ערבי פורים
ה'תשע"ב

ביאורים שנתבארו כהכנה
דרבה לימי הפורים – בלימוד בצוותא חדא בכולל 'נקודה טובה' בחודשי שבט אדר
ה'תשע"ב – ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה נח' נט

<![if !supportLists]>א)
<![endif]>עיקר כוח הנס של ימי הפורים התחיל באמצעות קדושת אור השבת,
כמו שאמרו חכמינו על הפסוק: ויהי ביום השביעי כטוב לב המלך ביין. כי השבת הוא בסוד
הענווה והשפלות, בסוד הכתוב: שבו איש תחתיו, שבכוח הענונה הזאת, שזה בסוד הלל הזקן
העונה תשובתו – לשאלה המוזרה של מדוע ראשיהם של הבבליים סגלגלות ומדוע עיניהם של
תרמודיים טרוטות – והוא עונה בסבלנות יתירה, גם בערב שבת לפני כניסת השבת, ואי
אפשר להביאו ולהכשילו חלילה לרגע בעוון הכעס, ובכך הוא זוכה להמשיך על עצמו את
היופי וההוד וההדר והגדולה של הכשרי הדור, בסוד: איש כשר יש בדור הזה, שאמר אליהו
למשה רבנו, ושמו מרדכי.

<![if !supportLists]>ב)
<![endif]>כי בכוח העוונה, שזוכים באמצעות שמירת הדיבור, ובמיוחד מחטא
לשון הרע ומחלוקת, זוכים להארת השבת, המאיר באור הלחם משנה לרפאות את הגוף ואת הנפש,
ולהאיר אור של משנה חידושי תורה בכפליים.

<![if !supportLists]>ג)
<![endif]>וכל זה בסוד קדושת הברית של יוסף הצדיק, שמרכיבים אותו
במרכבת המשנה לחם, וזוכים להארה כפולה ומכופלת של הבאר ענן ומן, בכוח משה רעייא
מהימנא, שנסתלק ונולד ביום ז' באדר, וחשב המן שבכך הוא יכול להתגבר בה' גבורותיו
ומ"ן של המנצפ"ך, ואינו יודע שבכוח מרדכי היהודי ואסתר המלכה יכניעו אתו
דייקא במנצפ"ך הגבורות הללו, כי הם שמרו כבבת עין על ה'גבורתך ידברו' ו'אין
אסתר מגדת'… ובכוח זה בסופו של יום זכו ש'פור המן נהפך לפורינו'.

<![if !supportLists]>ד)
<![endif]>כי מרדכי ואסתר נזהרו במאוד לא להיסחף חלילה לגאווה דטומאה
בסוד קליפת הרם ונישא של המן עמלק, בסוד כי יד על כס י"ה = גאו"ה. כי כל
הר גדולתם של מרדכי ואסתר היה רק להיותו כלי ציון ורשימה של התורה הצפונה בירכתי
צפון, לגלות את ה'חמוקי ירכייך' של ה'תורה שבנסתר'.

<![if !supportLists]>ה)
<![endif]>כי זהו העומק של הבאר ענן מן של הארת הדעת בחידושי התורה
הניתנת בכפליים, כאשר זוכים להכניע את המן עמלק בכוח החרב נוקמת נקם ברית האבות.

<![if !supportLists]>ו)
<![endif]>כי אז מאירים בתוך הבאר ענן ומן גם הארת החב"ד שבדעת,
של 'אין מים אלא תורה' ו'לכו לחמי בלחמי' ו'שמלה לך קצין תהיה לנו', בהארת התורה
והתפלה וההלכה יחד עם עמקי סודות התורה הגנוזים בה.

<![if !supportLists]>ז)
<![endif]>כי זוכים שזה כלול גם מכל חלקי האבות הקדושים והחג"ת,
בסוד 'ללמד לאחרים' את ה'תורת חסד' שהיא מלאה עם יראת שמים של האיש כשר שדבריו
נשמעים, והוא כלול ובלול יחד עם תפארת ויופי של גילוי התורה בדברי פי חכם חן ויופי
של הוד והדר שזוכים לזה כשרי הדור כאשר נשפע הארת ה'חד ינקין לכמה סטרין'.

