באר בשדה פרשת וארא

Print Friendly, PDF & Email

לקראת שבת פרשת ו'ארא – שו'בבי"ם – ה'תשע"ג

פנינים מתוך 'באר בשדה'

לקראת שבת פרשת וארא

 

חברים וידידים!

מסיימים אנחנו, זה עתה, את השבוע השני של שבועות השובבי"ם. לימוד חיזוק עצום לעבודת הקודש, של כלל ההתקרבות לבורא כל עולמים, במיוחד בימים מסוגלים הללו, אפשר ללמוד מתוך סיפורי פרשת השבוע.

בפרשת השבוע כבר נלמד על המכות המופלאות שמשה רעיא מהימנא התחיל להביא על פרעה ועבדיו וכל בני מצרים, על מנת להחליש כוחות הטומאה, בכדי לגרום לכך שבני ישראל יצאו ביד רמה…

אבל עד שזה הגיע, עד שמשה זכה לראות פרי עמלו, הרי לא קלה הייתה הדרך. כבר בתחילת הפרשה מספרת לנו התורה (שמות ו' ט'):

 

'ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה'

על אף שלכאורה היו צריכים בני ישראל 'לקפוץ' על המציאה של בשורת הגאולה?!…

כי מה להם הפתעה גדולה יותר מזו כמו זה שבא אליהם משיח ד', גואל ישראל – ומבטיח ישועה ומבטיח גאולה?!…

*  *  *

אבל גם במעט התבוננות בהשתלשלות העניינים הרי שהפירוש הפשוט מובן מאוד, כי החשש של בני ישראל היה מתוך הניסיון המר אחרי השליחות הראשונה של משה…

כי, כאמור בפרשה הקודמת (ד' כז'-לא'), משה כבר הופיע לפני בני ישראל במצרים.

 

ולפי המתבאר מתוך מדרשי חז"ל היה זה בט"ו לחודש ניסן, ב' תמ"ז לבריאת העולם, ויחד עם אהרן אסף את כל שבעים הזקנים מתוך בני ישראל…

משה עשה אז את כל האותות, אשר ציווה אותו אלוקים – כאשר נגלה אליו מעמד הגילוי ליד הסנה בהר חורב – ואת כל אלו האותות עשה אז משה, בהתגלות הראשונה, לעיני כל העם…

משה גם הודיע לפני כל עם ועדה, את הלשון של הגאולה:

'פקד יפקוד אלוקים אתכם' – הגיע זמן גאולתכם!…

כל זה שכנע אותם להאמין בו, כי כך הייתה קבלה בידם מימות יעקב אבינו, דרך מכיר בן מנשה בן יוסף, ודרך סרח בת אשר… (עיין היטב מדרש הגדול כאן ובפרקי דר' אליעזר פרק מ"ח).

'ויאמן העם, וישמעו כי פקד הוי"ה את בני ישראל! וכי ראה את עניים! ויקדו וישתחו'…

משה נכנס אז יחד עם אהרן אל פרעה, (והזקנים, היכן היו? עיין דברים נוראים, למה נשמטו אחד אחד, בדברי המדרש הגדול ובמדרש תנחומא הקדמון סימן כא')… ובדרישה חד משמעית משמיעים לפרעה:

'כה אמר הוי"ה אלוקי ישראל! שלח את עמי'…

אותו היום, היה יום של ראש שנת מלכותו, ובאו כל המלכים לכבדו, והביאו לו מתנות של עטרות… כי היו אצלו אז שבעים סופרים יודעי שבעים לשון וכל כתב וכתב… וכל גדולי המלכות וכל שלטוני המדינות עמדו אז לפני פרעה. פרעה היה לבוש טכסיסי מלכות ויושב על כיסאו… (עיין היטב שמות ה' א'-ה', ועיין עוד דברים נוראים ונפלאים במדרש שמות רבה ה' יח', ובתנחומא וארא ה', ובמדרש אותיות דר' עקיבא אות ק', ובמדרש הגדול כאן).

