ערב
תשעה באב ה'תש"ע

 

פנינים מתוך 'באר בשדה'

על מגילת איכה

לקראת יום תשעה באב

 

חבר וידיד
הי"ו.

 

הנה, אנחנו
כבר כעת בעיצומו של ערב תענית תשעה באב של שנת התש"ע… ודאי יצא גם לך
להרהר, לחשוב:

 

מה עושים בכדי שגם אני, כהיום, יתחבר למהות של
הצום הזה?… וגם אם אני עומד כבר עמוק בתוך שנת ה'תש"ע וכבר נושק עוד מעט קט
גם את ה'תשע"א… בכל זאת איך גורמים שאוכל גם אני
להיות קצת יותר מחובר לשפיכת הלב בפסוקי מגילת איכה?!…

                   

מצד אחד, חושב כל אחד לעצמו, מה
לי ולבית המקדש?!… מה לי ולחורבן הארץ?!… אני הרי עסוק, ראשי ורובי, בבעיות
החיים היום יומיים, בעיות קיומיות של קשיי פרנסה… קשיי שלום בית… קשיי
מציאות הזיווג… קשיים בחינוך הילדים… קשיים בבריאות… קשיים עם ההתמודדות
הקשה עם הניסיונות של היצר הרע בענייני תאוות ומידות רעות… וזה לא משנה כרגע
בכלל אם אני מתגורר בירושלים בני ברק חיפה תל אביב… מונסי פלטבוש מנהטן
ולורנץ… פלורידה או לונדון…

 

אבל מצד שני חושב שוב כל אחד לעצמו:

 

אני הרי בכל זאת, ממילא, נכנס לבית הכנסת… אני
גם מתיישב על הרצפה ומקשיב לקול החזן… אבל.. משהו בי לא
מחובר…

 

האם אין איזשהו דרך שיגרום גם לי להתחבר… להרגיש משהו
שזה שייך גם אלי…

 

האם זהו זה? נגזר עלי רק לשבת מול החזון ולהקשיב אותו
אומר את הפסוקים של קינת ירמיהו הנביא ללא שום הרגשה מעבר לכך?…

 

זה הרי מתסכל… זה גם משעמם… וזה
ודאי מחליש דעת…

 

*
*  *

 

אני יודע שאין פתרון קסם… אני יודע שאין כאן עניין של
אוקוס-פוקוס… זבנג וגמרנו… לא, זה ודאי מצריך איזשהו הכנה נפשית… איזשהו רקע
של חיבור למציאות של חורבן בית המקדש… חורבן ירושלים… חורבן ארץ ישראל… גלות
ישראל… בכדי שנוכל להתחבר לעניין של ההתאבלות והבכי על כך…

 

אבל בכל זאת, אני חושב שאם
נצליח לתרגם כמה וכמה פסוקים מתוך מגילת איכה על האקטואליה של ימינו… האקטואליה
של הקשיים העכשוויים… זה יתרום במידת מה לחיבור של כל אחד מאתנו להבנת
הנאמר ושל  הרגשת הנאמר בצורה קצת יותר
טובה…

 

*
*  *

 

רבנו הקדוש ר' נחמן מברסלב כותב בעניין זה, לגבי
אמירת תיקון חצות בכל לילה, בשעת שפיכת הלב על חורבן בית המקדש, ואפשר להשתמש עם
דבריו גם לגבי שפיכת הלב באמירת פסוקי מגילת איכה… וכך הוא כותב:

 

"כי מסתמא אין אומרים חצות על
העבר… ועיקר אמירת חצות הוא על מה שנעשה עכשיו עם האדם… וכשיאמר חצות בבחינה
זו יוכל למצוא כל אשר עם לבבו בתוך אמירת חצות"…

 

כן, ידידי, תקשיב טוב לדברי ר' נחמן, זאת עצה טובה
ומועילה גם לגבי אמירת פסוקי מגילת איכה, ואפילו גם לגבי שאר כל פיוטי הקינות,
שאנחנו ביום זה מרבים כל כך להתעסק בהם לילה ויום…

 

בוא תנסה לעשות מאמץ קטן, לתרגם ולפרש את פסוקי מגילת
איכה וקטעי פיוטי הקינות על כל מה שנעשה עכשיו איתך כמו גם עם כל אדם אחר… על כל
פרטי הקשיים שעוברים עליך בחיי היום-יום…

 

*
*  *

 

