יום הכיפורים ה’תשע”א

  • Post author:
  • Post category:כללי
Print Friendly, PDF & Email

לפני הוי”ה תטהרו. ימים יוצרו ולו אחד בהם. כלליות כל ימי השנה. שירת האזינו.

 

ערב
יום הקדוש התשע”א

 

פנינים מתוך ‘באר בשדה’

לקראת יום הקדוש – יום הכיפורים

 

הנה, חלפו, עברו, ונכנסו… הימים הראשונים של עשרת ימי
התשובה…

 

אנחנו כבר בערב יום הקדוש… ערב יום הכיפורים…

 

יום שכל העולם כולו חל מפניו יתברך… יום גמר החתימה של
ימי הדין שהיו עד הנה…

 

אבל בהתבוננות קלה אפשר לשים לב מיד עד כמה אבינו הוא אב
הרחמן… כי עצם זה שהוא קבע לנו יום אחד בשנה, שבו הוא מודיע מראש, שהוא נותן
לנו צ’אנס לכפר בו חטאים עוונות ופשעים… הרי זה לבד יש בו כבר את כל העוצמה
והכוח להראות לנו עד כמה הוא רוצה בטובתנו…

 

כי אתה הוא סלחן לישראל ומחלן
לשבטי ישורון… בכל דור ודור… ברוך אתה ד’ מלך מוחל וסולח לעוונותינו ולעונות
עמו בית ישראל… ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה…

 

*
*  *

 

השבת שעברה, שהייתה צמודה לימי ראש השנה, שבת שובה, הייתה
כזכור פרשת האזינו… פרשת שירת האזינו…

 

כפי הידוע בספרים הקדושים, הרי כל מה שכלל ישראל עבר
ועובר ויעבור, בכלליות ובפרטיות, הכול ממש כלול בתוך אותם הפסוקים של שירת
האזינו…

 

כבר בפרשה הקודמת, חוזרים הדברים ונשנים (ל”א י”ט כ”א כ”ב ל’):

 

ועתה כתבו לכם את השירה הזאת, ולמדה את בני
ישראל, שימה בפיהם, למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל…

 

והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות, וענתה
השירה הזאת לפניו לעד, כי לא תשכח מפי זרעו…

 

ויכתוב משה את השירה הזאת ביום ההוא, וילמדה את
בני ישראל, וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תומם…

 

מה היא נקודת התמצית של כלל דברי השירה הזאת?

 

איך אפשר לסכם את דברי השירה הזאת בקיצור, בכדי להבין מה
רוצה משה רבנו שניקח ללבנו תמיד מתוך דברי השירה הזאת?…

 

הרי כך הם דבריו של משה רבנו בעצמו בפרשת השבוע שעבר,
אחרי שסיים את כל דברי השירה הזאת על כל 43 פסוקיו, שב משה ומתמצת ואומר לבני
ישראל
(ל”ב
מ”ד-מ”ז):

 

ויבוא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני
העם, הוא והושע בן נון, ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל, ויאמר אליהם
שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנוכי מעיד בכם היום אשר תצוום את בניכם לשמור לעשות את
כל דברי התורה הזאת, כי לא דבר רק הוא מכם, כי הוא חייכם, ובדבר הזה תאריכון ימים
על האדמה אשר אתם עוברים את הירדן שמה לרשתה…

 

הרי לנו, שמשה רבנו מבקש מכל אחד מאתנו, לדורות עולם:

 

שימו לבבכם…

 

משה רבנו מבקש, שתמיד נשים לב לתמצית דברי השירה הזאת…

 

מהו, א”כ, הנקודה של הלמעשה העולה מכלל דברי השירה
הזאת?…

 

תשובה לכך אפשר לראות בדבריו הנפלאים של מורנו ר’ נתן
מברסלב
בספרו ליקוטי הלכות
(הלכות
ערלה הלכה ד’ אות ט”ז),
וכך
הם דבריו שם:

 

שירת האזינו כולל בתוכו כל מה שעבר על ישראל…
וכל מה שעתיד לעבור עליהם… בכלליות ובפרטיות… עד הסוף…

 

כי גם אחרי כל אלה, סוף כל סוף, לא יטוש ד’
עמו… כמו שכתוב בסוף דברי השירה הזאת: ‘כי ידין ד’ עמו, כי יראה כי אזלת יד’…

 

