לפנות בוקר של יום השישי ערב שבת לסדר והיה עקב ה'תשע"ג
לעילוי נשמת אבי מורי הכ"מ
ר' חיים יהודה לייב בן ר' נחום יצחק שמעון
ז"ל פראנק
פנינים מתוך 'באר בשדה'
על פרקי אבות פרק ה' מחזור
ג'
בששת המשניות הראשונים של הפרק
מובאים כעשרה עניינים שכל אחד מהעניינים הללו כלול גם הוא מעשרה עשרה עניינים!
כדוגמת: 'בעשרה מאמרות נברא העולם'!
'עשרה דורות מאדם ועד נח'!
לאחר מכן יש קבוצת עניינים של שבעה
ושבעה! 'שבעה דברים בחכם'!
ולאחר מכן יש קבוצת עניינים שכל
אחד מהם כלול מארבעה ארבעה עניינים, כדוגמת: 'ארבע מדות באדם'!
בודאי שגם מעבר לפשט הפשוט, הרי יש
בכל זה גם עניינים רוחניים השייכים לתורת הקבלה! וכפי שמבואר במפרשי המשנה, שמספר העשרה
מאמרות, למשל, מרמז על כל עניין עשר הספירות! ולכן גם הצורה החיצונית
של הסדר הזה, ודאי שכלול בהם עניין העשרה ספירות! ושבעת המידות! וארבע העולמות!
נכון, שכל זה שייך לענייני תורת
הקבלה! אבל גם כאשר אין לנו את הכלים הראויים להבין לעומק ואל נכון את הקשר הרוחני
הקבלי הזה! אבל בכל זאת, הרי יש בכל אחד מאתנו נשמה אלוקית! והיא ודאי כן מבינה
ומשיגה גם את העניינים הרוחניים הללו!
ולכן, חשוב מאוד, שכאשר לומדים כל
מה שלומדים, גם אם זה ענייני נגלה הלכה, מוסר, מידות.. צריך להשתדל כל אחד כפי
מדרגתו להכניס במחשבתו גם מחשבות והרגשים השייכים לענייני הקבלה הללו! ואז, כאשר
נשים לב לזה, ודאי שזה ישפיע אור כוח רוחני לנשמתנו, ומשם גם, לפחות במשהו, לגופנו,
שזה ייתן לנו כוח להתקרב יותר למי שאמר והיה העולם!
* * *
במשנה ו' המשנה מגלה לנו שבערב
שבת בין השמשות נבראו עשרה דברים
הרי ידוע שכל הבריאה כולה נבראה,
מאין ליש, בששת הימים הראשונים של הבריאה, וכפי שנאמר ומפורט בתורה, בתחילת פרשת
בראשית, מה נברא בכל יום ויום של ששת ימי המעשה!
זה גם ידוע שאדם הראשון נברא ביום
השישי של הבריאה, כמסופר בתורה, ומבואר ביתר אריכות וביתר פירוט במסכת סנהדרין,
בדיוק באיזה שעה נברא האדם, ובאיזה שעה נבראו גם חוה וקין והבל!
חכמנו גם אמרו: שהאדם נברא באחרונה
בכדי שיכנס האדם מוכן ומזומן לסעודה!
ובכל זאת מתגלה לנו כאן במשנתנו,
שגם אחרי בריאת אדם הראשון ויצירת חוה! וגם אחרי החטא הגדול של אכילת עץ הדעת! וגם
אחרי הולדת קין והבל! ואחרי רציחת הבל על ידי קין! סמוך ונראה ליום השבת! בבין
השמשות של השבת הראשונה של הבריאה גם אז הוסיף הקב"ה לברוא עוד עשרה דברים
נוספים!
והנה, בפשטות להבין את משמעות
הדברים הללו הם בוודאי קשים מאוד להסבר והבנה!
וכי מה היה חשוב כל כך לברוא את כל
עשרת הדברים הללו בבין השמשות של ערב שבת?!! וכי לא היה מספיק שעות ביום שישי הגדול בכדי לסיים
ולברוא אותם במהלך היום?!! למה היו צריכים להמתין בבריאתם עד סמוך ונראה ליום
השבת?! ועוד בבין השמשות של יום השבת?!!
בדרך הלצה אפשר לומר:
שכבר ביום השישי הראשון של ששת ימי
בראשית נקבעה לדורות, המציאות הידועה, הנהוגה ברוב בתי ישראל! של יצירת ובריאת
דברים רבים בערב שבת סמוך לחשיכה! בבין
השמשות וכמעט בבין השמשות! מסיימים את כל הבישולים! והאמבטיות! (= שאווער!) צחצוח הנעליים!
והשפונגו'ת! ניקיון הבית! והמקווה! רצים, אצים, ממהרים, צועקים, מזדרזים להספיק,
לגמור, לסיים!
כן כן, יהודי יקר, כבר בתחילת
הבריאה נבראו עשרה דברים נוספים בערב שבת בבין השמשות!
כמו בכל בית יהודי במהלך כל
ההיסטוריה!