<![if !supportLists]>ח)
<![endif]>כי כל זה זוכים בכוח שה'חד אעל בין תרין', בסוד הארת
הנה"י, ונלחם שם יחד עם אהרן וחור בנה של מרים במלחמת חרמה בעמלק למעלה
ולמטה, וה'תרין ינקין לחד' בהארת הלחם משנה בגשמיות ורוחניות לאור השבת המאיר לארץ
ולדרים עליה, עד שזוכים לעלות יותר ויותר עד אור התענוג העליון של הכתר העליון,
לעשותו כתר מלכות, ומרפא את הכול, ומוציא את הסגול מהגלות.

<![if !supportLists]>ט)
<![endif]> ובכוח משה רעיא
מהימנא זוכים גם כל אחד מאתנו להתעסק בבנייין ה'היכל הקודש', להאיר גם את ה'קודש'
וגם את ה'כבוד' שב'היכל'.

<![if !supportLists]>י)
<![endif]>כי זוכים להאיר את חכמת הקודש של ו'מעין החכמה מבית ד' יצא',
בסוד נשמת מרדכי היהודי שהוא אור יסוד אבא, המאיר כמעיין שמפריד בין שני התנינים
הגדולים, כידוע מחלומו של מרדכי, וכל זה בסוד ה'בית' המרובע של 'חושן המשפט
המרובע' שעל 'לב אהרן תמיד', שזה בסוד כוח המשפט ואש שלהבת ההתבודדות של מרדכי אשר
'לא קם ולא זע' ו'מרדכי לא יכרע ולא ישתחוה', כי יש בו מ"ם סתומה בתכלית.

<![if !supportLists]>יא)  <![endif]>  אבל הוא כלול כל הזמן יחד עם ה'סמך' המעוגלת של
אסתר המלכה, המחייכת ומתעגלת ומזמינה את אחשרוש והמן לסעודתה, כי בכוח הסמך המגולה
שלה מקבלת בכל עת כוחות עצומים מתוך המ"ם סתומה שמקבלת בכל עת מ'מרדכי היהודי
אשר מתהלך בחצר בית הנשים לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה', בסוד 'ויהי אומן את
הדס"ה' י"ד ס', ובכוח זה היא מבטלת את כל האיסורים והרשעים ב'שישים המה
מלכות', ו'תמוך אשורי במעגלותיך' ו'ינחנו במעגלי צדק למען שמו'.

<![if !supportLists]>יב)  <![endif]> עד שמגלים משם את תכלית גילוי כבוד שם מלכותו
ש'בהיכלו כולו אומר כבוד', וגם כאשר יש מצבים שאנחנו במצב של 'והנותר בירושלים',
כמו פיגול נותר וטמא, שנפסל מלהיקרב בהיכל הקודש, ואנו ננערים רחמנא ליצלן מכל
ניצוץ של יראת שמים, 'ולא ירא אלוקים' שנפגם עלי ידי קליפת המן עמלק.

<![if !supportLists]>יג)
<![endif]> ובכל זאת זוכים
בכוח האיש כשר, מרדכי היהודי, שנמשך עלינו שוב, בהארת כוח נשמתו שהוא גילוי יסוד
אבא, ממקום עליון נישא ונשגב, שלא היה שם שבירה כלל, הארת היראה עילאה דעילאה,
להביא גם אותנו שוב ליראה שלם, ו'קדוש יאמר לו', עד שדייקא בכוח הרחוקים כ'יתרו'
שנראה כ'מיותר' יתגלה עוד 'יותר' כבוד שם מלכותו לעולם ועד, ו'רבים מעמי הארץ
מתיהדים כי נפל רע"ד ופחד מרדכ"י עליהם'.

