פניני באר בשדה על פרשת אמור ה’תשע”ד – ובו ביאורים על קיום מצוות ספירת העומר

Print Friendly, PDF & Email

לקראת
שבת פרשת אמור ה’תשע”ד

בביאור
קיום מצוות ספירת העומר

 

פנינים מתוך ‘באר בשדה’

לקראת קיום מצוות ספירת העומר

 

בתוך
פרשת השבוע – פרשת אמור – לומדים את המצוות של כל סדר מועדי השנה!! ומתוך 124
פסוקי הפרשה יש 44 פסוקים שבהם כל החגים והמועדים מתאספים להם יחד!!

 

פרשת
המועדים מתחיל שם עם יום השבת, ועוברים לקרבן חג הפסח ביום יד’ ניסן
ומשם לחג הפסח בטו’ ניסן, ומשם למצוות ספירת העומר שמקשרת את חג הפסח עד
חג השבועות!! ומשם לראש השנה יום הכיפורים וחג הסוכות!!

 

*  *  *

 

בספר
הזוהר
(ח”ב דף לח’) מתבאר, שכהיום, כאשר
אין לנו בית המקדש, ולכאורה במצב זה הרי אי אפשר לקיים את הפסוק: “שלוש
פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון הוי”ה” – בכל זאת, מסביר
הזוהר, שעדיין יש אפשרות לקיים את זה בכך שהאדם “מקבל פני רבו ברגל”!!

 

ולכן
אומר שם הזוהר: ‘מי הוא זה “פני האדון הוי”ה” – בזמן הגלות כאשר
אין בית המקדש לעלות לשם’? והזוהר כותב: “פני האדון – זה
רשב”י”!!! רבי שמעון בר יוחאי מגלם בתוכו בזמן הגלות את האור של בית
המקדש!! ולכן, צריך להתאסף אליו בשלושת הרגלים!!

 

*  *  *

 

ננסה
להיכנס קצת יחד, לביאור אחת מהחלקים של פרשת המועדים של פרשת אמור, והיא ביאור
מצוות ספירת העומר, שבו אנחנו נמצאים בימים אלו בעיצומו של קיום מצווה זו!! כי
ממוצאי יום טוב ראשון של פסח – ממחרת השבת – מתחילים מיד לקיים לילה אחרי לילה את
מצוות הספירה!!

 

כי
כאשר נתבונן היטב נצליח להבין ולהשכיל, שלכאורה, כל עניין הקרבת קרבן עומר השעורים
שהיו מקריבים ביום ט”ז לחודש ניסן, ממחרת השבת של יום טוב פסח, וכמו כן כל
עניין הקרבת קרבן 2 הלחם שהיו מקריבים ביום חג השבועות, וכמו כן כל עניין מצוות
ספירת העומר – שהיא בעצם המקשרת בין שני המנחות והקרבנות הללו – הרי שעל פי
נגלה וטעם הפשט הפשוט, כל זה בא להורות לנו, שאנו מכוונים בקיום מצוות הללו
להביע את:

 

הרגשת התודה וההודאה להקב”ה על כל החסד אשר עושה עם כל אחד ואחד בכך
ש’ארץ נתנה יבולה’, וכולם עסוקים בימים אלו בקציר החיטים והשעורים של השנה החדשה!!

 

ובמילים
אחרות, הרי שמצוות ספירת העומר באה להנחיל בתוך לב כל אחד את ה:

 

השבח וההודאה להקב”ה על כל השפעת המזון והפרנסה של השנה החדשה!!
וכלשון חז”ל: “בפסח נידונים על התבואה”!! וזה הרי כולל כל פרטי
מזון האדם, כי עיקר המזון והסעודה היא מן החיטים והשעורים!!