לכן יהודי יקר, אם בביתך אתה רואה
הנהגה זו, אל נא תיפול לכעס, חלילה, כי הרי גם בורא כל עולמים התנהג כך בבריאת
עולמו!
כבר רימזו לנו על כך חכמנו, ומבואר
הרבה בספרים על זה, שבכל ערב שבת, מיום שישי אחר הצהריים עד סמוך לחשיכה! סמוך לבין
השמשות! צריך זהירות יתירה בכל בית של כל אדם להינצל מהכעס והמחלוקת!
כי הרי גם המזיקים נבראו בערב
שבת בין השמשות!
וגם חטא עץ הדעת על ידי חוה היה
בערב שבת!
ומכאן משתלשל ניסיונות קשים בכל
בית יהודי, בכל ערב שבת סמוך לחשיכה, ניסיונות של כעס! ולחץ! (= פרעשער!) צעקות ושאגות! הבעל על
האישה והאישה על הבעל! האימא על הילדים והילדים על האימא!
נו! סיימת כבר את האמבטיה?!! (= שאווער!)
נו! צא כבר!
מהר! אין זמן!
ובתוך כל זה יש גם לפעמים את הלחץ
מהאורחים!
ובתווך, צריך עוד לסיים ולהספיק,
לייצר ולברוא, את כל צרכי השבת!
ומכאן, הזהירות הגדולה שצריך
בעניין של ה'ניחותא' שרימזו חז"ל, לדבר אז רק 'בניחותא'! ולהיות חכם עיניו
בראשו, בכדי להכין כמה שיותר דברים מראש! על מנת למעט את הלחץ ולהרבות שמחה ונחת
בבית לקראת שבת מלכתא!
* * *
עשרה דברים נברא בערב שבת בין השמשות: פי הארץ פי
הבאר פי האתון.
שלוש הפיות הראשונים הם:
בליעת קורח על ידי פתיחת פי הארץ!
אבל יש בזה גם עניין של הקול והשאגה שיצאה מפי הארץ בעת שנבלעו קורח ועדתו, שהארץ
צעקה שהם נבלעו בשאול תחתית!
ופי הבאר, שזה הבאר שהתגלגל אתם!
הסלע העגלגל! בכל ימי שהייתם במדבר ונתן מימיו! ויש מפרשים שזה גם מרמז על פתיחת
פי הבאר בעת שאמר שירה! כפי שנאמר: 'עלי באר ענו לה'!
ופי האתון, שזה סובב על פתיחת פי
האתון בדברו את תוכחתו לבלעם!
והקשת!
כפי המבואר במפרשים, הרי בזה כלול
גם כל הניסים של זמן המבול! אבל גם הקשת בעצמו יש בו נס, כי על פי הטבע היה צריך
שהקשת ייראה רק מעל העננים, כלפי השמים העליונים, וזה שאנו רואים אותו בצד הרקיע
שלנו, מתחת לעננים, זה בדרך נס ותכליתו בכדי להראות לנו רוב טובו ורחמיו יתברך,
שלא יביא עלינו שוב את המבול!
והמן, והמטה!
בירידת המן כלול גם כל אותם הניסים
שהיו במשך ארבעים שנה במדבר צייה ובכל זאת התפרנסו מלחם מן השמים! ובמטה זה הרי
כלול גם כל אותם הניסים של יציאת מצרים וקריעת ים סוף על ידי המטה שביד משה! ויש
מפרשים שזה מרמז גם על מטה אהרן שיציץ ציץ ופרח ושקדים!
והשמיר!
כפי המבואר במפרשים שזה סוג של
תולעת, שדרכו הצליחו לבקוע את אבני האפוד ולכתוב עליהם אותיות שמות השבטים! ושלמה
המלך השתמש בזה גם לבקוע את האבנים בבניית
המקדש!
והכתב והמכתב והלוחות!
ה'כתב' זה צורת האותיות! כי
גם זה נס גדול שבורא כל עולמים קבע שיוכלו להעלות על הכתב דברים שבמחשבה! במיוחד
כאן שמדובר לגבי האותיות של הלוחות שהם הרי היו בדרגה גבוהה מאוד, ניסית! ו'מכתב'
זה העט שבו כותבים את האותיות! ויש מפרשים שה'מכתב' זה מרמז על הנס הגדול
שראו את האותיות של הלוחות מכל ארבע צדדיו!
המשנה מוסיפה שיש אומרים שגם המזיקים
נבראו בערב שבת בין השמשות. וכפי המבואר במדרשים ובזוהר, שכביכול לא הספיקו לברוא
להם גופים עד שקידש עליהם היום! ואז נשארו רוחות בלא גופים! (עיין בדברי ר' עובדיה מברטנורא
ועיין בליקוטי מוהר"ן ח"א תורה נ"ד).
ויש אומרים אף קברו של משה
כי הרי לכאורה מקום קברו היה ידוע! ואיך זה שבכל זאת זה נעלם מעין כל חי?!! רק
הכוח הזה של העלמת קברו כבר נברא בערב שבת בין השמשות!