דע והאמן, שזהו עיקר הפירוש המעשי של חורבן בית המקדש…
כי כל מה שחסר לך, וכל הקשיים שאתה סובל בחיי היום-יום הפשוטים והאפרוריים, כל זה
בעצם תוצאה ישירה מאותו חורבן עצום של בית המקדש וירושלים וארץ ישראל…

 

הרשימה דלהלן, היא רק בבחינת: 'כזה ראה וקדש'… 'ותן
לחכם ויחכם עוד'…

 

לפני אמירת כל פסוק וכל קטע מהקינות, וגם תוך כדי אמירת
כל פסוק וכל קטע, תנסה בכל כוחך להבין ולפרש את הפסוק ואת קטע הקינה על מה שמעיק לך… על מה שמפריע לך… על החורבן הבית הפרטית
שלך…

 

כן, ידידי, אל תתבייש לפרש לך את הקינות ופסוקי מגילת
איכה על הבעיות שיש לך עכשיו… בשנת ה'תש"ע (2010…)
בכל מה שקשור למשל: על הבריאות הרופפת שלך, חלילה… על הבעיות הקשות של חינוך
ילדיך, חלילה… על השלום-בית שלך הרעוע, חלילה… או על בעיות הפרנסה שלך… או על
הפחדים מחקירות ממשלתיות… על הבעיות של התאוות והמידות רעות שאתה כל כך שקוע בהם
ולא מצליח להתגבר על היצר הרע…

 

כשתצליח להתחבר, לפחות לכמה פסוקים ולכמה קטעים מתוך
הקינות, על העניינים הקשים שקשורים אליך ישירות… אתה תראה שתצליח גם באותו רגע
לחבר את כל הבעיות שלך לצרה הכללית של כלל ישראל… על חורבן בית המקדש וגלות
ישראל… כי אז יאיר לך העניין, שבעצם, כל בעיותיך
הפרטיות הם מכלול מתוך כלל הבעיות של כלל ישראל כאשר הם במצב של גלות…

 

*
*  *

 

איכה ישבה בדד העיר רבתי עם… אוי טאטע! (= אוי אבא!)
כמה אני מרגיש בודד, לבד, מבודד, אף אחד לא מרגיש באמת את מצבי הרוח הקשים שעוברים
עליי… יש הרבה פעמים שאני מרגיש שמסביבי כולם חושבים: וואי, כמה טוב לו, כמה הוא
יפה, כמה הוא מוצלח, כמה החיים מאירים לו פנים… ואני, ורק אני, בפנימיותי יודע
טוב, כמה אני בעצם בודד, כמה אני עצוב, כמה אני מרגיש חסר כל… אוי, איכה ישבה בדד העיר רבתי עם…

 

וילכו בלא כוח לפני רודף… היצר הרע רודף אותי להפיל אותי בניסיונות הקשים
של תאוות העולם הזה, ואני מרגיש שאין בי כבר טיפת כוח להילחם בו… וילכו בלא כוח לפני רודף…

 

טומאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים
אין מנחם לה ראה ד' את עניי כי הגדיל אויב… אוי טאטע! כמה אני נכשל בענייני טומאה… אני כבר כל כך
הרבה נכשלתי עד שאני גם לא מסתיר את הירידות שלי… את החטאים שלי… זה כבר בא
לידי גילוי ברבים… ואני יורד כל פעם עוד ועוד פלאים… עד מתי טאטע יהיה מצבי
ככה… עד מתי רבוש"ע אין מנחם לי… מתי כבר יתקיים: ראה ד' את עניי… אני כבר לא יכול לסבול את
ההצלחות של היצר הרע כלפיי… כי הגדיל אויב…

 

כל עמה נאנחים מבקשים לחם… אוי טאטע! כמה קושי יש היום בכל העולם בהשגת
פרנסה… כמה אני נאנח ומתייגע קשה 'בזיעת אפך' להשיג את ההוצאות המינימאליות של
פרנסה… וגם אחרי כל היגיעות והאנחות עדיין אינני מצליח להשיב נפשי ונפש אשתי בני
ובנותיי… ראה ד' והביטה כי הייתי זוללה…
אוי טאטע! הקל מעלינו צער הקושי של פרנסה וכלכלה…

 

הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאובי… אוי טאטע! תראה כמה אני סובל מחולאים ומכאובים
ומחושים… עד מתי רבוש"ע?!… עד מתי הגוף שלי יהיה
כל כך חלש?!… עד מתי רבוש"ע אני יסבול כל כך מהכאבים העזים שתוקפים אותי בכל
עת?!… עד מתי רבוש"ע אני יסבול מהחולשות והעייפות כתוצאה מכל החולאים
והמחלות שמקננים בקרבי?!… אוי, רבוש"ע! אני יודע שכל מה שאני סובל זה רק כי
יש עלי חרון אף ד'… ועל זה אני צועק אליך: עד מתי?!… זהו… תרחם עלי כבר…
תמתיק כבר את הסבל ממני…