ולכן התחיל משה רבנו בתחילת דברי השירה הזאת
לומר: ‘כי שם ד’ אקרא הבו גודל לאלוקינו’…

 

היינו, שאמר משה רבנו לכל כל ישראל, ממני תראו
וכך תעשו גם אתם!…

 

כי דעו! שאנוכי כל מה שזכיתי בזה העולם, הכול
היה על ידי שקראתי תמיד אל ד’… שזה כוונת הפסוק: ‘כי שם ד’ אקרא’…

 

ולכן, גם אתם, תמהרו לעשות כמוני: ‘והבו גודל
לאלקינו’…
גם אתם, תשתדלו תמיד לקרוא אל השם יתברך… כמו שאני עשיתי… כי
זה עיקר גדולתו יתברך וכבודו יתברך, ‘הבו גודל לאלוקינו’, כמו שאמר הכתוב: ‘וקראני
ביום צרה אחלצך ותכבדני’…
כי זה עיקר כבודו שאנחנו קרובים אליו כל כך
שאפשר לקרוא אליו תמיד בכל עת…

 

ולכן דרשו חז”ל על: ‘הבו גודל לאלקינו’
לומר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד… כי לעולם ועד ברוך שמו…

 

כי גם אחרי כל החטאים והכעסים שמכעיס כל אחד,
כביכול, את השם יתברך בכל דור ודור, כפי שכתוב גם בתוך דברי שירת האזינו עצמו על
גודל הכעס, כביכול, שאנו מכעיסים את השם יתברך בעוונותינו, בכל זאת: ברוך שם כבוד
מלכותו לעולם ועד… כי ימין ד’ רוממה… ואתה מרום לעולם ד’… ואין שום
פגם וחסרון מגיע, חלילה, להשם יתברך בעצמו…

 

כפי שכתוב גם בפסוקי שירת האזינו: ‘שיחת לו
לא בניו מומם’…
ופירש”י בשם תרגום אנוקלוס שה‘שיחת’ הוא רק בנו,
ולא בו… כי אצלו יתברך אין שום פגם ושום חסרון… וכל הפגמים והחסרונות
זה רק בנו, ‘בניו מומם’… ו’לא לו’…

 

ועל כן תמיד אפשר, מיד, לחזור אליו תברך ולהתקרב
אליו עוד פעם מחדש… כי הרי לא היה שום פגם וחסרון בו…

 

ועל זה צעק ושאג רבנו הקדוש ר’ נחמן מברסלב:

 

שאפילו בתוך השאול תחתיות
יכולים להיות סמוכים אליו יתברך…

 

ועל כן הזהיר אותם משה רבנו בדברים אלו בתחילת
דברי שירת האזינו, כי זה עיקר הכוונה בהשירה הקדושה הזאת, שהיא כוללת הכול… שעליה
אמר: וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו… וכל כוונתו הייתה
שיתחזקו תמיד בד’ יתברך, ויבטחו ברחמיו, ויצעקו ויתפללו אליו יתברך תמיד,
כמו
שהוא עצמו נהג כל ימי חייו, ‘כי שם ד’ אקרא הבו גודל לאלוקינו’… 

 

ולכן התחיל משה רבנו את דבריו: ‘יערוף כמטר לקחי
תיזל כטל אמרתי’…
היינו שהזהיר אותם, שדבריו יעשו עליהם רושם חזק כל כך עד
שיצאו מהם פירות למעשה…

 

כי הוא מבקש מהם, שדבריו יכנסו היטב לאוזניהם…
ודבריו יהיו עליהם כמו מטר וגשם וטל שיורדים טיפות מים לארץ ואחר כך צומח מהם
צמחים נפלאים… כמו כן מבקש משה רבנו מכל אחד מאתנו, שדבריו יכנסו היטב
לאוזנינו, ויצמחו על ידי זה בלב כל אחד ואחד פירות טובים…

 

כי דברים אלו, שצריכים להתחזק תמיד בד’ יתברך
ולקרוא ולהתפלל אליו תמיד, דברים אלו צריכים להאזין להם היטב היטב, ולהבין דבר
מתוך דבר, להבין היטב את כל הרמזים שמרמזים לנו הצדיקים בכל זה, עד היכן עד
היכן צריכים להתחזק בכל עת…

 