 

ובכדי
שכל השפעת השפע החדשה של השנה החדשה יהיה על הצד הטוב, ובכדי שנזכה להשתמש בהם
כראוי וכיאות, צריך תחילה לתת תרומה לד’ מתוך התבואה החדשה – כמו בכל שאר מצוות של
‘תרומות’ ו’מעשרות’ ו’חלה’ ו’ברכת הנהנין’ – ולכן עלינו להקריב מנחת עומר שעורים
ביום הראשון לספירה.

 

ולכן
מצאנו ראינו שיום הקרבת העומר שעורים מוגדרת בתורה בשם: “ממחרת
השבת”, שהכוונה בעצם למחרת חג הפסח יום היציאה ממצרים, ולמה היא
נקראת “מחרת השבת”?
(שמתוך כך אכן טעו והטעו
הצדוקים שהכוונה ל’שבת’ כפשוטו!!)

 

אלא
העניין הוא, שעד יום חג הפסח היה אסור לאכול, ואולי גם לקצור, את התבואה החדשה!!
ולכן ‘ממחרת הפסח’ היא בעצם כעין גמר ו’מחרת’ ‘השבת’ שהכוונה ל’שבת הארץ’!! שהיא
כעין שמיטה לתבואה החדשה של גידולי הארץ!! כי הרי היה אסור עד אז לאכול, ואולי
אפי’ לקצור, את התבואה החדשה עד הקרבת מנחת וקרבן העומר, והבן היטב
(עיין היטב בדברי הרש”ר הירש בפירוש ‘מחרת השבת’).

 

והעניין
שאנחנו מקדימים תחילה להקריב את מנחת השעורים לפני מנחת 2 הלחם מהחיטים? כי
השעורים הרי מקדימים, בבישולם,
(עיין היטב בדברי הספורנו). ולכן היו מקריבים תחילה את מנחת העומר שעורים בכדי להתיר את התבואה החדשה
בכל ערי ישראל!!

 

ולאחר
מכן, ביום החמישים, כאשר הצליחו גם לקצור את רוב החיטים של השנה החדשה, אז היו
מקריבים מנחה חדשה, של שתי הלחם  מהחיטים,
יחד עם שבעה כבשים!! וזה כבר היה מתיר גם את התבואה החדשה להקרבת המנחות בבית
המקדש.

 

ובכל
ימי הקציר שבאמצע, באה התורה ומצווה עלינו: “מהחל חרמש בקמה תחל לספור
שבעה שבועות” – אחרי עבודת היום, כשמגיע שעות הערב, ורואים את תוצאות
העבודה של קציר החיטים והשעורים!! ובעל-הבית מרגיש טוב ורענן יחד עם הרגשת השמחה
הגדולה של השפע החדש, שרואה כעת מול עיניו, איך שנערם לו בשדהו אחרי יום עבודתו של
קציר החיטים והשעורים!! אז, הגיע הזמן שהוא צריך לעמוד בצד שדהו, כבועז בשעתו שירד
הגורן הלילה לשמור על הקציר חיטים והשעורים!! ובדחילו ורחימו עליו לפתוח פיו
בשיר תודה והלל, להודות ולהלל על כל החסד אשר עשית עמדי, ומברכים על ספירת העומר,
כי רק העומר התיר לנו להשתמש בתבואה החדשה!!

 

ובכך,
בספירה זו, נזכרים אנחנו כל זמן הקציר בהקרבת מנחת העומר ממחרת השבת!! ובכך בעצם
מגלים כי לד’ המלוכה, וכל שפע השדה רק מאתו יתברך, ‘כי לי כל הארץ’!! כמו
שאכן מתגלה כאשר משביתים את כל מלאכת עבודה של חריש וקציר בשנות השמיטה והיובל!!.

 

*  *  *

 

חברים
וידידים, בואו יחד ונתבונן בהסתכלות פנימית יותר על עניין מצוות ספירת
העומר שנכנסים עתה בעיצומה!!

 

בואו
יחד וננסה, בדקות הבאות כשנעיין ונלמד את השורות הבאות, להתרומם קצת
לעניינים הפנימיים המרומזים בכל עניין הספירה הזאת, בכדי לדעת איך לקיים את המצווה
מתוך הרגשת הלב וחמימות אמיתית!!

