יומן מסע למרוקו אדר ב’ ה’תשע”א

  • Post author:
  • Post category:כללי
Print Friendly, PDF & Email

 

ההכנות
לנסיעה

הכול
התחיל אצלי בנסיעה האחרונה שלי לנו-יורק, לסבב השיעורים שקיימתי שם לרגל יום פורים
קטן ה’תשע”א.

בפגישתי
עם ידידי ל.ש. הוא הציע לי להצטרף אליו לנסיעה המאורגנת למרוקו שתתחיל בראש חודש
אדר ב’.

תכנית
הנסיעה היא מיום ראשון א’ אדר ב’ עד יום ראשון ז’ אדר ב’.

היות
שכבר קבעתי עם קבוצת חברים מכולל ‘נקודה טובה’ להיות בשבת ויקרא במז’יבוז’. הבנתי
שהצטרפותי למרוקו תהיה רק לחלק מהטיול המאורגן. ואכן כך, אחרי הסידורים הטכניים
שעסק בהם ידידי נ.ק. יצאה הנסיעה לפועל כמתוכנן.

 

יום א’
א’ דראש חודש אדר ב’

ביום ראשון,
א’ דראש חודש אדר ב’, 5.30 יצאנו משדה התעופה בן-גוריון לכיוון רומא. היינו קבוצה
של 5 איש. ידענו שבמהלך היום אמורים להצטרף אלינו בקזבלנקה עוד 3 מהארץ. בשדה עוד
הספקתי להתפלל שחרית בתרח’ס מניין… כאשר את ההלל ותפלת המוסף דחיתי להמשך היום.

מרומא
טסנו לכיוון קזבלנקה.

בקזבלנקה
המתין לנו בטרמינל מאיר אדרעי. לקח את הדרכונים של כולנו על מנת להחתים עליהם את
הוויזה. מאיר, כנראה, מרושת היטב בצינורות הנכונים הוא ביקש מאתנו להתקדם לכיוון
המזוודות.

מבלי
לעבור שום בדיקות במעברי הגבול התקדמנו לכיוון המזוודות. תוך כמה דקות הגיע מאיר
עם הפספורטים כשהם חתומים עם הויזות ויצאנו למרחבי קזבלנקה כאשר ליד הטנדר מחוץ
לטרמינל ראינו איך מאיר דוחף לשוטר מטבע בכדי שיאות להצטלם עם הקבוצה…

משדה
התעופה נכנסו לתוככי קזבלנקה, עיר יפה מודרנית חיה ותוססת. יום ראשון בשבוע זה היה
והרחובות גדשו אנשים מכל המינים והגילים… נסענו מיד למלון בתוך העיר שם שהינו עד
למחרת 6 בבוקר.

יצאנו
למנחה ערבית בבית הכנסת ‘אהלי יוסף יצחק’, שנמצא לא הרחק מהמלון, ליד המושב זקנים
היהודי. נדהמנו לפגוש שם את הרב איידלמן ואת הרב גבריאל שמרביצים תורה לצעירים
וזקנים יחדיו. שיעורי תורה במסכת שבת וחולין ויבמות היו שם… וגם כמה חברותות
מפוזרים בבית המדרש פה ושם.

המקום
כולו בנוי מחצר וכמה בניינים של 2 קומות. גם מקוה שם שטבלנו בו והחיה אותנו.

בין
מנחה למעריב מסרתי שם שיעור על חשיבות האמונה הפשוטה של יהדות ספרד בכלל ויהדות מרוקו
בפרט. ושזה היה עיקר תכלית מטרת רבנו ר’ ישראל בעל שם טוב ורבנו רבי נחמן מברסלב
להאיר את אור האמונה הפשוטה בנשמות ישראל. הדברים היו שזורים בדברי הכנה לימי
הפורים הבאים לקראתינו שהארת מרדכי היהודי הוא סוד של אמונ”ה פשוט”ה =
ברו”ך מרדכ”י… להכניע את הספ”ק של עמל”ק… ולהאיר אור של
וודאות האמונה בסוד ו’יברך ד’וד א’ת י’ לעיני כל הקהל…