ויש אומרים אף אילו של אברהם
בשעת העקידה, שבדיוק באותו רגע נזדמן לו האיל! והיה מסובך בסבך בקרניו! בכדי
להעלותו לקרבן לרצון למען יחשב כאילו נקרב יצחק ואפרו צבור על גבי המזבח! ובכך
יזכרו כלל לישראל לדורות עולם לטובה!
ויש אומרים אף צבת בצבת עשויה
כי הרי מי הוא זה שהצליח לעשות את הצבת הראשון! (ובגמרא פסחים דוחים עניין זה
האחרון ועיי"ש. גם שהובא שם סדר שונה מזו שבגרסתנו. והובאו גם הדברים
במכילתא, ובמדרש תנחומא, ובפרקי דר' אליעזר, בשינויי לשונות).
* * *
מעניין לציין כאן, שבהשגחה פרטית
נלמד גם בפסוקי פרשת השבוע – פרשת עקב – על הרבה עניינים מכלל אלו העשרה דברים
שנבראו בערב שבת בין השמשות!
פי הארץ בבליעת קורח, כמסופר בפרשה כאשר משה
רבנו מזכיר בדברי דרשתו ותוכחתו שלא לחזור שוב על אותם חטאים שחטאו בהליכתם במדבר!
ובתוך דבריו מזכיר להם משה רבנו:
"וידעתם היום כי לא
בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר ד' אלוקיכם את גדלו את ידו החזקה וזרועו
הנטויה !. ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם
ואת בתיהם ואת אהליהם ואת כל היקום אשר ברגליהם בקרב כל ישראל, כי עיניכם הרואות
את כל מעשה ד' הגדול אשר עשה, ושמרתם את כל המצוה אשר אנוכי מצוך היום למען תחזקו
ובאתם וירישתם את הארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה, ולמען תאריכון ימים על האדמה אשר
נשבע ד' לאבותיכם לתת להם ולזרעם ארץ זבת חלב ודבש"!
פי הבאר והמן, כפי המסופר בפרשת השבוע
באריכות על הניסים והנפלאות שהיה להם בהליכתם במדבר הגדול והנורא אשר אין שם מים!
ובתוך כך הוא מזכיר להם את הניסים והנפלאות שהיה להם במדבר בהורדת המן ובנתינת
המים על ידי הבאר, וכלשון הפסוק:
"וזכרת את כל הדרך
אשר הוליכך ד' אלוקיך זה ארבעים שנה במדבר, למען ענותך לנסותך לדעת אשר בלבבך,
התשמור מצוותיו אם לא, ויענך וירעיבך ויאכילך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון
אבותיך, למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ד' יחיה האדם,
שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה ! המוליכך במדבר הגדול והנורא,
נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים, המוציא לך מים מצור החלמיש המאכילך מן במדבר
אשר לא ידעון אבותיך למען ענותך ולמען נסותך להטיבך באחריתך"!
כתב מכתב לוחות, כפי המסופר באריכות
גדולה בפרשת השבוע, שמשה רבנו בתוך דברי דרשתו-תוכחתו מזכיר לכל בני ישראל, לפני
עברם את הירדן בערבות מואב, את כל מה שעבר על בני ישראל מיד אחרי מעמד הר סיני,
ובתוך דבריו מזכיר להם הרעיא מהימנא:
"ובחורב הקצפתם את ד'
ויתאנף ד' בכם להשמיד אתכם, בעלותי ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשר כרת ד'
עמכם ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי, ויתן ד' אלי
את שני לוחת האבנים כתובים באצבע אלוקים ועליהם ככל הדברים אשר דיבר ד' עמכם מתוך
האש ביום הקהל, ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים הלילה נתן ד' אלי את שני לחת האבנים
לחות הברית"!
הכלל, שיש לנו השבוע ללמוד
בכפליים על אותם הניסים שנברא עוד בערב שבת בין השמשות של תחילת הבריאה! ונלמד
אותם גם בקריאת הפרשה וגם בפרקי אבות, בכדי להפנים את הדברים היטב במוחנו לבנו,
למען נלמד מהם על ההנהגה של עכשיו כדלהלן.
* * *
כאשר מתבוננים היטב, הרי
ודאי אפשר לעשות 'דרשה' שלימה, ולהאריך מאוד, על כל אחד מאותם עשרה דברים שנבראו
בערב שבת בין השמשות! אבל ננסה קצת, להתבונן יותר באופן כללי, על מהו המשמעות
והלימוד הכללי שהמשנה רוצה ללמד אותנו מכל העניין הנפלא הזה של 'עשרה דברים שנברא
בערב שבת בין השמשות'?!!
הרי זה ודאי שהמשנה איננה
רוצה לספר לנו רק דברים כהווייתם, למען נדע רק את האמת ההיסטורית שאלו הדברים נבראו
בערב שבת בין השמשות!
כי בראש וראשון, גם זה
צריך להבין, האם באמת כל אלו הדברים אכן נבראו, כפשוטו, כבר בערב שבת הראשון של
הבריאה?
וכי נאמר, למשל, שאילו של
אברהם היה חי למעלה מאלפיים שנה, עד זמן אברהם אבינו?!!