 

כי
עלינו להבין, שאם אנחנו רוצים לזכות לברר לצד הטוב והחיובי את הכסף שלנו, את
הפרנסה שלנו, שהם בעצם מרומזים בכל העניין של התבואה החדשה של השנה החדשה, הרי
שבכדי לזכות לברר לצד הקדושה והטוב את השפע החדש, הכסף החדש, הפרנסה החדשה, של
השנה החדשה!!

 

צריך
הרבה לבקש ולהתחנן: ‘תתיר צרורה’!! ‘טהרנו שגבנו’!! כי הרי ‘אתה
ציוויתנו על ידי משה עבדך לספור ספירת העומר בכדי לטהרנו מטומאתנו ומקליפותינו’!!

 

כי
בכל לילה ולילה מלילות ספירת העומר, כאשר נעמדים לקיים מצוות הספירה, ומשתדלים
לקיים את מצוות הספירה מתוך הרגשת השתוקקות וגעגועים, הרי בכך אנו מצליחים שמכל
דיבור ודיבור של מצוות הספירה, מתבררים לצד הטוב והקדושה עוד ועוד טיפות הדם
שבנפשנו!!

 

כי
הדיבור שיוצא מתוך הגעגועים נובע מתוך כל טיפות הדם שבקרבנו כידוע על פי הפסוקים: ‘נפשי
יצאה בדברו’!! ‘כי הדם הוא בנפש’!!
(וכמבואר
בארוכה בדברי רבנו רבי נחמן מברסלב בליקו”מ ח”א תורה עה’).

 

ובכוח
הדיבורים והגעגועים ההשתוקקות והספירה וההתרחקות ממאכל הבהמה של השעורים!! גורמים
לברר את השפע, את הכסף, את הפרנסה, מתוך כל הבור מוץ ותבן!! באופן שנזכה להתקרב
בשלמות להקב”ה על ידי השפע החדש, ולא, חלילה, שהשפע החדש, הכסף החדש, ישפיע
עלי להתרחק מהקב”ה!!

 

כי
גם אחרי שכבר יצאנו ממצרים וקיבלנו כבר את הדמים החדשים, את התבואה החדשה,
את השפע החדש, את הכסף החדש, את הפרנסה החדשה, שזה סוד ה’חייב אדם לראות את
עצמו כאילו הוא יצא ממצרים בכל דור ודור’!!

 

ואז,
אחרי היציאה מהמצרים, מתוך רחמי ה’איתערותא דלעילא’
(=
ההתעוררות מצד העליון!!),
עדיין צריך את ה’איתערותא
דלתתא’
(= ההתעוררות מצידנו, מצד התחתון!!),
בכדי שאכן כל המאכלים, וכל השפעת השפע של הכסף החדש, והפרנסה החדשה, יתבררו להם
ממצב של מאכל בהמה למצב של מאכל אדם!! שבשפת המקובלים זה נקרא: שצריך להפוך את
השעורים, את הדינים, ואת המוחין דקטנות, לחיטים, ולחסדים, ולמוחין דגדלות!!

 

כי
גם אחרי היציאה ממצרים ומכל סוג המצרים והגלויות, הרי שצריך עדיין להמתין שבעה
נקיים!! שבעה כפול שבעה!! בכדי לברר את כל הדמים העכורים!!

 

כי
כל סוד יציאת מצרים – על פי תורת הקבלה – הוא הפסק טהרה ובירור הדמים של כל 5 מיני
מראות דמים המטמאים בטומאת הנידה!! בסוד הפסוק: “ואעבור עלייך ואראך
מתבוססת בדמייך”!! “ואומר לך בדמייך חיי בדמייך חיי”!! כי
ביציאת מצרים ובמצוות ספירת העומר אנחנו גורמים שמתהפכים דם הנידה לדם טוהר לידה!!
דם מילה ודם פסח!!

