פניני באר בשדה פרשת אחרי – שבת מברכים חודש אייר ה'תשע"ט

'הגיגים' ו'הרהורים' בפרשת אחרי על פי הכללים והתכנים של 'הסוד הגלוי' גלגלה ההשגחה הפרטית ובשנה זו, שנת ה'תשע"ט, עקב היותה שנה מעוברת, קוראים את פסוקי פרשת השבוע כמה וכמה פעמים…

להמשך קריאה

פניני באר בשדה פרקי אבות פרק ג'

    פרקי אבות פרק ג' (א) עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה דַּע, מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן…

להמשך קריאה

טו באב

הנה, כבר סוגרים שנה... שנת התשע"ד הולכת ומסתיימת, ומיד פותחים פתח לשנה הבאה, השנה החדשה שלשנת ה'תשע"ה כבר בפתח! כן, יש סדר וצורה גם לימות השנה. השנה כולה בנויה כבניין קומת האדם. וכשם…

להמשך קריאה

פניני באר בשדה פרקי אבות פרק ב

(א) רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם. וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת. וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב…

להמשך קריאה

פניני באר בשדה פרקי אבות פרק א

כָּל יִשְרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵה יָדַי לְהִתְפָּאֵר"   פרק א   (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ. וִיהוֹשֻׁעַ…

להמשך קריאה

פניני באר בשדה פרקי אבות פרק ו

(א) רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי הוּא לוֹ. נִקְרָא: רֵעַ, אָהוּב. אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת. מְשַׂמֵּחַ אֶת…

להמשך קריאה

פרשת פנחס

פרשת פינחס נמצאת תמיד בפתח שלושת השבועות הידועים בשם: בין המצרים. האמת היא שגם בכל ימות השנה צריך כל אחד להיות מיצר ודואג על חורבן בית המקדש,ולצורך כך אף תיקנו לנו חז"ל הרבה עניינים שישמשו לנו כאות וזיכרון על מציאות החורבן. הלכות רבות, בהרבה תחומי החיים, קשורות לצורך עניין חשוב זה בכל ימות השנה, כמו גם תפלות ובקשות בימי חג ומועד, ובימי חול ושבת, ובזמני שמחה וכדו'... בכל זאת, ימי בין המצרים, עיקר מטרתם להפנים עוד יותר את כל עניין צער החורבן בלב האדם,ובהם צריכים להפנים יותר ויותר את גודל הכאב על חורבן בית המקדש וגלות העם היהודי. לצורך כך נכנסים, אט אט, על ידי כל ההלכות והמנהגים שמתחילים מיום צום י"ז בתמוז,וממשיכים ביתר שאת מראש חודש אב, ומתעצמים עוד יותר בשבוע שחל בו ט"ב, כאשרשיאם מגיע בערב ט"ב אחר הצהריים ובליל תשעה באב ויום תשעה באב. אשריהם ישראל! שמידי שנה בשנה, חוזרים הם לצבור את כוח זיכרון החורבן, דרך ה'שיבר'הראשי, שהם ימי בין המצרים, ומשם ממשיכים על עצמם כוח ועוז ותעצומות נפש לשאר ימותהשנה להיות זוכרים ומזכירים את כאב החורבן למען לא ימוש הזיכרון מבין עיניהם, בכדי לעוררבכך את האמונה והתקווה והציפייה לקראת הגאולה השלימה. לפי הכלל הידוע שהקריאה שייכת לזמן, הרי מן הדין היה צריך לכאורה להיות שפרשת פינחסישמש גם כקריאה המדברת על תוכן העניינים של ימי בין המצרים: עניני החורבן וצער הגלות. אבל, לכאורה, הדברים נראים, על פניו, הפוכים לחלוטין? הפלא ופלא היא, שדווקא פרשת פינחס, שהיא כאמור הפתח והשער לימי בין המצרים, והנה,דווקא בפרשה זו, חלק ניכר של הפרשה מדברת על עניני גאולה ותקווה: ירושת הארץ (כי הרי כל פרק כ"ו, שהם 65 פסוקים, (ועוד קצת גם מפרק כז בסיפור בנותיו של צלפחד...) בעצם באים לספר את מנינם של בני ישראל ש"לאלה תחלק הארץ בנחלהבמספר שמות"). וכל תורת קרבנות החגים בבית המקדש: פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה, יוםהכיפורים, (כי הרי כל אלו כלולים ב-70 הפסוקים של פרקי כ"ח כ"ט). ההסבר לכך, טמון בדברי קדשו של רבנו הקדוש, רבי נחמן מברסלב זי"ע, (על פי ליקוטי מוהר"ן ח"בתורה פ"ה):…

להמשך קריאה