אלא פשט המשנה, כפי אשר
מתבאר בהרבה ממפרשי המשנה היא, שכאשר הקב"ה ברא את כל הבריאה כולה באותן ששת
ימי המעשה! הרי הכניס כבר 'אז'! בתחילת הבריאה! שכאשר יבוא זמן לדורות עולם,
שבמצבים מסוימים יצטרכו לעשות דברים מסוימים שלא על פי דרך הטבע, הרי שיוכלו גם את
זה לעשות!
כי הרי לכאורה הכתוב אומר:
'אין כל חדש תחת השמש'! ואם כן, איך יתכן כלל שיתרחש נס בעולם שלא על פי דרך הטבע?!
אלא שגם הנס הזה כבר הושם כוחו, בפוטנציאל, בתחילת הבריאה! וכבר 'אז' ברא
הקב"ה את הכוח הזה בבריאה, שכאשר יצטרכו – יוכלו להמשיך גם הנהגה של נס!
הגאון מוילנא ז"ל מציין שגם בתורה
יש רמז נפלא על כך:
כי הרי הכתוב אומר מצד
אחד: 'וישבות ביום השביעי' לומר, שביום השביעי כבר שבת ולא ברא אז שום
בריאה! ומצד שני יש פסוק: 'ויכל אלוקים ביום השביעי'?!
ועל זה אמרו במדרש: כי
הקב"ה יודע שעותיו ורגעיו! לא כבשר ודם! לכן היה יכול לברוא דברים גם בבין
השמשות עצמו! 'כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשות' – דהיינו, שגם
בבין השמשות הוא עדיין ברא את כל אותם העשרה דברים, בכדי שהם ייעשו ויצאו
מכוח מאל הפועל במהלך הדורות הבאים!
כביכול, אותם הניסים, הוא ברא
אותם כבר 'אז', אבל רק בכוח, בפוטנציאל! בכדי שיצאו מכוח אל הפועל, כל דבר
בעתו בזמנו, 'אשר ברא אלוקים – לעשות'!
הרמב"ם בפירוש המשניות מדייק,
שבעצם כל הניסים כולם נבראו כבר בכוח בתחילת הבריאה, כל נס בזמן מסוים של תחילת
הבריאה!
כמו שחז"ל מציינים,
למשל, על קריעת ים סוף, על הפסוק: 'וישב הים לפנות בוקר לאיתנו' – אל תקרי
'לאיתנו' אלא 'לתנאו'! שתנאי התנה הקב"ה עם הים עוד בתחילת בריאתו שיבקע לפי
בני ישראל!
א"כ, הרי מכאן ראיה,
שבעצם כל הניסים כולם כבר נבראו בכוח, בפוטנציה, בתחילת הבריאה, אבל אלו העשרה
ניסים נבראו רק בבין השמשות של ערב שבת הראשון!
דברי הרמב"ם הללו
ודאי שצריכים הסבר גדול! האם כוונתו שאין מושג של נס בבריאה, כי הרי הכול כבר נברא
מראש בתחילת הבריאה?
המהר"ל מפראג מבאר את
הדברים כך: שהנס נברא, כאמור, רק בכוח, בפוטנציה, ולכן רק אם יהיה האדם, בשעה
שהוא צריך לנס, ראוי לנס! שירבה בצדקה ותפלה ותשובה! הרי אז הנס יצא מכוח אל הפועל!
כי זה בעצם הסדר וההנהגה של עניין הנס! אבל ודאי שיש עניין של ניסים! שאפשר
לפעול דברים בעולם בדרך נס ופלא! אבל צריך לכך גם הנהגה ראויה וזכות אבות בכדי
לעורר את כוח הנס בשעה שצריכים אליו! וכנראה שגם הרמב"ם זה כוונתו!
* * *
יש רעיון נוסף במשנה זאת,
שבעצם כאשר מתבוננים הרי כל ששת ימי המעשה, ששת הימים הראשונים של הבריאה, הייתה
בריאה כזאת, שבמשך כל זמן הבריאה המצב היה מצב של שינוי תמידי! כי הרי בכל רגע
ורגע נבראו אז חלקים נוספים של כל הבריאה כולה! ורק כאשר הגיע השבת הראשונה, אז
'וישבות ביום השביעי'!
וממילא, מאותו רגע של השבת
הראשונה, נכנס, כביכול, הקב"ה למצב של שבת ארוכה עד עצם היום הזה! כי כעת הרי
אין בריאה חדשה! וכל מה שנברא בששת ימי המעשה הראשונים זה בעצם נשאר קבוע עד היום
הזה!
כי כל זה הוא סוד של: 'בראשית
ברא אלוקים'! שאלוקי"ם בגימטריא הטב"ע! שהקב"ה בששת ימי המעשה קבע כללים ברורים של דרכי הטבע! שכך
צריכה העולם להיות מונהגת כל ששת האלפים שנה של זמן הבריאה!