 

לכן,
מתחילים לספור את השבעה נקיים מיד ביציאה ממצרים והפסק הטהרה, בכדי לברר את
החמשה מיני דמים הכפולים הללו העולים כמניין עשר!!
(כי
הדמים הללו הם בסוד 5 חסדים ו 5 גבורות)
שהם בסוד העשר פעמים אהי”ה
באחוריים
(א אה אהי אהיה!!)
שעולים כמספר ד”ם!! וזוכים להפוך את האהי”ה להוי”ה
(כי אהי”ה יחד עם 4 אותיותיו והכולל הוא כמניין הוי”ה), ומעלים בקודש להפוך את ההוי”ה לא”ל (כי הוי”ה יחד עם 4 אותיותיו והכולל הוא כמניין א”ל) ועשר פעמים א”ל עולה כמניין: עמ”ר! כמניין: קר”י!!!
כי כל זה בא בכדי לטהרנו מכל קליפותינו וזוהמתינו!!

 

ואז
בגמר השבעה כפול שבעה נקיים, טובלים בליל החמישים, יחד עם השכינה, במקווה של שער
החמישים!! ומקבלים כל האורות הנפלאים של מנחת החטים והדעת העליון של קדושת היובל,
שהוא שלמות יציאת מצרים, ואז הבת קול יוצאת שוב ומכרזת ואומרת: “אנוכי ד’
אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים”!!. 

 

*  *  *

 

והנה
מבואר בספרים הקדושים על גדולת חודש אייר, הוא החודש אשר בו מקיימים בכל
יום ויום מימי החודש את המצווה החביבה של ספירת העומר!!

 

ומבואר
בספרים הקדושים, אשר אין עוד מצווה שהיא באה מזמן לזמן, שיקיימו אותה במשך חודש
שלם!! כמו מצוות ספירת העומר!! כי הרי מצוותה ממלאת את כל ימי החודש!!

 

חודש
אייר נקרא בנ”ך גם בשם: “חודש זיו”!! חודש שמפיץ זיו ואור
על נשמות ישראל, כאשר הם עוסקים לטהר עצמם במצוות שבעת הנקיים, של שבעה כפול
שבעה!! שזה סוד ימי המ”ט ימים של ספירת העומר, כמובא במדרשי חז”ל
ובספרי הזוהר והקבלה והחסידות!!

 

*  *  *

 

אחת
המחשבות המעניינות הקשורות למצוות ספירת העומר קשורה לדיון הידוע, האם מצוות ספירת
העומר נחשבת כולה למצווה אחת ארוכה שנחלקת לחמישים יום!! או שבכל יום ויום יש מצווה
מיוחדת של ספירת אותו היום?!!

 

הדיון
הזה יש לו השלכות בכמה מישורים, כאשר מהמפורסמים שמביניהם היא, האם אפשר להמשיך
לספור בברכה את הספירה של היום, גם אם הוא שכח לספור יום אחד!! והאם מי שנעשה
בר-מצווה באמצע ימי ספירת העומר, יכול להתחיל לספור בברכה, גם כאשר הוא היה עדיין
קטן בתחילת ימי הספירה?!!

 

מבלי
להיכנס, לדיון ההלכתי שבזה, אנחנו נתמקד יותר בהיבט הרעיוני שיש מאחורי דיון זה.
ונשתדל לבאר את הרעיון על פי המבואר בתורת הקבלה על ענייני ספירת העומר.

 

כי
בעצם שני המחשבות גם יחד יש להם מקום במצוות ספירת העומר!!

 

כי
מצד אחד, ודאי שתכלית המצווה היא כאשר סופרים את כל הימים כולם. כי השלמות של
המצווה נעשית רק כאשר אנחנו מגיעים בסופם ליום “חג השבועות”, יום
החמישים!! שאז מתחברים להם כל הימים יחד, ומעוררים את השער החמישים, בכוח
הרוחני שיש למ”ט הימים שספרנו עד היום החמישים!!