 

על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים כי
רחק ממני מנחם משיב נפשי…
אוי טאטע! כמה דמעות אני עוד יצטרך לשפוך לפניך על המרירות העצומה שעוברת עליי…
אוי רבוש"ע! עד מתי אסבול ייסורי נפש כאלה של חוסר מנוחה נפשית?!… עד מתי
עוד אסתובב עם חוסר שמחה פנימית?!… אין לי שום הרגשת נוחם כי רחק ממני מנחם משיב נפשי… רבוש"ע, רק
אתה לבד יודע כמה כסף אני משקיע (אפילו גם בשביל ללכת לפסיכולוגים וכדומה) שיעזרו
לי במצוקותיי… אבל שום דבר לא עוזר, אני נשאר תקוע בתוך הבועה של העצבות והמרה
שחורה שאני מסובב בהם… עד מתי זה יהיה רבוש"ע?!… עד מתי יהיה רחק ממני מנחם משיב נפשי?!…

 

בתולותי ובחורי הלכו בשבי… אוי רבוש"ע! עד מתי יסתובבו להם הבחורים
והבחורות של עמך בית ישראל כמו בשבי?!… עד מתי הם לא יצליחו למצוא כל אחת וכל
אחד את בת זוגו ובן זוגו?!… רבוש"ע! תסתכל כבר על המרירות העצומה של כל
אותם בחורים ובחורות של עמך בית ישראל הצריכים למצוא זיווגם… תראה את עניים ואת
צערם… תראה איך הם תפוסים כמו בבית השבי ממש… הם לא יכולים להשתחרר מכל מיני
דעות והשקפות… וזה מביא אותם לדחות כל הצעת שידוך שמציעים להם… עד שהזמן עובר
והם מתבגרים ומתבגרות… ואז מצבם נהיה עוד יותר גרוע ועוד יותר קשה ועוד יותר
מסובך… רבוש"ע! תסתכל על הצער האיום והנורא של הוריהם של כל אותם בחורים
ובחורות… כמה סבל הם עוד יסבלו עד שכבר יזכו לראות נחת מצאצאיהם… אוי טאטע! רק
אתה בוחן לבות וכליות ויודע את הצער הגדול של בית השבי הגדול הזה… מתי כבר
יתקיים בהם: 'מוציא אסירים בכושרות' שזה נאמר על מציאת הזיווג… עזור כבר לכל
בחורי ובחורות עמך ישראל שיזכו כל אחד ואחת למצוא במהרה את זיווגו ההגון לו
מהשמים…

 

היה ד' כאויב בילע ישראל… אוי טאטע! למה אני מרגיש בחיים כאילו אתה חלילה
האויב שלי?!… למה אני מרגיש, רבוש"ע, כאילו אתה שונא שלי?!… כאילו אתה
כמו דוב שרק רוצה לטרוף אותי?!… כמו אריה שרק רוצה לדרוס אותי?!… אוי
רבוש"ע! למה אני לא מרגיש את אהבתך אלי?!… למה אני לא מרגיש שאתה רק רוצה
טובתי?!… למה אני מסתובב עם כל כך הרבה קושיות עליך?!… למה אני מסתובב עם כל
כך הרבה מרירות כלפיך?!…. רבוש"ע! למה אני מרגיש שאתה נמצא איתי תמיד בריב
מתמיד?!… אוי טאטע! אני רוצה כבר להרגיש את אהבתך אלי… את חיבתך אלי… תרחם
עלי כבר…

 