יצאנו
קצת לשוטט ברחובות שהיו מלאים עד אפס מקום מפאת היותו יום ראשון בערב… התקדמנו
לכיוון חוף הים. שם יש טיילת שאורכה כ 17 קילומטרים עם מיטב חנויות הבילויים
וההנאות וההרפתקאות בכל פינה… אנחנו התקדמנו לראות את המסגד הענק הגדול ביותר
בכל איזור אפריקה… גמר בנינו היה ב 2008 – והוא יכול להכיל בתוכו למעלה מ20 אלף
איש… אלפי צעירים וצעירות בערבוביא… מבוגרים וזקנים יחדיו… גדשו את הרחבה
שם… קצת חששנו להתערבב בתוכם לא נכנסנו לתוך המסגד ורק הצטלמנו מבחוץ.

בערב
הצטרפו אלינו עוד 4 חברים. נסענו לתפלת ערבית בבית המדרש. חזרנו למלון לארוחת ערב
שהכין ביד רחבה איצ’ה שלנו!

הלכנו
לישון בכדי לקום מוקדם. קמנו ב 5.30

 

יום ב’
ב’ דראש חודש אדר ב’

בשדה
התעופה אחרי הצ’ק אין נפגשנו עם הקבוצה הגדולה שהגיע מארצות הברית התאחדנו על
המטוס והיינו קבוצה של כשבעים איש…

מיד,
עוד לפני ההמראה התחלנו תפלת שחרית על המטוס. המטוס ברובו היה מואכלס עם הקבוצה
שלנו היו שם עוד כ 10 מקומיים.

היה
תפלת שחרית מרוממת ביותר. ל.ש. ניגש לעמוד ושירי הלל נאמרו עם ניגון וזמרה יחד עם
נעימות צלילי הגיטרה של אלי ביר…

מיד
בסיום שירי וניגוני ההלל הוציאו את הספר תורה שהביא איתו ל.ש. ביקשו ממני לומר את
ברכת הגומל ולהוציא ידי חובת כולם על הניסים והנפלאות שעד כה…

מיד
בסיום הקריאה היינו צריכים להתיישב מפאת הנחיתה ובגמר הנחיתה התפללנו גם תפלת
המוסף על המטוס ומשם ירדנו לשדה התעופה.

טסנו
לרשדייה. משם התחלקנו לקבוצות של 3-3 עלינו על ג’יפים… ושיירת ה-25 ג’יפים יצאה
לשוטט לכיוון מדבר סהרה…

כל הדרך
עברנו ליד נופים עוצרי נשימה ביופיים… ובתוך המדבר הענק הזה מבצבץ פה ושם ‘נאות
מדבר’ עם ישובים  של מקומיים. כולם מוסלמים
ביניהם כאלה שרואים מיד שהם יותר אדוקים וביניהם פחות.. כמעט בכל מקום שראו את
השיירה שלנו נופפו לנו לשלום.. לא נתקלנו בשום מקום עם מבט עוין…

עצרנו
ליד קברו של ר’ יצחק אבוחצירה.

ליד כל
קבר במהלך כל הנסיעה אמרו פרקי תהילים. גם את העשרה מזמורי התהלים שגילה רבי נחמן,
ה’תיקון הכללי’, וגם את האותיות של הצדיק מפרק קיט. ולאחריו קצת דברי תורה בגדולת
הצדיק ומעלת ההשתטחות על קבריהם שנאמרו גם מפיו של הרב אהרן לנקרי.. וכל החברה
פצחו בשיר וזמרה ‘אחינו כל בית ישראל’ ועוד ועוד ועוד, כיד ד’ הטובה על כל הקבוצה
בהשתפכות הלב והנפש על מנת לעורר רחמי שמים לרחם עלינו ועל כל פלטתנו להיוושע
בישועה ורחמים בגוף ונפש וממון…

ליד
קברו של יצחק אבוחצירה התפללנו גם תפלת המנחה בבית הכנסת הצמוד לקבר. ואכלנו שם
סעודת צהריים שהכינו בטוב טעם עוד בנו-יורק, מגוון סנדוויצ’ים – מטונה ועד סלמון
ועד פרוסות רוסטיף… והכל ביד רחבה שפע רב…

משם יצאנו
שוב כשעה וחצי לכיוון קברו של ר’ שמואל אבוחצירה. ומשם שוב כשעה וחצי לכיוון קברם
של ר דוד אבוחצירה ור’ מסעוד אבוחצירה ור’ שלמה תורג’מן…

משם
נכנסו לתיפללאת מקום מגוריהם של הצדיקים לבית אבוחצירה.

