טו באב

Print Friendly, PDF & Email

ארבעים יום – קודם ה’תשע”ה !

 

הנה, כבר סוגרים שנה… שנת התשע”ד
הולכת ומסתיימת, ומיד פותחים פתח לשנה הבאה, השנה החדשה של שנת
ה’תשע”ה כבר בפתח!

כן, יש סדר וצורה גם לימות השנה. השנה כולה בנויה כבניין
קומת האדם. וכשם שלקומת האדם יש ראש, ידיים רגליים וגוף, כך גם לימות השנה.

בספרי הקבלה באים בפירוט רב כל חלקי הקומה השלימה של כל
ימות השנה, ומקבילם בדוגמת קומת האדם
(ושורשם, על פי חלוקת כל העשר ספירות של ג’ הראשונות: כתר חכמה ובינה, ועד
לז’ תחתונות: חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד ומלכות).
הכול מתחיל בימי
ראש השנה, ומשם לשאר עשרת ימי התשובה ויום הכיפורים, זה ממשיך דרך חג הסוכות
ושמיני עצרת, ומשם לימי החנוכה והפורים, כאשר שבועות השובבי”ם וט”ו בשבט
באמצעם, ומשם לימי הפסח ספירת העומר וחג השבועות, וזה הולך ומסתיים במהלך שלושת
השבועות, משבעה עשר בתמוז ועד תשעה באב. והכול נגמר ומסתיים בט”ו באב הסמוכה
והצמודה, בדרך כלל, גם ל’שבת נחמו’…

משם, מתחילים כבר ה’ארבעים יום של יצירת הוולד’, של
העולם החדש, של השנה החדשה…

שנת ה’תשע”ה – כבר מתחיל, אם כן, לבצבץ…

וכשם ש’ארבעים יום קודם יצירת הוולד מכריזים בשמיים
ממעל: בת פלוני לפלוני’! – כך גם, במובנים הרוחניים והעמוקים, בארבעים הימים
שלפני יצירת העולם החדש של השנה החדשה, כלליות העולם על כל הפרטים שבה, יוצא הכרוז
בשמים ממעל, מט”ו באב ואילך: ‘בת פלוני’ = כנסת ישראל, נשמות ישראל, כלתו
של הקב”ה.. שייכת לפלוני … ל’מי שאמר והיה העולם’!

נשמות ישראל גם הם עומדים ומכריזים ואומרים: ‘בחור’!
‘בחור’! כן, אתה ה’בחור כארזים’, קודשא בריך הוא, ‘שא נא עינך! ואל תתן
עיניך ביופי… תן עיניך במשפחה’… גם אם אין בנו את היופי הראוי, בכל
זאת תן עיניך ממרומים להביט בנו באמצעות זכות אבותינו הקדושים, הבט נא אל צור
מחצבתינו ובחר בנו מחדש בזאת השנה החדשה שבפתח, לגלות בו מחדש את כבוד שם
מלכותך בכל העולם כולו. וגם אם, חלילה וחס, ‘כלה זכות אבות’… והרי אנחנו
כאותן ה’מכוערות שבהן’ שלא היה להן לא ‘יופי’ ולא ‘זכות אבות’, הרי בכל זאת
‘תעטרנו בזהובים’ כי כבר אמר וגילה רבי ישמעאל: ‘בנות ישראל יפות הנה אלא
שהעניות מנוולתן’… ואין עניות כעניות הדעת… לכן
בעל הרחמים ‘תעטרנו בזהובים’ תעטרנו בחן וחסד ורחמים, עם מוחין של דעת, ואז
תראה במו עיניך כמה בנות ישראל יפות הנה…

רבנו הקדוש זי”ע כבר התבטא ואמר (שיחות הר”ן רטו): “אצלי העיקר
הוא ראש השנה, ותיכף כשחולף ועובר ראש השנה, אני מטה אזני ושומע אם מכין בכותל
לעורר לסליחות לשנה הבאה. כי אין שום זמן כלל, כי כל השנה חולף ועובר כהרף
עין”.

מי יבוא בסוד ד’ להבין רמיזותיו וסודותיו הנוראים. אבל תורה
יש כאן, ומרחוק וברמז, אפשר, שהוא בא גם ללמדנו בינה, להבין ברמיזה, בסוד קומת
השנה כולה, איך שכהרף עין נשלמה בניין עולם.

כי כך היה באמת דרכו של רבנו הקדוש, קודש קדשים, להתחיל שוב
בכל עת מחדש, ולא להיות זקן וישנוני, רק להתחדש בכל עת ובכל שעה, וכמו ש’בטובו
מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית’, כך גם צריך כל אחד ואחד להתדמות לקונו ולהתחדש
בכל יום תמיד, ולהמשיך את כלליות כל התיקונים של כל השנה כולה בכל יום ויום, בסוד
מאמרם: ‘האדם נידון בכל יום ובכל שעה’… ובכל יום ויום של כל ימות השנה אפשר
לחיות עם התחושה וההכרה והידיעה שהנה הנה ‘כבר מכין בכותל ומעירים אותנו לסליחות
כהכנה לימי ראש השנה’…

כי כל מה שיש בכלל יש בפרט, ובכל יום ויום יש בתוכו גם סוד
כלליות כל קומת השנה כולה, כי כל בחינה כלולה מכל הבחינות. וכמו שיש ראש השנה
בתחילת השנה והמשכו יום הכפורים וימי חג הסוכות וכו’ וכו’, כך גם בכל יום ויום
בפרטיות יש בו בפנימיותו כלל כל התיקונים של סוד כלל כל הימים הטובים והנוראים.

על אחת כמה וכמה, צריכים אנחנו להתעורר ולהתחדש, כאשר הנה
הנה מתקרבים ובאים, גם כפשוטם, הימים הבאים לקראתינו לשלום, כאשר אנחנו כבר
עומדים לקראת סיכומם של ימות שנת ה’תשע”ד, וכבר עומדים אנחנו כעת גם בתחילת
יצירתם של ימות שנת ה’תשע”ה…

איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק חזק! לתת גם אנחנו, את
האבן וסיד שלנו של כלל דיבורי התורה והתפלה וקיום המצוות והמעשים טובים ולהרבות
בהרהורי התשובה – לתת אותם לאותם הבנאים הגדולים, שבכוחם לבנות עולם יותר יפה,
ויותר טוב, ברוחניות ובגשמיות, לבנות את הפלטרין של מלך בהתגלות כבוד שם מלכותו על
כל העולם כולו, וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל
אשר נשמה באפו הוי”ה אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה.

 

כתיבת תגובה