פרעה כעס, ומתוך בושה גדולה, על שמשה ואהרן לא מכבדים אותו כשאר כל המלכים… וציווה להביא לפניו, מתוך בית גנזיו, את הארון והתיבה ששם היו נמצאים כל המגילות של עור שהיו כתובים שם כל שמות האלילים… וכאשר לא מצא בהם שמו של מלך מלכי המלכים הוי"ה ברוך הוא! התחיל ללעוג:

'לא ידעתי את ד'! וגם את ישראל לא אשלח'!…

משה נשאר לשהות אז במצרים יחד עם בני ישראל עד ראש חודש אייר, ומאז נעלם מהם שוב, למשך ג' חדשים, עד לסוף חודש תמוז… (ועיין שמות רבה ה' יט' שהגרסא שמשה נעלם לו' חדשים!… ועיין שם היטב בדברי הרש"ש והמהרז"ו).

*  *  *

הכלל, משה ואהרן לא רק שלא הצליחו אז לפעול את גאולתם וישועתם של ישראל, אלא אף גם זאת, שלכאורה, במקום שיתחיל מאז ואילך איזשהו התחלת הגאולה… הרי ונהפוך הוא… כי מאז, הרי הרע פרעה לעם הזה (ה' ו'-ט'):

'ויצו פרעה ביום ההוא את הנוגשים בעם ואת שוטריו לאמר, לא תאסיפון לתת תבן לעם ללבון לבנים כתמול שלשום… תכבד העבודה על האנשים ואל ישעו בדברי שקר'…

כי פרעה גזר עליהם לבטל מהם גם את לימוד התורה שהיו להם לבני ישראל מתוך הכתבים שבידם, שהיו משתעשין בהם בימי השבתות, ומאז שהגיע משה לדבר אל פרעה, גם את מנוחת השבת הזאת ביטל להם… (שמות רבה ה' כב').

ולכן, כשבא משה שוב, לקראת ראש חודש אב ב'תמ"ז, בשליחות מחודשת, להודיע לבני ישראל על גאולתם, התעורר בהם הקוצר רוח, מתוך העבודה הקשה, שהתגבר עליהם ביתר שאת, כאמור, אחרי כשלון שליחותו הראשונה של משה…

*  *  *

והיות שבימי השובבי"ם אנו נמצאים, והרי עיקר התכלית בלימוד ענייני הפרשה היא בכדי להוציא משפטי אמת והנהגות ישרות לעובדה ולמעשה גם לנו, גם בשנת חמשת אלפים תשע"ג… גם בגלות הכללית והפרטית הרוחנית והגשמית של כל אחד ואחד מאתנו כהיום, ולכן שומה עלינו להתבונן בכל זה, בכדי לדעת מה מוטל עלינו, ואיך ובאיזה דרך נוכל גם אנחנו לקחת לעצמנו השקפה טהורה של חיזוק עצום, בכדי לעמוד חזק בכל מה שעובר עלינו ולא ליפול חלילה לתוך המצב של:

'ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה'…

על פי דרך הרמז והדרוש מבואר בדברי רבנו ר' נחמן מברסלב בספרו ליקו"מ (ח"ב תורה פו):

שכל אותו 'קוצר רוח' נבע אך ורק מתוך כך שלא האמינו בני ישראל שאפשר להתקרב אל הקדושה ולצאת מהטומאה גם בדברים קלים…

כי בודאי, חשבו אז הרבה מבני ישראל, שבמצב רגיל אפשר לעבוד את הקב"ה בכל דבר, כי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו… אבל הם חשבו, בטעות ובעצת היצר, בכוח ה'ריבוי-אור' שגורם לכיבוי הנר ולשבירת הכלים, שבכדי לצאת מטומאת מצרים, לזה כבר צריך הרבה עבודות קשות של תעניות וסיגופים…

תמצית הטעות של בני ישראל בעצת היצר היה:

היות ששורש סיבת כל גלות מצרים היא בכדי לתקן אותם החטאים של ניצוצות דקדושה שיצאו מאדם הראשון באותם ק"ל שנים שנזרק מגן עדן, והיה פרוש מאשתו, ובאו עליו שדים לחממו, ועבר עליו מה שעבר, כמבואר במדרשי חז"ל… (ועיין מה שהארכנו בכך בפנינים של פרשת שמות).