בכל
מקום בוא הגענו מיד התאספו סביבנו קהל גדול במיוחד ילדים צעירים אנשי הקבוצה
הרעיפו עליהם מתנת יד והם שמחו ונהנו…

הגענו
בשעות הערב לבית מלון באמצע מקום שום כלום בתוך המדבר הגדול הזה מלון טומבוקטו…

המלון
מעוצב בצורה מאוד מעניינת יחד עם מרחב עצום עם שלוש קומות. התפזרנו בחדרים ובכל
חדר כבר היה מוכן המזוודה של כל אחד… ראו כאן עבודת צוות נהדרת עד לפרטי
הפרטים…

אחרי
ארוחת הערב הבשרית שהכינו הטבחים והשפים בטוב טעם, התפללנו ערבית, ומיד לאחריו
התחיל קומזיץ, מסביב למדורת אש חמימה ונעימה, במרחב העצום של חולות המדבר שבחצר
המלון, מתחת לכיפת הרקיע שהתנוצץ מעל ראשינו יחד עם מיליוני הכוכבים המזהירים באור
נוגה בליל תחילת החודש… המנצח בקומזיץ היה אלי ביר! שהכניס את כולנו לאווירה
מחשמלת שכולו ערגה וכיסופים געגועים והשתוקקות לריבון כל העולמים ובתווך הוספתי
קצת דברי תורה קצרים השייכים לניגונים ולשירים…

בסביבות
1 בלילה התפזרנו לחדרי השינה המעניינים בעיצובם, ידענו שיש לנו לישון רק עד 5
בבוקר…

 

יום ג’
ב’ אדר ב’

בשעה
חמש כבר צלצלו הטלפונים בחדרי השינה קמנו ולקחנו את הטלית ותפילין התקדמנו לחצר
האחורי של המלון שם המתינו לנו כשבעים גמלים…

כל אחד
עלה על גמל!!!… זה היה מבדח מאוד לשמוע בתוך חושך הלילה את קולות הפחד של חלק
מהחברים כאשר הגמלים התרוממו בכדי להתחיל את המסע…

יצאנו
למרחק של כרבע שעה על חולות המדבר טיפסנו הרים ירדנו גבעות עד שהגענו לחנייה. משם
טיפסנו עוד כעשר דקות על הר חולי גבוה ביותר בכל האזור, המשקיף על כל העמקים
שמסביב, שם התמקמנו והתחלנו להתפלל שחרית עם טלית ותפילין, שירים וניגונים, מרוב
התרגשות והתרוממות רוח על היופי וההדר של הבריאה כולה…

אחרי
שחזרנו על הגמלים לחצר המלון, ולא לפני שהברברים שלקחו והנהיגו אותנו עם הגמלים,
ניסו למכור לנו את מרכולתם מעשה ידיהם להתפאר. אכלנו ארוחת בוקר שהכינו שוב הטבחים
והשפים בטוב טעם. הזדרזנו וקיפלנו את המזוודות. כל המזוודות עלו שוב על המשאית
שחיכתה מחוץ למלון. ואנחנו התפזרנו שוב לג’יפים ונסענו לכיוון שדה התעופה שם באמצע
המדבר… עלינו על טיסה לכיוון פס!

גם
בטרמינל היפה והמודרני של פס לא היינו צריכים לעבור שום ביקורת גבולות, כמו שאר
הנוסעים התיירים והמקומיים, לקחו אותנו היישר דרך צדדית אל מחוץ לטרמינל, שם חיכו
לנו 7 טנדרים.

