פורים קטן ה’תשע”א

Print Friendly, PDF & Email

שמחת פורים קטן. זה הקטן גדול הוא. חתם סופר. ה’שיבר’ הראשי של השמחה.

 

פורים
קטן – זה ה’קטן‘ ‘גדול’ הוא…

 

בערב שבת
הקרוב ובשבת הקרובה – פרשת כי תשא – יחול גם פורים
קטן דפרזין ודמוקפין

 

במשנה
וגמרא וספרי הלכה וספרי חסידות

של גדולי ישראל מבואר הדבר
(על פי הגמרא במגילה ה: ו.) שאת מצוות היום של קריאת המגילה
ומתנות לאביונים אכן דוחים לאדר ב’ מטעם להסמיך את שמחת הגאולה של חודש אדר לשמחת
הגאולה של חודש ניסן. אבל בשאר העניינים הנוגעים ליום זה, כשמחה ומשתה ואורות
העליונים הנמשכים על ידיהם – כל זה נעשה גם בחודש אדר א’.

 

ובכך גם
מסיים הרמ”א את סיום השולחן ערוך
(אורח
חיים תרצ”ז):
שטוב
לב משתה תמיד להרבות בסעודה ושמחה גם בפורים קטן
(ויש
אומרים שבזה יוצאים בני המוקפים גם ביום יד’ כבני הפרזים).

 

בכמה מספרי
המקובלים מתבאר ביתר שאת, בין היתר גם על פי דברי ה’חתם
סופר’
(בהגהותיו למסכת מגילה דף ו), שבפורים קטן של חודש אדר א’ נמשכים
אורות רוחניים גבוהים על נפש האדם השמח בהם, ואורות הללו עוד גבוהים המה יותר
מאורות הפורים של חודש אדר ב’…
כי בקיום שמחת היום של פורים בחודש אדר א’
מקיימים בזה את החיוב של זכירת מעשה הנס, וקיום זה חיובו מדאורייתא! מכוח
קל וחומר שלומדים
(במסכת מגילה יד) שאם מעבדות לחירות חייבים בהודאה והלל כל
שכן ממות לחיים. ולכן תיקנו חכמים שאסור בו ביום בהספד ותענית בכדי לזכור את מעשה הנס
ובכך מקיימים את החיוב מדאורייתא לשמוח כבר בחודש הראשון על פי הכלל
הידוע ש‘זריזים מקדמים למצוות’ ו’אין מעבירין על המצות’.

 

ואם
הדברים אמורים לכל בני ישראל בכל מקומות מושבותיהם, הרי שכחסידי ברסלב הדברים
מתחייבים בכפליים,
כי אם רבנו הקדוש בא להזהיר, תמידים
כסדרן, גדולים על הקטנים גם במשך כל ימות השנה שצריכים להיזהר ולהישמר מאוד להיות
אך שמח תמיד, ורק שעה אחת ביום לקבוע לעצמו לקיים בו את העניין הגדול של לב נשבר –
אבל שאר כל היום יהיה בשמחה… הרי ק”ו ובן בנו של ק”ו כאשר נמצאים אנחנו
כעת בששים ימי השמחה של חודשי אדר א’ ואדר ב’
(וכידוע
בשם צדיקים, שכל העניינים השלילים מתבטלים בכוח הששים ימי השמחה, כעניין האיסור
המתבטל בשישים של היתר
שכנגדו…).

 

ובוודאי
כאשר זוכים אנו להיכנס בימים אלו גם ליד’ וטו’ לחודש אדר’ א’, שבזה משולש הדבר
לחזק בתוכנו את מידת הששון והשמחה, עד כדי מנהג וחיוב להרבות גם במשתה ושמחה
(ויש
אומרים גם במשלוח מנות איש לרעהו…)
כמה וכמה צריכים אנו בכל עוז ותעצומות לחזק עצמנו בתמימות
ופשיטות לחטוף את ימי השמחה הללו בכדי שמהם נוכל לשאוב מעיינות של ששון ושמחה לכל
שאר ימות השנה,
כפי הכלל הידוע שימי המועדים הם ה’שיבר
הראשי, הצינור הגדול, שדרכו ממשיכם אורותיו לכל ימות השנה…

 

ויהי
רצון שנזכה שימי השמחה של חודשי אדר, ובפרט ימי יד וטו’ של אדר א’, ישמשו לנו
להיות לצינורות של שפע ששון ושמחה לכל שאר ימות השנה.

 

ובכן
צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה יגילו.

 

 

כתיבת תגובה