ולכן, היום, כאשר אנחנו
נמצאים, כביכול, בתוך השבת של הקב"ה! כי ה'וישבות ביום השביעי' הרי נמשך עד
עצם היום הזה, ואם כן, כל הנהגה של נס, הנהגה של שינוי הטבע שכבר נקבע בששת ימי
המעשה! זה כאילו חילול שבת! חילול של השבת של השם יתברך! כי הוא הרי כבר קבע הנהגה
של טבע בהנהגת הבריאה! ומאז הוא שובת ממלאכתו! ולכן הנהגה של נס נחשבת כחילול
שבת!
אבל, אין הכי נמי, שעל פי
הלכה הרי מותר לחלל שבת כאשר יש מצב של פיקוח נפש! ולכן, בשעת ההכרח, כאשר אין
דרך אחרת על פי דרך הטבע! הרי אז מתגלה ויוצא מכוח אל הפועל ההנהגה של ה'בין
השמשות של ערב שבת'! שבו קבע הקב"ה שיש הנהגה של ניסים! שיש כביכול הנהגה
של חילול שבת גם בתוך המצב שהוא כבר שובת ממלאכתו!
כי בכוח האמונה שהשבת
מכניסה באדם בכוח זה באים לידי הכרה של אמונה ברורה שהקב"ה ברא את כל העולם
כולו יש מאין המוחלט והוא שבת בשבת ולכן בכוחו גם לשנות את הטבע כפי אשר ברא את כל
כללי הטבע!
ולכן דייקא בזמן בין
השמשות של ערב שבת הראשונה של הבריאה, שהוא זמן של בין נס לטבע, כי הרי שבת הוא
כולה הנהגה של למעלה מהטבע, כלו קודש! וששת ימי החול זה הנהגה של מעשה בראשית! וה'בין-השמשות'
זה בין קודש לחול! זה זמן שאינו לא שבת ולא חול! לא הנהגה של טבע ולא הנהגה של נס!
זהו עולם של נס בתוך עולם הטבע!
לכן דייקא בזמן זה, קבע
הקב"ה עשרה דברים שיבראו אז, בכוח, בפוטנציה! שבהם כלולים כלל כל הניסים
לדורות עולם! להודיע ולגלות, שגם כל העשרה כוחות של הבריאה כולה שהם כלל כל
העשר הספירות שבהם ברא השי"ת את כלל הבריאה כולה, שגם כל אותם עשרת הכוחות
יהיה להם, בכוח, במהלך כלל שנות שיתא אלפי שנין, להתנהג באופן של ניסים!
לכן עשרה דברים הללו, העשרת
הכוחות, עשרת הספירות, כפי המרומז במפרשי המשנה, כל אלו נבראו דייקא בערב
שבת בין השמשות, כאשר נפסק ההנהגה של ששת ימי המעשה ועוד לפני שנכנס ההנהגה של שבת
קודש שהוא כולו רוחני! ובין לבין נברא בעולם הכוח של עשרת הניסים שיתרחשו עם
כלל ישראל לדורות עולם, שהם בעצם שורש עניין הניסים לכלל ולפרט! להודיע ולפרסם:
שהקב"ה לפעמים מתערב בטבע! ומחלל, כביכול, את השבת שלו! בכדי לעשות רצון
יראיו!
* * *
כל זה צריך לשמש לנו
כלימוד עצום בעניין האמונה והביטחון בבורא כל עולמים! וממילא, כתוצאה מכך, להגיע
לשלוות הנפש!
צריך כל אדם להבין ולהשכיל
שבכל העניינים הכלליים של העולם, כמו כן בכל הדברים בפרטיות שעובר על כל אחד עם הוריו
ואשתו בניו ובנותיו ומשפחתו! וכמו כן בכל העניינים בפרטי פרטיות! כל מה שעובר עם
כל אחד בגופו ונפשו רוחו ונשמתו! הכול כאשר לכול כבר נקבע מראש על ידי הבורא כל
עולמים בעת שברא את כל העולם בששת ימי המעשה!
כי כל מה שיהיה בששת אלפי
השנה של הבריאה, ואת כל מה שיצטרכו בכלליות ובפרטיות ובפרטי פרטיות, הוא כבר הכניס
את כל הפרטים הללו באותם ששת ימי המעשה!
הקב"ה קבע מצד אחד
כללים ברורים של הנהגת הטבע לכלל כל
ששת האלפים שנה של הבריאה על כל המצטרך
בכלליות ובפרטיות ובפרטי פרטיות!
וכמו כן הקב"ה כבר
קבע, מצד שני, בערב שבת בין השמשות, גם כל המצטרך בהנהגה של ניסים לכלל כל ששת
אלפי השנה!
ידיעה זאת אמורה להכניס
כוח של אמונה בכל אחד ואחד לא להישבר, חלילה, כאשר עוברים מצבים קשים במהלך החיים!
כי בודאי יש מצבים של שעות
קשות שעובר על כל אחד! ולפעמים רואים שעל פי דרך הטבע המצב אבוד!
יש מצבים שהאדם עומד מול
מצב רפואי קשה מנשוא! ובמחשבתו פחד ורעדה: מה יהיה עם מצב רפואתי?!!