כי צריך חיזוק עצום בכל עת, לא להסתכל על שום
דחייה ועל שום קושי ועל שום עיכוב…
הן אם זה מחשבות ודחיות שבאים מתוך
המחשבות של האדם עצמו, והן מתוך כל מיני מניעות שבאים מאחרים, על הכול צריכים להתחזק
ולא להסתכל עליהם כלל… רק אדרבה, להתחזק בכל עת, בכל הכוח באופן שנחזיק מעמד, שוב
ושוב לברוח אל הרינה ואל התפלה, בצעקה ושאגה להשם יתברך…

 

ודיבורים אלו צריכים לעשות פירות וצמחים בלב כל
אחד ואחד כטל וכמטר, לקיימם תמיד בכל מה שעובר על כל אדם בכל ימי חייו…

 

ומה הם הדברים הללו: כי שם ד’ אקרא הבו גודל
לאלוקינו
– שתקראו תמיד אליו יתברך בכל עת לעולם ועד… כי תמיד ברוך שם
כבוד מלכותו לעולם ועד…

 

זהו, אם כן, תמצית דברי השירה: להיות חזקים תמיד בתפלה
ותחנונים לפני מי שאמר והיה העולם, בכל זמן… ובכל מקום… ובכל מצב… כי רק
בכוח זה זוכים להיות דבוק אליו ומחובר בו – וזה סוד כל ההצלחה…

 

*
*  *

 

בספרים הקדושים מבואר, וכן כתב רבנו הקדוש ר’ נחמן
מברסלב
בליקוטי מוהר”ן
(ח”א
תורה קע”ט),
שיום הכיפורים
הוא יום שיש בו שייכות וכלליות מכל ימות השנה…
ולכן יש בו את הכוח לכפר
לנקות, ולטהר את כל הימים של כל השנה כולה…

 

כי בעת שהאדם מרגיש את חולשת הגוף ביום הכיפורים על ידי
התענית עם כל החמשה עינויים שבו, והוא מרגיש חולשת הלב, ונכנע רצונו הגשמי, כי הוא
מרגיש שהוא רוצה לאכול או לשתות והוא מתגבר על עצמו לא לאכול ולא לשתות, ואז הוא
מגיע להרגשה של חולשה ועייפות… והוא בכל זאת מתגבר, גם אז, וממשיך לשבת בבית
הכנסת… וממשיך גם לומר בפיו את המילים של ערבית, שחרית, מוסף, מנחה, נעילה…

עם כוונה… עם קצת לב… עם קצת רגש… בכך הוא כרגע מתקן את כל ימות השנה…

 

כי היום הזה יש בו כוח מיוחד להאיר לכל ימות השנה… כי
היום הזה יש בו סגולה מיוחדת שהוא כלול מכל ימות השנה…
ולכן הצער והייסורים
החולשה והעייפות שיש לאדם ביום זה נחשב כצער וייסורים חולשה ועייפות שיש לו בכל
ימות השנה… וכאשר הוא ממשיך לעסוק בעבודת השם גם בתוך מצב של חולשה ועייפות
הרי בכך הוא מתקן את מה שפגם בכל ימות השנה…

 

וכל זה כלול במה שחז”ל מגלים על הפסוק (תהלים קלט): ‘ימים יוצרו ולו אחד בהם’, שהקב”ה יצר את
כל השס”ה ימים של השנה, אבל הוא בחר לו, לעצמו, יום אחד, בשבילו… ‘ולו
אחד בהם’….

 

והרי הקב”ה הוא למעלה ממושג הזמן, ולכן כאשר הוא
בוחר לעצמו יום אחד בשנה, בשבילו, הרי זה אומר שיום זה יש בו סגולה
מיוחדת שהיא נחשבת למעלה מן הזמן…

 

ולכן יום זה, שהוא יום הכיפורים, שאותו בחר לו
הקב”ה לעצמו, יום זה נחשב על פי תורת הקבלה כיום שלמעלה מן הזמן…

 

וכל זה כלול בביאור רחב בדברי קדשו של רבנו ר’ נחמן
מברסלב
(בליקוטי מוהר”ן
ח”ב תורה ע”ט, ובספר המידות אות תשובה)
שכתב שם:

 

יום שהאדם עושה בו תשובה הוא למעלה מן הזמן…
ומעלה אתו גם את כל הימים ללמעלה מן הזמן… וכן יום הכיפורים הוא למעלה מן
הזמן…

 

ועומק הדברים על פי תורת הקבלה, כי ביום זה מאיר, בכוח
עיצומו של יום, אורות גבוהים רוחניים מאוד, בסוד עולם הכתר ועולם הבינה…

 