התפזרנו
כקבוצות ויצאנו לנסיעה של כשלוש שעות נוספות עד שהגענו למקום קברו… בדרך התכוננו
להשתטחות על קברו של רבי עמרם בן דיוואן זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל, מאחר
שידענו שזה מקום מסוגל ביותר לפעול ישועות במיוחד לענייני רפואה שידוכים וזרע של
קיימא.

נכנסנו
לתוך חצר גדולה ששימש כבית הקברות המקומי. מיד נכנסנו לבניין המפואר שהקימו שם
משפחת אזולאי, נטלנו ידיים לסעודת צהריים, על סנדוויצ’ים המלאים כל טוב שהכינו
השפים והטבחים בטוב טעם. הרב לנקרי נתן לנו סקירה קצרה על גדולת רבי עמרם…

וכאשר
הלב מלא בהתרוממות רוח והכנה ראויה מיד נכנסו לבית הכנסת הצמוד לקבר, התפללנו תפלת
המנחה, ומשם היישר לאמירת מזמורי התהילים ליד הקבר.

ואז זה
הגיע… החברים פרצו בשירה עמוקה עם שירי התעוררות והתלהבות: ‘אבינו מלכנו חננו
ועננו’; ‘תפלה לעני כי יעטוף’ ‘בקש רחמים’ ‘מכניסי רחמים’ ‘זרעא חיא וקיימא’…
דמעות רבות נשפכו שם יחד עם הרגשת התקווה שזכותו של רבי עמרם אכן ימליץ טוב בעדנו
לפעול ישועה ורחמים בכלליות ובפרטיות…

אחרי
שלוש שעות נסיעה הגענו לבית המלון המפואר שנמצא מחוץ לפס בעיירה ליפראן… עיירה
הכי עשירה במרוקו… כולה בנויה כעיר אירופאית של שוויץ… ‘מישליפן ליפראנה’… אין
לתאר את היופי והפאר וההדר…

מיד
קבלנו מפתחות כל אחד לחדרו וגם שם כבר המתינו המזוודות לכל אחד בחדר… שוב הרגשנו
את העבודה המושלמת של המארגנים עד לפרטים הקטנים ביותר.

מיד
התכנסו לארוחת ערב בשרית עם שפע רב של כל סוגי הבשר והיינות… האווירה הייתה
מרוממת ובסיום הארוחה התפללנו ערבית והתפזרנו לחדרי השינה בידיעה שמחר על הבוקר
בסביבות 8 קמים ויוצאים לכיוון מקנס… ומשם לפס… לקברם של ר’ יהודה בן עטר
והנערה הקדושה סוליקה זכותם יגן עלינו…

 

יום ד’
ג’ אדר ב’

בשמונה
בבוקר יום רביעי התקיים מניין ראשון בלובי של המלון הזה… בערך ב 9 יצאנו לכיוון
מקנס. היו עוד כמה מנינים ברכבים בדרך למקנס. והיו כאלה שהתפללו בבית הכנסת במקנס.
שם גם היה מקווה קר מאוד… ואנשי הקהילה שם הכינו לנו ארוחת בוקר מאכלים טעימים
כמיטב המסורת המרוקאית…

משם
יצאנו להשתטח ליד קבריהם של צדיקי מקנס יש שם בית קברות שעל פי המסורת כבר קיים כ
700 שנים ויש שם 7 שכבות של קברים זה על זה. בין הקברים הבולטים יש את קברו של רבי
רפאל ברדוגו.

משם
יצאנו לכיוון פאס… בדרך התכוננו בהכנה ראויה לקראת ההשתטחות על קברי הצדיקים
בבית החיים בפס שביניהם גם ר’ יהודה בן עטר… והנערה הקדושה סוליקה הי”ד…
ואכן ההתעוררות שם היתה גדולה.

משם
המשכנו לעיר העתיקה של פאס. הסתובבנו בשבילים המפותלים של עיר העתיקה ביקרנו בבית
המיוחס לרמב”ם ‘בית המיימוני’… שם שרנו את ה’אני מאמין’ עם תיבול של קצת
דברי תורה.