ולפעמים הפחד והרעדה היא
בענייני הפרנסה – הוא לא רואה שום אור בקצה המנהרה בכל הקשור לענייני מזונות
וכלכלה ופרנסה!
ולפעמים סיבוך חייו נתקע
בכל הקשור למציאת השידוך והזיווג ההגון! ובפיו רעדה ופחד: מאין יבוא עזרו?!
ולפעמים כל דאגתו וטרדתו
היא בכל הקשור לתסבוכת השלום-בית! שאינו מוצא מנוח לנפשו!
ולפעמים כאשר הכול על
מקומו בשלום, ויש פרנסה ויש גם שלום בית, אבל מה יהיה עם זרעא חייא וקיימא! חודש
בחודשו הבעל והאישה מרימים עיניים לשותף השלישי! הבורא כל עולמים! ועדיין אין
ישועה באופק!
ובתוך כל זה יש את גם את
כלל כל ייסורי הנפש הנוראים! הניסיונות הקשים של כלל כל התאוות והיצר הרע!
לכן, ידידי היקר, דע
והאמן! הכול כבר נקבע בששת ימי המעשה! ויש מנהיג לבירה שחשב ממך וחושב ממך!
דע לך, ש'מן המצר קראתי יה
ענני במרחב יה'! ובראש וראשונה עליך לדעת שמי אומר שישועתך איננה קרובה?.. מי אומר
שישועתך איננה באופק גם על פי דרכי הטבע?!! כי הרי יכול להיות בהחלט שהנה הנה,
אוטוטו, הזמן עובר, ואתה כבר רואה בעיניך את
ישועתך!
רק אפילו אם, חלילה, אתה
באמת נמצא במצב שעל פי דרך הטבע אין שום תקווה! הרי הנה לפניך תכלית מטרת המשנה
כאן – של עשרת הדברים שנבראו בערב שבת בין
השמשות – להודיע ולפרסם: שהקב"ה גם הכניס בערב שבת בין השמשות את
הכוח שהוא, כביכול, גם יחלל את השבת שלו בשבילך! הוא יבוא לעזרך! כי הרי מותר לחלל
השבת לצורך פיקוח נפש! כי הוא ברא את עשרת הניסים בבין-השמשות בכדי שיוכלו להמשיך
כוחות של ניסים ונפלאות!
* * *
אכן מבואר בספרים שאותו
הזמן של ערב שבת בין השמשות הוא זמן קדוש ורוחני מאוד! זמן של שורש הניסים
בעולם..
ולכן, היצר הרע רוצה בכל
מחיר לקלקל את העת רצון של הזמן היקר הזה! ולכן, כפי שאמרנו כבר, צריך זהירות
גדולה לא להיסחף למריבות וקלקולי שלום-בית באותם השעות של יום שישי אחר הצהריים!
כי בדרך כלל, כאמור, זה
שעות של לחץ (=
פרעשער!) על
כל ההצטרכויות שיש בכל בית יהודי
בערב שבת! ובמיוחד כאשר יש גם אורחים בבית!
וכפי שהנחש החטיא את חוה
ואת האדם ביום שישי אחר הצהריים! כל זה חוזר ומתעורר שוב ושוב בכל ערב שבת! וכמו
אז כן עתה נתעורר שוב ה'והיא נתנה לי מן העץ'! כפי שאומר ה'בעל-הטורים'
שאדם הראשון טען לפני השי"ת: מה עלי לעשות? – אשתי, חוה, נתנה לי מכות עם העץ!
בכדי שאוכל מעץ הדעת! וכמו כן בכל ערב שבת יכול להתעורר שוב, שהאישה תכה! ואם
לא עם העץ! אבל היא תכה עם הפה! בצעקות! ומי יודע איזה תוצאות הרות אסון יכול לצאת
מזה!
כן, ידידי, היצר הרע יעשה
כל מאמץ להרבות בבית צעקות! שאגות! מריבות! וצריך הרבה סייעתא דשמיא והרבה מחשבה
איך להציל עצמו מליפול בידיו של היצר הרע! רק אדרבה, צריך להשתדל לנצל את העת-רצון
של הערב שבת, על מנת להמשיך את הכוח של
העשר ניסים שנבראו אז בערב שבת בין השמשות! וזה על ידי שיעשו הרבה מאמץ להכין
כמה שיותר דברים של ההכנה לשבת מיום חמישי אחר הצהריים וביום שישי בבוקר!
לכן אמרו ורמזו חז"ל
שכל הדיבורים בבית בערב שבת בבית יהיה בלשון ניחותא! בלשון פיוס ושלום!
* * *
ומכאן גם נבין את מה שתיקן
הבעש"ט לומר בכל ערב שבת בתפלת המנחה את מזמור ק"ז בתהלים: הודו לד'
כי טוב כי לעולם חסדו!
כי כל מזמור זה סובב הולך על
כלל הניסים והנפלאות שנעשו עם האדם במהלך כל ששת ימי המעשה ברוחנית ובגשמיות! שזה
כעניין 'ברכת הגומל' על הנהגה הניסית, של כל אלו שהיו יורדי הים ויורדי
מדבריות וחולה שנתרפא וחבוש בבית האסורים! 'הגומל לחייבים טובת שגמלנו כל טוב'!