<![if !supportLists]>יד)  <![endif]> כי בכוח האור הגדול שמאיר בפורים זוכים לקרב את
כל הרשעים ולבנות 'היכל הקודש', וגם מאותם הרשעים שבדרך כלל אסור לקרבם, כי הם
מעוררים מנצפ"ך גבורות ומתקיים בהם בדרך כלל: 'מרום משפטיך כנגדו' כי 'יחילו
דרכיו בכל עת', והם מקלקלים רחמנא ליצלן גם את הכוח של משה רעיא מהימנא עד שנאמר
לו 'לך רד', כי הם מקלקלים בכל עת את העיינין של המשפט ושל העיגולא והריבועא של אור
קדושת 'שבתותי תשמורו', ולא מועיל נגדם בדרך כלל אור להבת שלהבת הלב העולה מתוך
כסא המשפט של חושן המשפט של אהרן.

<![if !supportLists]>טו) <![endif]>  אבל יש בכוח ימי הפורים אור גדול עוד יתר משבת
ויום טוב, שבכוח הארת יסוד אבא המתגלה מתוך יסוד אמא ומאיר לארץ ולדרים עליה ברחמי
המאציל בכל שנה ושנה בימי הפורים הללו יש גם כוח להפוך את פור המן לפורינו, ותולים
אותו ואת בניו על העץ, ואי אפשר לקלקל שוב את העיינין גם כאשר הם דרים בין החולות
וההצלחות הנוראות שלהם בסוד: 'גידל המלך את המן מכל השרים', ומכניעים גם אותו ואת
בניו ואת זרעו.

<![if !supportLists]>טז) <![endif]>  כי זוכים אז גם להחזיר שוב אלינו לצד הקדושה את
כל השפע העשירות הגדול של הבית המקדש והמשכן והמקדש וההיכל הקודש, שקוראים בפרשיות
הללו בחודש אדר, כי זוכים לשפע העשירות של 'תרומה' 'תצוה' 'ויקהל' 'פיקודי',
ונשמרים מהעשירות של ה'די זהב' של עגל הזהב שבפרשת 'כי-תשא', ו'הנה בית המן נתתי
לאסתר'.

<![if !supportLists]>יז)
<![endif]> וכל זה כי נזהרו
בכל עת לא ליפול חלילה אפילו לא לרגע אחת לכעס וחימה, באמצעות מידת ההתבודדות והמשפט,
כי נזהרו מ'התבודדות שאינה כראוי המביאה חלילה לידי כעס', שזה התבודדות ומשפט בלי
תודה הודאה ושבחו של מקום ומידת הסבלנות של הסמך המעוגלת, והכוח של ההמתן המתן המתן,
גם כאשר אתה נמצא שנים על גבי שנים בבית אחשרוש, ועובר עליך מה שעובר, ירידות נוראות,
ונסתלקה הימנה שכינה בבית הצלמים, ובכל זאת מקבלים הכול באהבה ודומיה כסמך מעוגלת שמתעגלת
לכל צד.

<![if !supportLists]>יח)  <![endif]> ובכל זאת יש גם אז מ"ם סתומה, ואסתר גם צמה
שלושה ימים ושלושה לילות לילה ויום, ומרימה אז קול צעקה וזעקה לפני שם יתברך
ושופכת מר נפשה לפניו ומגלה לו את האמת איך ש'גם מכל חלון וחלון בבית הזה הייתי
מסתכלת עליך מתי תוציאני כבר מכאן'…

<![if !supportLists]>יט)  <![endif]> כי מצד אחד לא מוותרים בשום פנים ואופן לזכות
לישועה השלמה, ו'מרדכי שב אל שקו ותעניתו' גם אחרי הישועה של 'וירכבהו ברחובות
העיר' וזכה לכ'תר כ'ל ה'כתרים, אבל מצד שני מיד 'וישב מרדכי אל שקו ותעניתו', כי
לא מוותרים להשם יתברך, ורוצים גאולה שלמה ומלאה, בסוד המ' סתומה של בירורי ימות
החול ושל עבודת ההשתדלות הרוחני והגשמי, ובסוד מידת הביטחון הוודאי והעקשנות החזקה
להוציא מכוח אל הפועל כל רצונותינו.

<![if !supportLists]>כ)
<![endif]>ומצד שני באותו רגע ממש יש לנו גם את מידת הסבלנות והקבלת
עול מלכות שמים, והרגשת ה'תן לבעל חוב לגבות את חובו', ולהמתין ולהמתין לישועת ד',
והמ"ם והסמ"ך הללו שבלוחות הלב ב'נס' ו'אות השבת' 'היו עומדים'.

