילקוט שמעוני תמו').
וכבר אמרו חז"ל על הפסוק הנאמר
בקרבן העוף (ספרא ויקרא א' יז', ברכות יז'. שבת
צו'. יומא מב'. מנחות קי'. שבועות טו'.):
"אשה ריח ניחוח
להוי"ה" – לומר לך אחד
המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים!!
*
* *
וכך גם אמרו חז"ל על המקריב קרבן
מנחה ואמר הכתוב (ויקרא ב' א' ועיין רש"י שם, ומקורו במדרש תנחומא ה',
מנחות קד: פסיקתא זוטא, ילקוט שמעוני תמז'):
"ונפש כי תקריב מנחה" – לא
נאמר 'נפש' בכל קרבנות נדבה אלא במנחה?
כי מי דרכו להתנדב מנחה? עני! אמר
הקב"ה, מעלה אני עליו כאילו הקריב נפשו!!
ובקהלת רבה (ד' ו') אמרו:
"כך אמר שלמה בחכמתו: (קהלת ד' ו')
'טוב מלוא כף נחת ממלוא חפניים עמל ורעות רוח' – אף הקב"ה אומר: חביב עלי מלא
קומצו של עני מנחת נדבה ממלוא חופניים של כהן הגדול עם קטורת הסמים"!!!
ועיין עוד שם במנחות (קד:) שאמרו:
"אמר ר' יצחק, מה נשתנה מנחה
שנאמר בה חמשה מיני טיגון הללו? אלא משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שעשה לו
אוהבו סעודה, והיה יודע בו שהוא עני, אמר לו המלך: עשה לי חמשה מיני טיגון כדי
שאהנה ממך"!!!
*
* *
כל אלו הלימודים הנפלאים באים ללמד
אדם דעת שידע את גודל החשיבות של כל נקודה זעירא!! של כל אלף זעירא!!
והיא ההקדמה של כל דרכי החינוך
שמחנכים כל תינוק הנכנס ללימוד בבית הספר!!
והיא גם ההקדמה לכל סדר תורת כוהנים
שבכל חומש ויקרא!! כי היא משמשת כעין הקדמה לכל העבודה בבית אלוקינו במשכן ובמקדש,
בבתי כנסיות ובבתי מדרשות!!
ויהי רצון שנזכה לשמוע בכל עת את
הקריאה של חיבה של בורא כל עולמים!! איך שהוא קורא לכל נפש ונפש מישראל מתוך עומק
חיבתו ואהבתו אליו!! ובכך נמשיך על עצמנו את קדושת ההתחזקות וההתחדשות, ונקבל
על עצמנו את הכוח של 'לחדש ימינו שעברו בחושך'!! ולחדש את כוחנו "כנשר יער
קינו על גוזליו ירחף"!! ולהתקרב בהתקרבות אמיתית ותמידית למי שאמר והיה
עולם לטוב לנו כל הימים.
א ליכטיגער שבת