ודוד המלך מורה לנו דרך ישרה בפרק
זה בתהילים שגם כאשר המציאות מרה כלענה, ועובר על האדם לפעמים ייסורי הגוף והנפש –
מה היא העצה? רק:
ויצעקו אל ד' בצר להם!
ויזעקו אל ד' בצר להם!
כי כאשר העובר על האדם מצב קשה,
ברוחניות ובגשמיות, הרי צריך האדם לברר לעצמו את הידיעה הברורה, בפרט עכשיו
בעמדו בערב שבת בין השמשות! בין ששת ימי המעשה לבין כניסתו להנהגה הניסית!
שיזכור היטב שהבורא כל עולמים ברא את כל העולם כולו בששת ימי המעשה!
והיה אם ישאל השואל: נו, אדרבה,
אולי אני נבראתי להיות, חלילה, חולה כל ימי! בלי שידוך! בלי שלום בית! חבוש בבית
האסורים! חס ושלום! הרי ראשית לכל: מי יאמר לך דבר זה?!! למה אתה חושב שאם עכשיו
מר לך וצר לך הרי זה מה שיהיה, חלילה, כל ימי חייך?!! למה לך לחשוב כלל מחשבות
כאלו?!! מניין לך שכך נגזר עליך בששת ימי המעשה?!!
ועוד, והוא העיקר: גם לו יהי
כדבריך, לו יהי כאשר הינך חושב שאתה נבראת במזל רע! אבל הנה לך ידידי, משנה ו'
בפרק ה' של מסכת אבות, שכאן מתגלה לך שגם אחרי שכבר נברא האדם הראשון ביום השישי
של הבריאה! וגם אחרי שכבר נוצרה חוה! וגם אחרי חטא עץ הדעת! וגם אחרי לידת קין
והבל ורציחת הבל! אחרי כל זה כשהגיע ערב
שבת בין השמשות, הכניס הקב"ה בעולם את עשרת הדברים, שהם כלל כל הניסים!
להורות לדורות עולם, שיש דרך של הנהגה למעלה מדרך הטבע! יש דרך הנהגה שהיא עומדת
בין ששת ימי המעשה לקדושת השבת! יש זמן שנוגע מצד אחד בקדושת השבת ומצד שני בששת
ימי החול! זמן בין השמשות! ושם בזמן הזה הכניס, בפוטנציה, את כלל כל הניסים!
ולכן, קום קרא אל אלוקיך!
ויצעקו! ויזעקו! וישאגו! כמו יורדי הים באניות! כמו החולה שמרגיש שאינו יכול
להתרפא! גם אתה צעק! שאג! אל תתייאש בשום אופן!
כי כל אלו הצרות והייסורים שבפרק
ק"ז שבתהלים סובב הולך גם על כל סוגי צרות הנפש שעובר על כל נשמה ונשמה (כמבואר בארוכה בליקוטי
מוהר"ן חלק א' תורה קסג עיי"ש היטב).
כי גם כאשר קר לך בגשמיות! וגם
כאשר קר לך ברוחניות! 'נפשם בהם תתעטף'! וגם כאשר המצב שלך הוא במצב של 'יעלו
שמים ירדו תהומות'! העליות שלך אינן כסדר! והירידות שלך גם הם אינם כסדר! יום
אחד אתה מצליח ללמוד ולהתפלל ולקיים מצוות! ולמחרת אתה כבר שוב בשאול תחתיות!
וגם כאשר הנפש שלך היא נע ונד!
עייף וצמא! כמו בהולכי מדבריות! וייסורי הנפש שלך גדולים וכבדים מנשוא! ממש חולי
הנפש!
וגם כאשר הינך במצב של 'כל אוכל
תתעב נפשם', בגשמיות וברוחניות! 'כל אוכל', כל שחרית! כל מנחה! כל
מעריב! כל דף גמרא! כל פרק משניות! כל ספר מוסר! כל ספר חסידות! כל ספר קבלה! הכל
הכל אתה מרגיש שזה במצב של 'תתעב נפשם'!
וגם כאשר הינך חבוש בבית
האסורים! בגשמיות, חלילה, או ברוחניות! שהינך מרגיש שאתה מסור, לכאורה, לגמרי
בידי היצר הרע באופן שלא נראה לך באופק שיש לך איזה אפשרות להתגבר עליו!
עם כל זה! ובכל זאת! על כל אלו: 'ויצעקו
אל ד'! ויזעקו אל ד'!
ואת כל זה תיקן הבעש"ט לומר
אותו בכל ערב שבת בין השמשות! וכמבואר בספרי קבלה שאז הוא הזמן שהעולמות צריכים
לעלות מעולם לעולם! והרע רוצה להתגבר! ואז במשך יום השישי עוסקים הרבה בעצות איך
להכניע את הרע על מנת שהטוב יוכל להתברר! ולכן אומרים שניים מקרא ואחד תרגום,
וגוזזים הציפורניים ורוחצים במים חמים ובהליכה למקווה! הכול בכדי להכניע את הרע,
שהטוב יוכל לעלות!