 

כי
בכדי שיתקיים ביום החמישים הפסוק שנאמר במעמד הר סיני: “וירד ד’ על הר
סיני”!! כל זה יקרה רק כשאנחנו נעשה את מירב ההשתדלות שלנו לחזור להשם
יתברך ולהתקרב אליו במ”ט ימי הספירה!! שזה בסוד מ”ט שערי
התשובה!!

 

כי
כל זה מרומז בסוד הכתוב: “שובו אלי”!! שרק אז יתקיים גם: “ואשובה
אליכם”!! שגם השם יתברך ירד אלינו וייתן לנו להשיג ולהבין דברים שלא
היינו יכלים לבוא אליהם בכוחות עצמנו!!

 

ולכן
יש עניין בספירת העומר של “תמימות תהיינה”!! כי אנחנו צריכים
להשלים את כל השבעה כפול שבעה ימים!! בסוד טהרת הנידה בשבעת ימי הנקיים שלה,
בימים רצופים!!

 

וכאמור
על פי המובא בספר הזוהר את ההקשר של 2 הפסוקים: “וספרתם לכם ממחרת השבת
שבע שבתות תמימות תהיינה” שנאמר במצוות ספירת העומר!! “וספרה לה
שבעת ימים ואחר תטהר” שנאמר בטהרת הנידה – בפרשת מצורע.

 

אבל
ודאי שבכל יום ויום בנפרד מימי ספירת העומר גם נעשים פעולות והשפעות של קדושה
וטהרה, וזאת על אף שעדיין לא נשלמו כל המ”ט ימי הספירה!!

 

כי
על אף שעדיין הוא מוגדר כטמא מבחינה רוחנית!! וחלים עליו הרבה הרחקות כמו שחל על
הנידה בימי ספירת הנקיים שלה!! עם כל זה, מבחינת ההסתכלות העמוקה הרוחנית, הרי
ודאי שכל יום ויום מימי הספירה ממשיכים על עצמנו כוחות רוחניים חדשים שלא היו
קיימים אצלנו ביום האתמול!!

 

כי
בכל יום ויום מימי ספירת העומר – מתברר בספרי הקבלה – מתבררים בירורים!! ומתייחדים
ייחודים!! ומתקנים תיקונים!! בכל מיני חלקים שונים של קומת בניין הקדושה! כי בכל
יום ויום מימי ספירת העומר מתקנים חלקים מסוימים של המוח!! וחלקים מסוימים של
המידות!! וחלקים מסוימים של החלקים הפנימיים שלנו ושל החלקים המקיפים שלנו!!

 

חברים!
מי שיתבונן, כאמור, בספרי הקבלה הבנויים על מצוות ספירת העומר הוא יראה איך שיש
בכל יום ויום עשרות דפים של כוונות רוחניים שנעשים על ידי כל אחד ואחד בכוח הספירה
של אותו יום שהוא נמצא בו כעת!! וזאת על אף שעדיין לא השלימו את כלל כל התיקונים!!

 

כי
עלינו להבין, שבכוח מצוות ספירת העומר במשך כל המ”ט ימים של הספירה, אנחנו
בונים! ובונים! ובונים! – בניין גדול ורב מימדים של הרבה קומות!! וכמו בכל בנייה
הרי שיש שלב של חפירות לעומק!! ויש שלב של שלד!! ויש שלב של פנים!! ויש שלב של
גימור!! עד שבאים לשלב של כניסה לדירה!!

 

כן
כן חברים, גם בהסתכלות הרוחנית על מצוות ספירת העומר, ודאי שגמר המצווה תהיה ביום
החמישים!! אבל בכל יום ויום נעשה עוד משהו! ועוד משהו! ועוד משהו!!!

 

 

 

א ליכטיגער קיום
פון מצוות ספירת העומר!!

 

מוטה

 

כתיבת תגובה