<![if !supportLists]>כא) <![endif]>  וכל זה הוא בכוח אותו אור נפלא שמאיר עלינו מלעתיד
לבוא, שאז יהיה יום שכולו שבת, ויוכללו כל הבירורים בשבת קודש, וממשיכים גם עכשיו,
במשהו, את אור ימי הפורים, בכדי להכניע את כל הרשעים, ולהוציא מכוח אל הפועל את
בניין בית מקדשינו ותפארתינו.

<![if !supportLists]>כב) <![endif]>  עד שזוכים לאור נפלא כפולה של ימי הפורים, להיות
לנו ימי שמחה גם ביום יד' שבסוד 'יד המשפט' 'ותאחז במשפט ידי' בסוד ה'חושן המשפט' שהוא
לזכרון בכדי להכניע את האויבים במלחמות, בסוד ההתבודדות וה'ארבעים יכנו' בסוד
'ונתתי להם בביתי יד'. ויש לנו ימי משתה גם בט"ו, כי גם באותו רגע יש לנו את
הסוד של 'האפוד', שרש"י מפרש: איני יודע פירושו ותרגומו, כי מסכימים לעבור גם
מצבים של איני יודע מה קורה כאן… ומסכימים לשתוק גם במצבים ירידות ונפילות
והסתרות של פגמי העיניים, עד כדי כך 'שלבי אומר לי שזה ס'ינר שלובשות הנשים
כשרוכבים על הס'וס'ים… והוא מיועד לזכרון של פרנסה ו'עשירות' ו'שם טוב', שהוא
הסמך המעוגל, בסוד 'ובחומותי', שהיא החומה המקפת.

<![if !supportLists]>כג)  <![endif]> כי כאשר נזהרים שמתוך אש המשפט לא יצא חלילה אפילו
לא לרגע אחד כעס וחימה, ונזהרים כבבת עין על הסמך של אסתר המלכה, כי המם סתומה כל
הזמן בוודאי נמצאת, אבל היא מסתתרת הדק היטב רק בתוך העיגול והחיוך והקבלת עול באהבה,
ורק בכוח זה זוכים שהאש ישרוף את הרע והכעס והחימה של האויבים והשונאים, כי נזהרים
שכל התעוררות הכעס והחימה ואש הגבורות יהיה רק באופן של לשפוך נפשו מתוך רגש של
כאב ולא חלילה לרגע רגש של כעס.

<![if !supportLists]>כד) <![endif]>  ובלילה ההוא זוכים בכוח המם והסמך לאור של ראש
השנה, כי שני תורות הללו, נח ונט, נאמרו בראש השנה תקסו, כי נעשה שוב הדורמיטא
והנסירה והתעוררות השינה של אלוקיהם של אלו ישן הוא.

<![if !supportLists]>כה) <![endif]>  כי זוכים להתגבר על כל החיצונים ובונים שוב את
ה'היכל הקודש' על מכונו ותילו, בכוח הדבורים מעומק הלב של מרדכי היהודי, שיש לו
'לב חדש ורוח חדשה' של חב"ד, והוא גם מלא וגדוש עם מידות טובות של חג"ת,
והוא גם מוציא תמיד מכוח אל הפועל את כל עבודתו בקודש בסוד הרגלין והנה"י.

<![if !supportLists]>כו)  <![endif]> כי רק בכוח זה שהוא עצמו מלא וגדוש מכל
החב"ד והחג"ת והנה"י, ובמיוחד בנה"י, זה מזכה אותו שגם כל
הנפשות של ה'היכל הקודש' ותלמידיו הנאמנים, שטובים מבנים ובנות, מלאים גם הם רוח
חכמה שסמ"ך משה ידי"ו עליהם, ביד ושם, בית וחומה, יסוד אבא ויסוד אימא, וגם
הם מלאים מזיו והדר כבוד שם מלכותו יתברך, ונתקיים בהם: ישרו בערבה מסילה
לאלוקינו.