וכמו כן מובא בספרים שבכל ערב שבת
יש עלייה גדולה גם לכל נשמות המתים! ולכן היה הבעש"ט נוהג להתפלל אז תפילת
המנחה באריכות גדולה בכדי לתקן ולהעלות כל אלו הנשמות!
וכמו כן כל אחד ואחד בזמן כניסת
השבת יש לו עלייה מעולם לעולם, ממדרגה לדרגה, ואז מתעוררים גם המזיקים,
שהמשנה מרמזת שגם הם הרי נבראו בערב שבת בין השמשות! כי המזיקים רוצים
להתגבר נגד עלייה זו של הטוב ושל העולמות!
אבל, אז, מגלה לנו המשנה באבות,
הקב"ה ברא את כלל העשרת הדברים בבין השמשות! כלל כל הניסים! בכדי לתת
תקווה לכל אחד ואחד! להמשיך בכל ערב שבת כוח הניסים! בכדי להמשיך נס בתוך הטבע!
* * *
והנה אנחנו כבר אחרי ט"ו
באב, (חמש"ה
עש"ר בא"ב = כתיב"ה וחתימ"ה טוב"ה) בתוך הארבעים יום קודם
ראש השנה,
ולכן, כהכנה לימי ראש השנה, נוסיף פרפרת נאה ששמעתי בשם סבי מורי הרה"צ
ר' שמאל שפירא זצ"ל.
המשנה באה ומגלה שיש אומרים שאף
המזיקים נבראו בערב שבת בין השמשות ויש אומרים אף קבורתו של משה! הרי בפשטות
זה מרמז, כאמור, על הרוחות והשדים שנבראו אז! וכמו כן גם קברו של משה שאיננו
יודעים היכן הוא קבור!
אבל בדרך רמז יש כאן סוד נפלא
במשנה זו:
שגם כאשר המזיקים והשדים מתגברים
כפי שמתגברים! והם הם המחטיאים את האדם ומזיקים לו בגשמיות וברוחניות! כמבואר
בארוכה בספר הזוהר, ובמיוחד על ידי החטאים של פגם הברית וזרע לבטלה! שבזה נותנים
כוח עצום למזיקים! ומזה הם נבראים! הרי בכל זאת, גם באותו רגע של בין השמשות של
ערב שבת הראשונה של הבריאה, כבר נברא כנגד זה, קבורתו של משה! שזה מרמז על
כלליות קברי כל הצדיקים, שכולם כלולים בנשמת משה רבנו כידוע מספר הזוהר.
ובפרט קברו של רבנו הקדוש, ר'
נחמן בן שמחה ופייגא, שקבורתו בעיר אומן, ששם בחר את מקומו להסתלק שם, ולהיות
קבור שם, על מנת לעסוק בתיקון נשמות ישראל לדורות עולם, ועשה עסק גדול מעניין לבוא
על קברו בכל ימות השנה ובמיוחד בעת שהייתם אצלם בימי ראש השנה הקדושים, כפי שהתבטא
ואמר:
וואס זאל איך אייך זאגין
קיין גרעסער דערפון איז נישטא!!!
ומי אנו שנבוא בסוד הדברים! ומרחוק
אפשר לומר ולרמז על קברו של רבנו הקדוש שקבור בין הגויים השפלים שם באוקראיינא!
ששקועים עמוק עמוק בתוך פגם הברית! ולכן יש שם גם ניסיונות קשים בעיר אומן,
כנראה בחוש, וצריך זהירות גדולה בעת השהייה שם! כי גם המזיקים נמצאים שם זה
לעומת זה! ובכל זאת קברו של משה הוא מול בית פעור על מנת להכניע את כל כוחות
החטא והעוון והפגם! כפי שרבנו הקדוש הבטיח שכל מי שיבוא על קברו הקדוש ויאמר שם
העשרה מזמורי תהלים הרי יעסוק בתיקון נפשו רוחו ונשמתו! ובמיוחד כאשר נבוא לשם
לשהות ליד ציונו בימי ראש השנה!
אשרינו שזכינו להתקרב לרבנו! אשרינו
שזכינו להיות מאלו שמתאספים ומסתופפים להיות סמוך ונראה ליד ציונו הקדוש בימי ראש
השנה, על מנת שיעסוק לכלות ולשבר ולהכניע ולמגר את כל המזיקים והרוחין והשדים בכדי
לגלות מהרה את מלכות שמים על כל העולם כולו!
ויהי רצון שנזכה להכניס אמונה זו
ותקווה זו בתוך המוח והלב! ולעשות כל מה שצריך בגשמיות וברוחניות!ואז גם כאשר
נעמוד מול הרגעים הקשים של החיים, ברוחניות ובגשמיות, הרי נזכור ונאמין שיש גם
עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות על מנת להמשיך כוח הנס גם בתוך גדרי הטבע!
ובזכות האמונה נמשיך את כל הברכות
והישועות כפי שרבנו הקדוש מביא הרבה את הפסוק: 'איש אמונות רב ברכות'!
א ליכטיגער שבת
מוטה