בתוך
השבילים המפותלים של השוק שבעיר העתיקה הובילו אותנו היישר אל תוך מבנה, שכאשר
נכנסנו התגלה לעיננו מראה מהודר ביופיו… בנין ארכיטקטורי מעוצב.. לא יאומן שבחוץ
היה נראה הכל זניח כל כך ובפנים העיצוב היה כל כך יפה.

במבנה
זה עלינו כמה קומות דרך שבילים מפותלים ומדרגות מפותלות עד שהגענו על גג הבניין.
המראה הפסטורלי והנוף המרהיב שנשקף מהגג בלתי ניתן לתיאור… שם הכינו לנו השפים
והטבחים ארוחת צהריים טעימה מכל טוב… כמה סוגי דגים וסלטים ופסטות… המצב רוח
היה מרומם ביותר כראוי למציאות כזאת אחרי תפלות ליד קברי הצדיקים והצדקניות…
וכראוי לימי חודש אדר… ובגמר הסעודה התפתח קומזיץ עם שירי רגש ונשמה שמחה וששון
על ידי אלי ביר…

התפללנו
שם מנחה ויצאנו לסיור בחנויות הבדים והעורות והצורפים שיש שם לאלפים… וכל אחד
מנסה למכור את מרכולתו. ראינו שם מקרוב את היופי וההדר של העבודה המעניינת והנפלאה
של עיבוד העורות ועבודת הצורפות ואריגת הבדים… החברים הסתובבו בשוק כשעתיים ומשם
התאספנו לרכבים שהמתינו לנו מחוץ לשוק כאשר מטרת הנסיעה הפעם היא לשדה התעופה בכדי
לטוס לכיוון מרקש…

 

גם בשדה
התעופה בפס וגם בשדה התעופה במרקש חזר על עצמו המציאות המופלאה שכל 70 החברים חברי
הקבוצה עברו את הגבולות מבלי לעבור את ביקורת הגבולות… סימן לעבודה הטובה שעשו
כל אנשי הצוות שהכינו את הנסיעה על כל פרטיה ודקדוקיה על מנת להקל את הטרדות
המיותרות מעל אנשי הקבוצה.

בשדה
התעופה במרקש עלו כל הקבוצה על 2 אטוטבוסים שהוביל אותם הישר אל בית המלון היפה
והמהודר סופיטל… כל אחד קיבל מיד את המפתחות לחדר ושם הוא שוב מצא אחר כבוד את
המזוודה שלו – שאנשי הצוות כבר דאגו מבעוד מועד להכניס את מזוודותיו של כל אחד
לחדרו!!!

מיד אחרי
ההתארגנות הראשונית התאספנו כולנו שוב לארוחת ערב מלאה כל טוב של כל סוגי הבשריים
והסלטים שהכינו בטוב טעם ודעת השפים והטבחים… חלק מהחרבים הפכו את הארוחה לסעודת
סיום של הדף היומי מסכת זבחים.

סיום

בכך
מגיע הסיום שלי לנסיעה המופלאה הזאת… ב 7 בבוקר אני יוצא עם טיסה ממרקש למינכן,
ומשם לקייב, ומשם לציון קודש הקדשים רבנו רבי נחמן מברסלב, יחד עם כל הקבוצה של
כולל נקודה טובה.

בשבת
קודש נשבות בעזרת השם יתברך במז’יבוז. ומשם, במוצאי שבת לציון קדשו של רבי לוי
יצחק מברדיטשוב. ומשם שוב לאומן לכבוד יומא דהילולא רבא של משה רעיא מהימנא. כאשר
לקראת הערב אני טס חזרה לארץ הקודש.

נפרדתי
בחום מהחברים היקרים, ואת המשך הרשמים של המסע למרוקו אצרף בעזרת ד’ מתוך מה שיעלה
אחד החברים על גבי הכתב. אני סמוך ובטוח שמחכה להם לחברים יום חמישי ושישי
נפלאים… ומעל כולם ממתין להם שבת במרקש מרוקו – מרוממת מלאה כל טוב בגשם
וברוח…

ויהי
רצון שיתקיים בנו בכל אחד ואחד: האטס גי’פועל’טס אלעס גוט’ס… ברוך ד’ לעולם אמן
ואמן.

כתיבת תגובה