 

והיות ואותם הניצוצות הרי כבר התגלגלו כמה וכמה פעמים בדור המבול ודור הפלגה, והוסיפו אז בכל גלגול חטא על חטא, עד שבאו בכבשי יעקב במלחמתו עם לבן באותם עשרים שנות עבודה קשה: 'הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה זה לי עשרים שנדדתי שנתי מעיני' – והכול היה בכדי לברר וללבן את הניצוצות הללו, עד שזכו שוב לבוא בתוך שבעים נפש שירדו מצרימה והתרבו ויפרו וירבו ויעצמו במאוד מאוד ששה או שבעה או 12 או ששים בכרס אחד… והצטרפו והתלבנו בכור הברזל…

 

כל זה גרם להם לבני ישראל אז במצרים להיות נדמה להם, וגם לאותם הצדיקים שהיו באותו הדור, שבכדי לתקן כל זאת, חייבים עוד הרבה תעניות וסיגופים מרורים, כי אחרת אי אפשר לתקן את החטא…

 

אבל משה רעיא מהימנא בא להודיע שלא כן הדבר, ולא צריך דווקא עבודות קשות, ואפשר גם בתוך גלות מצרים לקיים 'בכל דרכך דעהו', ולקבל עול מלכותו בכל עת ורגע גם כאשר מתעסק הוא לכאורה בדברי חול… (ועיין היטב גם בדברי הנועם אלימלך פסוק זה).

כי זאת לדעת, שהטעות והמרמה שהיצר רוצה להטעות את האדם להכביד עליו את העבודה כאילו צריך רק עבודות קשות, הרי זה עצת מרמה שלו בכדי להביא לו קוצר רוח… והדרך להינצל ממנו היא:

'היום אם בקולו תשמעו' – אין לי רק אותו היום!

כי בדרך כלל, כאשר יש למישהו עת צרה ודוחק בשלום בית, או במציאת הזיווג, או בעניין הילדים וחינוכם, ובענייני בריאות ורפואה, או בחוסר פרנסה… הרי דרך הבעל דבר להכביד את ההרגשה, כי דרך הבעל דבר להגדיל את הצער… ולהכביד את העבודה, תכבד העבודה!…

היצר הרע מומחה גדול הוא, לתת תחושה והרגשה לכל אדם, במיוחד בשעת צר ומצוק, כאילו יש הרבה עבודה לפניו… וממילא לא יוכל לעמוד בו, ומכוח זה נופל עליו קוצר רוח ואין בכוחו לשמוע לדברי משה…

ואשר על כן, עצתו אמונה, לברוח ממנו כמטחווי קשת, אל תיתן ליצר הרע להיות הרב שלך! להיות המנהיג שלך! להיות המלמד שלך! להכביד עליך את העבודה!

צא – תאמר לו!

תגלה לו שיש לך מנהיג יותר טוב ממנו…

תאמר לו:

שיש לך רבי שגילה שהתיקון לתקן חטא אדם הראשון זה על ידי עשרה מיני נגינה וזימרה… כן, לשיר ולזמר ולרנן להודות ולהלל… להסתכל על הכל בהסתכלות אופטימית…

נכון, שצריך גם לקבוע שעה אחת ביום להתבודדות וחשבון הנפש…  כי צריך לייחד זמן כל יום בכדי לשבר את הלב ולשפוך שיח לפני ריבון כל העולמים על המצבים הקשים בהם אתה נמצא וסבוך…

אבל כל החשבון הנפש הזה זה לא יותר משעה אחת… אבל שאר כל היום, יהיה רק בשמחה תמידית, ולהיות תמידים כסדרם במצב של 'שבחו של מקום'…

אחי ורעי! דע והאמן! שזה הוא תיקון שובבי"ם הגדול ביותר שקיים עלי אדמות – גם לתקן את העבר וגם להינצל מכאן ולהבא…

 

הצלחה גדולה בעבודת ההתקרבות

 

און א פריילאכער

מיט א ליכטיגער

שבת ראש חודש שבט

 

מוטה

כתיבת תגובה