בעטוף עולל ויונק ברחובות קריה… לאימותם
יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחובות עיר בהשתפך נפשם על חיק אימותם… אוי טאטע זיסער! רק אתה יודע כמה אלפים של
צעירים וצעירות מסתובבים להם ברחובות ומתים מרעב על קצת תשומת לב… רבוש"ע!
רק אתה יודע כמה אלפים ורבבות בחורי ובחורות עמך בית ישראל נפלו לתוך סמים ואלכוהול
ומשחקי פוקר ושאר הימורים ואיבדו על ידי זה כל תקוות החיים, וכל זה רק בגלל שלא
היה להם את הדגן והיין בצורה חיובית מתוך הבית ומתוך הבית-ספר… אוי רבוש"ע!
כמה רחמנות יש על כל אותם רבבות צעירים וצעירות שמסתובבים כעת רעבים ברחובות
ומחפשים שמישהו יסתכל עליהם… שמישהו יחייך אליהם… יכיר בהם… שמישהו ירחם
עליהם… שמישהו יאהב אותם… תשתפכנה אבני קודש
בראש כל חוצות… שפכי כמים לבך נוכח פני ד' שאי אליו כפים על נפש עולליך העטופים
ברעב בראש כל חוצות… ראה ד' והביטה למי עוללת כה… טאטע! תרחם כבר
על כל אותם נשמות ישראל… תרחם כבר על הוריהם ועל משפחתם… תראה להם כבר איך שגם
הם יקרים וחשובים המה… תחזיר אותם חזרה לבית אבותיהם… תחזיר להם שוב את תקוות
החיים…

 

גם כי אזעק ואשווע שתם תפילתי… אוי רבוש"ע! עד מתי אסתובב עם הרגשה שאתה
בכלל לא מקשיב לי?!… שאתה בכלל לא שומע לי?!… שאתה בכלל לא רוצה אותי?!… עד
מתי אצעק אליך, אתפלל אליך, ואתה אפילו לא תטרח להחזיר לי תשובה?!… עד מתי
אסתובב עם תחושה שכל התפילות שלי הם לריק?!… עד מתי אסתובב עם הרגשה שחבל לי
בכלל ללכת לבית הכנסת ולהתפלל?!… שחבל לי בכלל ללכת למקומות הקדושים ולקברי
הצדיקים לעורר רחמים, כי חלילה התפילות שלי שם ממילא בכלל לא מתקבלות?!… אוי
רבוש"ע! עשה איתי כבר אות לטובה… הראה לי שאתה שומע תפלת כל פה עמך ישראל
ברחמים…

 

ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה… אוי טאטע! עד מתי אני יהיה כל כך בריב עם
אשתי/בעלי?!… אבי/אמי?!… בני/בתי?!… אוי טאטע! עד מתי אהיה כל היום מסובב רק
עם שיחות של ריב ומחלוקת?!… של מרירות הוויכוחים?!… של מרירות וצער המחלוקת?!…
עד מתי תזנח משלום נפשי?!… מתי כבר
אזכה להרגיש אווירה של שלום בביתי יחד עם אשתי/בעלי?!… יחד עם הורי?!… יחד עם
בני ובנותי?!… רבוש"ע! למה אני צריך כל יום, וכל היום, רק לריב… רק
להתווכח… רק להרגיש רגשות של תסכול בכל מקום בו אני מסתובב… מתי כבר אזכה
להרגיש אווירת שבת אחים גם יחד?!… אווירה של שלום ושלווה אחווה ורעות?!…

 

*
*  *

 

כן, חברים וידידים… זה רק כמה דוגמאות קטנות… ואידך
זיל וגמור…

 

ויהי רצון, מלפני אבינו אב הרחמן, שכל אחד ואחד יצליח
לתרגם את הפסוקים וקטעי הקינות על ענייניו הפרטיים, ובכך ודאי שנזכה שיתקיים בנו
מה שרבנו הקדוש כותב (בליקוטי
מוהר"ן ח"א תורה רמ"ז) וזה תוכן דבריו שם:

 

על ידי ריבוי אמירת הקינו"ת זוכים שהמצב של תיק"ו,
שזה מרמז על כל ענייני הספקות שעוברים על האדם בכל תחומי החיים, שכל זה כבר יתהפך
שוב להיות לתיקו"ן… כי על ידי שפיכת הלב והנפש באמירת הקינות, על
ידי זה מחזירים את הנו"ן שנעלמה ונעשה תיק"ו… שהאדם הוא
במצב של ספק, וחלוקת העצה בכל העניינים… שזה עניין חורבן הבית המקדש וגלות
ישראל… כי עיקר עניין החורבן הוא כי אז נעלמו הנון שערי בינה, שזה סוד
העצה השלמה לכל העניינים… אבל בכוח הבכייה והקינו"ת מהפכים את הנו"ן
כפופה להיות שוב נו"ן פשוטה… וחוזר להיות מקינו"ת
תיקו"ן…

 

ונזכה בקרוב שכבר יתקיים בנו שימי האבל יתהפכו להיות
לימי ששון ושמחה ושמחת עולם על ראשם ובירושלים תנוחמו.

 

 

בשורות טובות

 

מוטה