והנה, על אף שדברים אלו אין לנו בהם שום השגה… אבל
כבר דיברנו על כך כמה פעמים, שהנשמה של כל אחד מאתנו מבינה ומרגישה בדברים הללו
הרבה יותר ממה שאנו חושבים… ולכן, כדאי להקשיב למילים הללו, ולנסות להפנים
אותם…
ובכך הנשמה ניזונת ממטעמים נפלאים שעוזרים לה עד בלי די…

 

כי יום הכיפורים הוא, כאמור, יום שהוא שייך לספירות של בינה
וכתר…
ולכן תטהר”ו בגימטריא כת”ר…

 

כי כל זה נכלל בסוד הכתוב הנאמר על יום הכיפורים, שהכהן
הגדול אומר זאת בשעת העבודה בעת אשר נכנס למקום שנכנס ועמד במקום שעמד, ובעת שהיה
הוגה שם השם באותיותיו… והכוהנים והעם כורעים אז ומשתחווים…

 

וכך היה אומר: אנא השם, חטאו עוו פשעו לפניך עמך בית
ישראל, אנא בשם, כפר נא לחטאים ולעוונות ולפשעים שחטאו עוו ופשעו לפניך עמך בית
ישראל ככתוב בתורת משה:

 

כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם
לפני… הוי”ה…

 

ואז הכוהנים והעם העומדים בעזרה, כשהיו שומעים את השם
הנכבד והנורא מפורש יוצא מפי כהן גדול בקדושה וטהרה, היו כורעים ומשתחווים ונופלים
על פניהם ואומרים:

 

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

 

ואז, גם הכהן הגדול היה מתכוון כנגד המברכים לגמור את
השם… ואומר להם:

 

ת ט ה ר ו

 

והקב”ה בטובו הגדול מעורר אז רחמיו… וסולח לעדת
ישורון…

 

כי כל זה בא לעורר את הכוח של הספירות הנעלות הרוחניות,
שהם למעלה מכל מושג הזמן…

 

כי פנימיות הבינה זה התגלות הכתר על פי תורת הקבלה… והכלל,
שיום הכיפורים, אז מאיר בעולם פנימיות עולם הבינה, שהוא בסוד פנימיות הלב מבין…
ששם שורש התשובה, בסוד הכתוב: ‘ולבבו יבין ושב’… ויום זה הוא גילוי של עולם הכתר
שהוא הגימטריא של: תטהר”ו…

 

כי משם, מקור כל הטהרה, ומשם מתקיים הפסוק: ‘וזרקתי
עליכם מים טהורים וטהרתם’…

 

כי כל זה הוא בסוד הפסוק: ‘מים עמוקים עצה בלב
איש’…

 

וכל זה גם סוד הפסוק: ‘נחל נובע מקור חכמה’… כי
המקור של ספירת החכמה מתגלה ביום זה על ידי הנחל – כי הנחל מרמז על ספירת הבינה…
והמעיין מרמז על ספירת החכמה… ומקור החכמה זה מקור המעיין,
שזה עולם הכתר… וביום זה עולים נשמות ישראל לקבל כוח מעולם הכתר בכדי
לטהר אותנו מכל וכל…

 

אשרינו מה טוב חלקינו ומה יפה ירושתנו… אשרינו
שאנו מזרע אברהם יצחק ויעקב… אשרינו שאנו יודעים מהצדיקים שגילו לנו סתרי נסתרות
על גודל עוצם סגולת היום הבא לקראתנו…

 

ויהי רצון: שנזכה כולנו לקיים בתמימות ובפשיטות את
העבודה של הימים הבאים לקראתנו:

 

לאכול ולשתות, מתוך שמחה וחדווה, ביום ט’
בתשרי… ולצום ולהתענות ביום י’ בתשרי…

 

ובכוח כל זה נזכה שיתעורר בתוך נשמותינו הכוח העצום של
הספירות הרוחניות הנעלות הללו: כתר חכמה ובינה… ובכוח אורות הללו תטוהר
נפשותינו רוחותינו ונשמתנו מכל סיג ופגם… ונזכה להיתחם בחותם של חיים טובים,
גשמיים ורוחניים…
באופן שנזכה לשנת ישועה… תורה וגדולה יתאחד על
שולחננו… ששון ושמחה במעונותינו… ברכה ושלום והצלחה בכל מעשה ידינו…

 

 

 

א הייליגער יום
הכיפורים

 

מוטה

 

 

 

כתיבת תגובה